040- הדף היומי בזוהר הסולם – בשלח – קכד-קכו למתקדמים

040- הדף היומי בזוהר הסולם – בשלח – קכד-קכו למתקדמים

שיעור שמע:

MP3-הורד

שאלות לחזרה ושינון זהר בשלח קכד-קכו
1. מהי חולה רעה ומה הדוגמא על הקמצן שנותן לנו הזוהר הקדוש?
2. מהו שכתוב "אשר יתן לו האלוקים אושר נכסים וכבוד… ולא ישליטנו האלקים לאכול ממנו" אם כך למה נתן לו?
3. אושר שמור לבעליו לרעתו- לרעתו של מי ומיהו בעליו?
4. מה הפירוש הנוסף ליש רעה חולה על פי אות תנב? ומהי הדוגמא על ישראל באות תנג?
5. כיצד קשורה חולה רעה לעמלק?בְּשַׁלַּח קכד-קכו
וַיָּבֹא עֲמָלֵק.

 

בְּשַׁלַּח קכד-קכו

וַיָּבֹא עֲמָלֵק.

יֶשְׁנוֹ כִּישָׁרוֹן הַשַׁמּוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ – וְזוּ רָעָה חוֹלָה.

ברחוב אומרים שלכל אחד יש תחליף, אך ברוחניות אין זה כך. מהפועל השלם, הקב"ה, יוצאות רק פעולות שלמות. ומי שאינו פועל את הכישרון שקיבל כפיקדון, כתפקיד למעשה מועל באמון. זוהי הקמצנות בה חושב בטעות החולה שעליו לשמור את הכישרון לפרטיותו.

לכל אחד יש פוטנציאל אותו עליו להוציא לפועל כראוי, וישנם שבאופן קיצוני אינם מממשים את הפוטנציאל הפנימי שהקב"ה נתן להם. כאן הקמצנות הזו הולכת לקליפה. חולים אלו נקברים עם הכישרון במקום לממש אותו במקום הנכון.

מחלת קמצנות זו מתמקמת בנפשו של מי שחורש בשור וחמור, כנגד האמונה וכנגד האהבה, ואז העמלק שבתוכו יוצא כנגדו, מכניס בו ספיקות ומביאו להשתמש "בהנאות" קטנות ומזוייפות.

כך ניתנה לנו היום מתנה מבעל הסולם, בעזרתה יש למצות ולנצל ולכוון באמונה את כל הכישרון והעבודה הנפשית בהתאם, אחרת זו רעה חולה.

סָפֵק בָּאֱמוּנָה הִיא רָעָה חוֹלָה בְּנֶפֶשׁ

 

לא תחרוש בשור וחמור יחדיו – שאז יוצאת קליפת כלב. השור כנגד האמונה והחמור כנגד הגוף, כנגד גאווה ואנוכיות ושאלות המים הזדונים.

 

תמז) רעה חולה, למה היא חולה? כשהיא שורה על בני אדם, עושה אותם קמצנים מכספם. באים גבאי צדקה אליו, היא מוחה בידו, אומרת לו, אל תוציא כלום משלך. באים עניים, היא מוחה בידו, בא לאכול מכספו, היא מוחה בידו, כדי לשמור הכסף לאחר. ומיום שהיא שורה על האדם, היא חולה, כמו שוכב מחמת חוליו, שאינו אוכל ואינו שותה. וע"כ היא רעה חולה.

תמח) ושלמה המלך צעק בחכמה ואמר: אִישׁ אֲשֶׁר יִתֶּן לוֹ הָאֱלֹהִים עֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד וְאֵינֶנּוּ חָסֵר לְנַפְשׁוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר יִתְאַוֶּה,  וְלֹא יַשְׁלִיטֶנּוּ הָאֱלֹהִים לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ כִּי אִישׁ נָכְרִי, יֹאכְלֶנּוּ:  זֶה הֶבֶל וָחֳלִי רָע, הוּא. מקרא זה, אין ראשו סופו ואין סופו ראשו. שכתוב:  איש אשר ייתן לו האלקים עושר. א"כ, מהו ולא ישליטנו האלקים לאכול ממנו. א"כ, אינו ברשותו של אדם ולא נתן לו האלקים כלום.

תמט) לא כתוב:  ולא יעזבנו האלקים לאכול ממנו, שפירושו, שלא נתן לו כלום. אלא כתוב: ולא ישליטנו, שהיא משום שהאמין לרעה ההיא ונאחז בה. א"כ הוא עצמו גרם לו זה. הקב"ה לא השליט אותה, שהאדם יהיה נברא תחת שליטתה, אלא שהוא עצמו רצה בה ואחז בה.

תנ) וכל דרכיו הוא כשוכב מחמת חוליו, שאינו אוכל, ואינו שותה, אינו קרב לכספו, ואינו מוציא ממנו, ושומר אותו, עד שנפטר מן העולם. ובא אחר ולוקח אותו שהוא בעליו. אל לו לאדם לבוא בטענות לאף אחד, אם הוא עצמו לא יפגום, אז עושר וכבוד שניתנים לו מלמעלה לא יפגעו בו.

