041- הדף היומי בזוהר הסולם – בשלח – קכז-קכט למתקדמים

041- הדף היומי בזוהר הסולם – בשלח – קכז-קכט למתקדמים

שיעור שמע:

MP3-הורדשאלות לחזרה ושינון זהר בשלח קכז-קכט
1. מדוע לקח משה את יהושע להילחם בעמלק אם היו גיבורים אחרים גדולים ממנו בעם ישראל?
2. איזו מלחמה עשה משה ואיזו מלחמה עשה יהושע ומדוע הם משלימים זה את זה?
3. מיה הם אהרון וחור בנפש האדם התומכים את האמונה?
4. מדוע כתוב ‘ויהי ידיו אמונה’ ולא ויהיו ‘ידיו אמונה’ בלשון רבים?
5. מדוע צריך לכתוב על יהושע במלחמתו בעמלק ויחלוש ולא ויהרוג? כיצד נעשה ההרג בעמלק?
6. מי מוחה את עמלק? כתוב ‘מחה אמחה’ דהיינו ה’ ית’ ומאידך כתוב ‘תמחה’ שזה עם ישראל.
7. על מה מצביעה עשיית המזבח שבנה משה וקרא לו ה’ נסי?
8. מה הקשר בין ברית מילה למזבח לכפר עליו?
“הסולם”- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

בְּשַׁלַּח קכז-קכט

וַיָּבֹא עֲמָלֵק.

לְלֹא תְּמִיכָה אֵין קִיּוּם לֶאֱמוּנָה.

אמונה זה אימון מתמשך שיש לתמוך בו תדיר במעשה ובוודאי במחשבה. אי אפשר לטעון: אני אדם מאמין כמצב סטאטי בלי תמיכה רצופה של ימין ושמאל, חסד ובקורת עצמית. לכן צריך אדם לבנות בנפשו מנגנון תומך אמונה, וסביבה חיצונית ראויה שתומכת בה.

מנגנון זה אומר יכולת ללכת למעלה מהדעת בחסדים מכוסים, וזכירה מתמדת שהפגם שיש בחיסרון הנפשי הוא קשה, מעיק, ומפיל את המחשבות למקום זר. מחשבה שלילית מביאה לדיכאון, ומכאן לאמונה בדברים לא אמיתיים וטפלים.

כלומר יש לקבל למעלה מהדעת את האמת שמורים לנו חכמים גם אם הגוף לא מרגיש כך, תוך ראיה והרגשה כמה רע החיסרון ברצון לקבל לפרטיות.  ועד אשר מגיעים לדרגה שמרגישים בלב את האמת, יש לקבל

הַחְלָטָה אֳמּוּנִית שׁזוֹ הָאֱמֶת. למשל החלטה שקמים בלילה ללמוד פנימיות התורה – זו החלטה אמיתית שאינה מורגשת, לכן יש לקבלה ולבצעה מעל הדעת כהחלטה.

כאשר ידי המעשה עולים מעל הראש, מעל טעם ודעת, אז האמונה משתלטת על השלילה במחשבות הגופניות, אז מנצחים.

בזאת נבחן האדם, בעמידה בברית, בשליטה על המחשבות, בשמירה על מסגרת ההחלטות האמוניות הנכונות. וכך נשמר הוא מהספק, מעמלק שבנפש שמזין תדיר מחשבות שליליות. וכל מחשבה שאינה תואמת את הברית היא עורלה שיש להסיר היא ההיגיון המדעי והחיפוש מה ייצא לי מזה. לכן אין להתענג אפילו במחשבה מדבר אסור.

עמלק בא אל אדם שחורש בשור וחמור יחדיו, דהיינו מחפש בראש ובגוף את בחינת הדעת במקום לפעול מעל הדעת ובגוף מחליט לפי התענוג.

חיפוש ידיעה במקום אמונה, ותענוג במקום אהבה מפילים את האדם לקליפת הכלב הוא עמלק.

תס) יֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ. למה ליהושע ולא לאחר? והרי בזמן ההוא היה נער כמ”ש: ויהושע בן נון נער. וכמה היו בישראל חזקים ממנו. אלא משה הסתכל בחכמה וידע (לא הסתכל בבינה שהיא נבואה, אלא בחוכמה, שחכם גדול מנביא. בחכמה האור והכלי באים כאחד, ובה כל השלמות, זו ראיה פנימית בהכרה הגבוהה שמעל השכל). ראה את ס”מ (שרו של עשיו – ההיגיון הגופני), שהיה יורד בצד של מעלה, לעזור את עמלק למטה. אמר משה, ודאי מלחמה חזקה נראה כאן. לא שולח משה גנרל גדול אלא את יהושע שהוא קשור ישירות לשכינה.

תסא) יהושע בזמן ההוא היה נמצא במדרגה עליונה ביותר. אלא, שלא נמצא בשכינה בזמן ההוא, כי במשה נלקחה והתאחדה. נמצא שיהושע התאחד למטה מהשכינה, במקום שנקרא נער, שהוא מט”ט. יש לעשות מלחמה למעלה (ע”י בחינת האמונה – משה, ולמטה מהפרסא ע”י יהשוע.

