020- הדף היומי בזוהר הסולם – בשלח – סא-סג למתקדמים

020- הדף היומי בזוהר הסולם – בשלח – סא-סג למתקדמים

שיעור שמע: (מתחילים)

bmp3 (1)שאלות חזרה – הדף היומי – בשלח – אותיות סא-סג
1. מה הכוונה שהקב"ה אוהב את ישראל יותר מכל אוה"ע, הרי כולם בניו?
2. מה אנו לומדים בדרכי העבודה מהכתוב באות רז "ומרוב האהבה שאהב אותם הקים להם נביא אמת ורועה נאמן"?
3. הסבר מהם מאה שבעים ושלושה מפתחות שנתנו למשה בעולם העליון.
4. מדוע המלאכים התנגדו שמפתחות הללו יהיו בידיו של משה? מה זה מלמדנו בדרכי עבודה?
5. כיצד השם משה ואותיותיו מלמד אותנו על תפקידו של משה?

בְּשַׁלַּח סא-סג

אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה

מִפְּנֵי שָּׁאַתָּה רָחוֹק, אֵינְךָ יוֹדֵעַ אֶת הַדֶּרֶך !

לעיתים מרגיש אדם מבולבל ואינו יודע מהי הדרך, ואז יש לו טענות. יש תירוצים לאדם שאין לו מנהיג או רב, אך מי גורם לו זאת? סכלותו ומיעוט השגתו, ועל זה נאמר: אִוֶּלֶת אָדָם, תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ וְעַל-יְהוָה, יִזְעַף לִבּוֹ (משלי יט). לאדם כזה יש לומר: שבור את נקודת המנעול שבנפשך, גלה רצון לדבקות, ויראו לך את הדרך – כשאתה תהיה זמין, תשמע שהגיע הרב שלך.

על האדם להשיג את המפתחות הנפשיים לעולמות העליונים, לתחתונים ולחיבור בניהם. משה קיבל את הכוח לחבר בין שם אלוקים לבין המדרגות התחתונות. האות ם מהשם משה, היא מדרגת בינה, זו מעין טבעת שסוגרת הכל ומאפשרת לקבל רק באמונה את הכוח הנסתר. ש ג' קווים, ג' דרכי האמונה. ה מלכות, הלב שצריך לקבל את הכוחות הללו.

בחינת משה שבנפש היהודי, מסוגלת לתפקיד של חיבור בין השלמות לבין המדרגות הנמוכות. זהו הפוטנציאל הפנימי שאומר: אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין יְהוָה וּבֵינֵיכֶם.

לכן דרושה אמונה כפי שכתוב: וַיַּאֲמִינוּ בַּיהוָה, וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ.

קריאת ים סוף מבטאת מקום נפשי זה, לצאת מהטומאה ולהגיע לקדושה. זוהי חשיבות שירת הים, שמבטאת את הכוח לצאת ממצרי הנפש.  גאולה ראשונית זו היא שורש לגאולות בעתיד, שהרי בדבר ראשוני קיים הפוטנציאל לעתיד, וכאן הוא עניין המשיח.

 

רז) רבי יהודה פתח: בְּטֶרֶם אצורך (אֶצָּרְךָ) בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ. אשרי חלקם של ישראל, שהקב"ה רצה בהם יותר מכל שאר העמים (אין מדובר על אפליה, אלא שיש יותר השוואת צורה בין ישראל לקב"ה לשאר העמים), ומרוב האהבה שאהב אותם הקים להם נביא אמת ורועה נאמן, והעיר עליו רוח הקודש יותר מכל שאר נביאים הנאמנים והוציאו מחלקו ממש, ממה שהפריש יעקב מַעשׂר מבניו להקב"ה, שהוא שבט לוי. וכיוון שהיה לוי שלו, לקח אותו הקב"ה ועיטר אותו בכמה עטרות, ומשח אותו בשמן המשחה הקדוש שלמעלה. ואז הוציא מבניו רוח הקדוש אל העולם, וחגר אותו באבנטיו הקדושים של האמונה הגדולה, שהיא בינה.

רח) בשעה שהגיע זמנו של משה הנביא הנאמן לרדת לעולם, הוציא הקב"ה רוח קדוש ממחצבת של ספיר האבן הטוב, המלכות, שהיה גנוז ברמ"ח (248) אורות והאיר עליו. ועיטר אותו בשס"ה (365) עטרות ועמדו לפניו, והפקיד אותו על כל אשר לו. ונתן לו מאה ושבעים ושלושה מפתחות. ועיטר לו בחמש עטרות, וכל עטרה ועטרה עולה ומאירה באלף עולמות המאירים ונרות הגנוזים באוצרות מלך הקדוש העליון.