תנא) ושלמה המלך צעק ואמר: עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו, לְרָעָתוֹ. מי הוא בעליו? הוא האחר שירש אותו. ולמה זכה האחר להיות בעליו של אותו עושר. הוא משום שזה האמין לרעה הזו ורצה בה, והתדבק בה. משום זה האחר שלא התדבק ברעה הזו, זכה להיות בעליו של אותו עושר כמ"ש: לרעתו, כלומר, משום רעתו שהתדבק בה, הרוויח אותו האחר.

תנב) מי שיושב בחלק טוב בבית אביו, והוא הולך כנגד אביו בעלילות דברים, הוא מתדבק ברעה חולה הזו, כאדם השוכב מחמת חוליו, שכל דרכיו בעלילה, שאומר, זה אני רוצה וזה איני רוצה. ומשום עושר הזה, התדבק האדם ברעה חולה, ונענש בעוה"ז ובעוה"ב. וזהו, עושר שמור לבעליו לרעתו. ההולך כנגד אביו בעלילות דברים, ואל ילך אדם נגד חז"ל מהם אנו יונקים.

תנג) כך ישראל. הקב"ה לקחם על כנפי נשרים, והקיף אותם בענני כבוד, השכינה נסעה לפניהם, הוריד להם את המן לאכול, הוציא להם מים מתוקים, והם הלכו עימו בעלילה. מיד, ויבוא עמלק. כך פתאום נכנס ספק בעם והתחילו להאשים את הקב"ה. טבע האדם שחי את הרגע ושוכח את הטובות, בגידה זו עושה את האדם חולה נפש.

תנד) אמר רבי שמעון: סוד החכמה (חוכמת ההשגחה) כאן. מגזרת דין הקשה באה מלחמה זו, ומלחמה זו נמצא למעלה ולמטה. ואין לך דבר בתורה, שלא יהיה בו סודות עליונים של החכמה, שמתקשרים בשם הקדוש. כביכול, אמר הקב"ה, כשישראל הם צדיקים למטה, מתגבר כוחי על כל. וכשאינם נמצאים צדיקים, כביכול, מתישים כוח שלמעלה, ומתגבר הכוח של דין הקשה. הדין הקשה שאנו רואים בחוץ בא בגלל שאיננו צדיקים להודות להשם.

תנה) בשעה שחטאו ישראל למטה כתוב: וַיָּבֹא  עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם-יִשְׂרָאֵל, בִּרְפִידִם. בא לקטרג דין על רחמים. שהוא המלחמה שלו למעלה. כי הכל נמצא למעלה ולמטה. ברפידים, פירושו ברפיון ידיים. שרָפו ידיהם מתורת הקב"ה. בשתי פעמים עשה עמלק מלחמה בישראל. כשישראל הולכים נגד הקב"ה ומסרבים לקבל את השגחתו, הקב"ה מתרחק והדין שורה עליהם.

תנו) אמר רבי שמעון: למעלה ולמטה הייתה מלחמת עמלק. למעלה היה הקטרוג על הקב"ה. למטה ג"כ היה בהקב"ה, שהיו לוקחים אנשים וחותכים להם העורלה של הרושם הקדוש. ולקחו אותם וזרקו למעלה, ואמרו, קח לך מה שרצית. ועל כל פנים כלפי הקב"ה הייתה כל המלחמה.

תנז) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים, וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק. וכי מה ראה משה, שסילק את עצמו ממלחמה הראשונה הזו של הקב"ה? אלא משה, אשרי חלקו, שהסתכל וידע שורש הדבר, אמר: אני אזמין את עצמי למלחמה זו שלמעלה, ואתה יהושע, זמֵן אותך למלחמה שלמטה. אני כנגד הנשמה ואתה כנגד הגוף.

תנח) וכתוב: וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל; וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ, וְגָבַר עֲמָלֵק. (יָדוֹ האחת – יד ימין דהיינו האמונה) כלומר ישראל של מעלה, ז"א. ומשום זה סילק משה את עצמו ממלחמה שלמטה, כדי להזדרז במלחמה שלמעלה, ותהיה מנוצחת על ידו.

תנט) וכי קלה היא בעיניך מלחמה זו של עמלק? מיום שנברא העולם עד זמן ההוא, ומזמן ההוא עד שיבוא מלך המשיח, ואפילו בימי גוג ומגוג, לא תהיה נמצא כמוה. ולא משום שהיו חיילים גיבורים ומרובים, אלא משום שבכל הצדדים של הקב"ה הייתה. מלחמה זו היא חמורה ביותר מפני שהיא זו המכניסה ספק באמונה, וזו הגרועה שבכל הקליפות.

תגיות: עושר השמור לבעליו לרעתו.

 

אין תגובות

להגיב