הזוהר מבאר המוחין, שזכה בהם משה מטרם שירד לארץ. ונודע שסדר המוחין הוא, שמתחילה מקבל ו"ק בלי ראש (מקבל בתחילה מוחין של גוף גם בראש), חסדים חסרי ג"ר. ואח"כ מקבל ג"ר בבחינת נשמה. ואח"כ בבחינת חיה. ואח"כ בבחינת יחידה. גם נודע שרמ"ח הוא בחינת ו"ק ושס"ה הוא בחינת ג"ר. ע"כ נאמר, הוציא הקב"ה רוח קדוש ממחצבת של ספיר האבן הטוב, המלכות, שהיה גנוז ברמ"ח (248) אורות והאיר עליו, שבזה השיג משה מוחין דו"ק. ועיטר אותו בשס"ה (365) עטרות והעמידו לפניו, מוחין דג"ר. ונתן לו מאה ושבעים ושלושה מפתחות, האורות דקו האמצעי המכונים מפתחות, מטעם שאין הקווים ימין ושמאל יכולים להאיר, עד שבא קו האמצעי ופותח אותם. ואז מקבל קו האמצעי כל שיעור האורות, שגרם לצאת בב' קווים העליונים. ומקו ימין מקבל מאה אורות, כל הע"ס שלו, מטעם היותם אור החסדים (יש בהם שלמות). ומקו השמאל, ששם אור החכמה, מקבל רק ע' (70) עטרות לבד, ולא הג"ר דחכמה, וע"כ חסר שלושים. אמנם יש לו התכללות מג"ר, ונחשבים רק למספר ג' לבד. וע"כ הם מאה ושבעים ושלוש מפתחות.

ואח"כ מבאר מוחין דחיה. ע"כ נאמר, ועיטר לו בחמש עטרות, חג"ת נ"ה, וכל עטרה ועטרה עולה ומאירה באלף עולמות, שהם ספירות דאו"א (בעליה), שכל ספירה וספירה עולה במספר אלף. ואח"כ מבאר מוחין דיחידה, שנאמר, ונרות הגנוזים באוצרות מלך הקדוש העליון, שהם נעלמים ומלובשים באבא עילאה, שנקרא, מלך העליון הקדוש, האורות דא"א, שהם יחידה.

כאשר רצה למשוך את משה לנביא, נתן לו את כל המדרגות בעולם העליון, בדרך של 173 מפתחות ו – 5 כתרים.

רט) אז העביר אותו בכל האורות שבגן עדן, והכניס אותו להיכלו והעביר אותו בכל הצבאות והמחנות שלו. אז נזדעזעו כולם, פתחו ואמרו, הסתלקו מסביבתו, כי הקב"ה העיר רוח לשלוט להרגיז העולמות. יצא קול ואמר, מי הוא זה שכל מפתחות הללו בידיו. פתח קול אחר ואמר, קבלו אותו בתוככם, זהו שעתיד לרדת בין בני אדם ועתידה התורה, הגנוזה מכל גנוז, להתמסר בידיו, ולהרעיש העולמות שלמעלה ושלמטה ע"י זה. בה בשעה התרגשו כולם ונסעו אחריו. פתחו ואמרו: הרכבְתָ אֶנוש לראשנו באנו באש ובמים. בתחילה לא הבינו המלאכים – כוחות הנפש כיצד ילוד אישה עולה כה גבוה. כל מלאך כפרט אינו מבין את הכלל, שמשה קיבל את כל הכוחות, לכן המלאכים – כל כוחות הנפש צריכים להתכופף לכלל.

רי) אז עלה רוח של משה ועמד לפני המלך. מ' פתוחה עלתה והתעטרה בעטרותיה, ועיטר את הרוח בשכ"ה (325) עטרות, והפקיד מפתחותיו בידיו. ש' הרומזת לג' אבות, העטיר אותו בג' עטרות קדושות, והפקיד כל מפתחות המלך בידיו, ומינו אותו בנאמנות, להיות נאמן הבית. ה' עלתה והתעטרה בעטרותיה, וקיבלה אותו מן המלך. עניין הכיסא העליון מחזה ולמעלה דז"א, שחג"ת דז"א הם ג' רגלי הכיסא. והמלכות אשר שם, רגל רביעי. והכיסא עצמו בינה. ג' אותיות מ' ש' ה', מ' הכיסא עצמו. ש' הוא ג' רגלי הכיסא חג"ת. ה' המלכות, רגל רביעי. ומשה היה מרכבה לקו האמצעי, ז"א. וע"כ משה זכה לבינה, משום שהיה מרכבה לקו האמצעי, המכריע בימין ושמאל דבינה. ונאמר, שעלה רוח של משה ועמד לפני המלך, כי היה מרכבה למלך, ז"א. ואז השפיעו עליו ג' אותיות, מ' ש' ה'. מ' פתוחה עלתה והתעטרה בעטרותיה, שהכיסא עלתה והתעטרה במוחין שלה, שיצאו ונתגלו ע"י קו האמצעי, בעניין שלושה יוצאים מאחד. ואז, ועיטר את הרוח בשכ"ה (325) עטרות, באחד העומד בשלושה.

ומה שנקרא שכ"ה עטרות, הוא מלשון, וחמת המלך שככה (גימטרייה משה). כי מטרם שקו האמצעי הכריע בין ב' קווי הבינה, הייתה מחלוקת בין ימין ושמאל. וע"י הכרעת שכ"ה שקְטה המחלוקת. וכיוון ששכ"ה הייתה כל הסיבה למוחין דז"א שמקבל מבינה, ע"כ מכנה אותם שכ"ה עטרות. והפקיד מפתחותיו בידו, שהאורות דקו אמצעי מכונה מפתחות (שהפקיד את המפתחות באדם שיכול להעלות מ"ן, האדם הוא משה – העולם היה בחינת ב' קווים, ולא היה אתגר למחלוקת בכל פרט, עד שהגיע הקו האמצעי וזהו האתגר, שכל עוד לא באים ליחד, אין צורך בויתור). ש' הרומזת לג' אבות, העטיר אותו בג' עטרות קדושות, שהם ג' קווים חג"ת דז"א שלמעלה מחזה, המכונים ג' רגלי הכיסא. והפקיד כל מפתחות המלך בידיו, שכל מוחין דז"א שבקו אמצעי מכונים מפתחות. ומינו אותו בנאמנות, להיות נאמן הבית, שהנוקבא הכוללת דז"א מכונה בית, ולהיותו מקבל כל מוחין דז"א, נעשה נאמן, להשפיע אל הבית, שהיא הנוקבא.

ה' עלתה, המלכות שעלתה למעלה מחזה. והתעטרה בעטרותיה, שמקבלת ג' קווים חג"ת דז"א ונעשתה רגל רביעי אל הכיסא, וקיבלה אותו מן המלך, שמקבלת נשמת משה מן המלך. המפתחות הם היכולת של ז"א לעלות לבינה ולקיים איחוד בין ב' הקווים. המנעול זה מצב ב' קווים והשערים נעולים. משה קיבל את כל השליטה ויכול לפתוח את החיסרון שנוצר בבינה מעליית המלכות, והוא זה שנאמן לספק השפע למלכות – בכל ביתי נאמן הוא.  משה מייצג את עליית מ"ן והוא הכוח להפגיש ולהוריד את השפע מבינה והוא בתווך, איש האלוקים.

ריא) אז כשקיבלה אותו המלכות, ירד רוחו של משה, באוניות השטות בים הגדול (גדלות כלי הקבלה), המלכות, וקיבלה המלכות אותו (בתיה את משה), כדי לגדלו אל המלך, שיוכל להלביש את ז"א, וע"י שיקבל ממנה הארת החכמה והגדלות, והיא נתנה לו משם, מהים הגדול שבה, מהארת שמאל, כלי זין להכות את פרעה ולכל ארצו (באותו כוח שלקח משה מהשמאל של פרעה, היכה אותו חזרה). ובשבת ובראשי חודשים היא מעלה אותו אל המלך, ז"א, ואז נקרא שמו באלו אותיות הרשומות, שהם מ' ש' ה'.

ריב) בשעה ההיא שיצא לרדת לארץ, להתלבש בגוף בזרע לוי, התתקנו תכ"ה (425) נרות למלך, ז"א, ותכ"ה (425) חקיקות ממונים ליוו את רוח ההוא של משה למקומו. כשיצא לעולם האירה ה', השכינה, בפניו, והבית התמלא מן הזיו שלה. בה בשעה קרא עליו הקב"ה כמ"ש:  וּבְטֶרֶם תֵּצֵא מֵרֶחֶם הִקְדַּשְׁתִּיךָ נָבִיא לַגּוֹיִם, נְתַתִּיךָ.

השם תכ"ה יוצא בזיווג על מסך, הממעט את הרוח העליון, שיוכל להתגשם ולהתלבש בגוף ברחם אימו. ונבחן בו שיעור קומה של אור היוצא בזיווג הזה תכ"ה נרות שנתתקנו למלך. וכוחות המיעוט היוצאים מן המסך, מכונים תכ"ה חקיקות, שהן נעשו ממונים להוריד את הרוח לרחם אימו. שנאמר, ליוו את רוח ההוא של משה למקומו. ואחר שנתקן בז' חודשי עיבור, האירה עליו השכינה. וע"כ נאמר, כשיצא לעולם האירה ה', השכינה, בפניו, והבית התמלא מן הזיו שלה. ת זה הרצון הגדול, ו-כה הם הבחינות של 5 הבחינות.

משה נבחר עוד בבטן אימו והיו כוחות שהכינו אותו להיות מסוגל לעשות את התיקון. מאחר ולא נאמר על צדיק או רשע על הטיפה טרם יצירת הוולד. ה' הוליד אותו כמנהיג, ומשה בחר להיות צדיק.

מתוך כוח זה של משה ניתן לומר שירה גדולה של גמר תיקון.

תגיות: ריחוק מדרך האמת,  משה רבינו

 

אין תגובות

להגיב