תסב) אמר רבי יהודה כמ”ש:  עיניך תראינה ירושלים נווה שאנן (בית המקדש) אוהל בַּל יִצְעָן. ירושלים, כלומר ירושלים של מעלה, שנקרא אוהל בל יצען, שפירושו, שלא תמצא יותר ללכת בגלות וזהו סוד: ויהושע בן נון נער, נער ודאי, להיותו דבוק בנער העליון, מט”ט. לא ימיש מתוך האוהל (התורה), מההוא שנקרא אוהל בל יצען, שהוא השכינה. שבכל יום ויום היה יונק מן השכינה, כמו שנער ההוא העליון, לא ימיש מתוך האוהל ויונק ממנה תמיד. כך ההוא נער שלמטה, שהוא יהושע, לא ימיש מתוך האוהל ויונק ממנו תמיד.

תסג) משום זה, כאשר ראה משה את ס”מ, שיורד לעזור לעמלק, אמר משה: ודאי נער הזה יקום כנגדו, וישלוט עליו לנצח אותו. מיד: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים, וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק. שלך הוא מלחמה הזו שלמטה, ואני אזדרז למלחמה שלמעלה. בחר לנו אנשים, צדיקים בני צדיקים, שיהיו ראויים ללכת עימך. משה צריך לנצח את ס”מ בעליונים ויהושע את עמלק בתחתונים וחייבים כוח משותף.

תסד) אמר רבי שמעון: בשעה שיצא יהושע נער, התעורר נער העליון, מט”ט, והתתקן בכמה תיקונים בכמה כלי זין, שהתקינה לו אימו, השכינה, למלחמה זו, לנקום נקם ברית כמ”ש: חרב נוקמת נְקַם ברית. וכתוב:  ויחלוש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב. לפי חרב ודאי, ולא לפי רמחים וכלי זין, אלא בחרב ודאי היא. זו שנקרא, חרב נוקמת נקם ברית. זו החרב שקיבל מהשכינה הקדושה, שנוקמת במי שהולך נגד הברית.

תסה) ומשה התתקן למלחמה של מעלה. שכתוב: וידי משה כבדים. כבדים ממש, מכובדים קדושים לא נטמאו לעולם. מכובדים, שראויים לעשות בהם מלחמה שלמעלה. ויקחו אבן, וישימו תחתיו (כדרך האבלים), וישב עליה, משום שישראל שרויים בצער, ויהיה עימהם בצער שלהם. יודע משה שלב האבן (אחד משמות היצר) בא למלחמה על ישראל.

תסו) וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו, מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד, וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה, עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ. הכל בחכמה עשה משה. אהרון מצד ימין. וחור מצד שמאל. והיו אוחזים בידיו מכאן ומכאן, כדי שתימצא עזרה של מעלה. וידיו של משה באמצע, בקו אמצעי. וע”כ כתוב:  ויהי ידיו אמונה, נאמנים.

זהו מקום של איזקא דכיה, חסדים מכוסים שיהושע בחינת כהן גדול החסד, וחור בחינת השמאל שרואה את החיסרון.

תסז) הָיָה  כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל. כאשר ירים, פירושו שהרים ימין על שמאל, והיה מתכוון בזה, כשפרש את ידיו, ואז וגבר ישראל. ישראל של מעלה , ז”א. וכאשר יניח ידו, וגבר עמלק. בשעה שישראל שלמטה משתככים מתפילה, לא יכלו ידי משה לקום ולהיות זקופים, וגבר עמלק. מכאן, אע”פ שהכהן פורש ידיו בקרבן לתקן עצמו בכל, צריכים ישראל להימצא עימו בתפילתו. לא מספיק שהצדיק יעשה את עבודותו, העם צריך להיות איתו.

תסח) במלחמה זו של עמלק, נמצאו עליונים ותחתונים. וע”כ כתוב:  וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה, באמונה כראוי. כתוב:  ויהי ידיו אמונה, הלוא, ויהיו ידיו, היה צריך לומר? אלא משום שהכל תלוי ביד ימין, ע”כ כתוב:  ויהי. וכתוב ידיו, ללמד שהימין הוא עיקר הכל. וכתוב:  ימינך ה’ נֶאְדָרי בכוח, ימינך ה’ תרעץ אויב.

תסט) וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת-עֲמָלֵק וְאֶת עַמּוֹ, לְפִי-חָרֶב. כתוב:  ויחלוש, הלוא, ויהרוג היה צריך לומר? אלא ויחלוש, הוא כמו חולש על גויים. יהושע היה חולש עליהם, וההיא חרב נוקמת נקם ברית הרג אותם. שכתוב:  לפי חרב.

תע) ויאמר ה’ אל משה, כתוב זאת (זאת היא בחינת האמונה) זיכרון (רשימות) בספר (בנפש), ושים באוזני יהושוע. זאת, המלכות. ושים באוזני יהושע. כי הוא עתיד להרוג מלכים אחרים, ל”א (31) מלכים כמ”ש: כִּי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק. מָחֹה, הוא למעלה, אֶמְחֶה למטה. זכר, היינו זכר שלמעלה ושלמטה.

תעא) אמר רבי יצחק על הכתוב: כִּי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם, שמשמע שהקב”ה ימחה. וכתוב:  תמחה את זכר עמלק. שמשמע, שאנו צריכים למחות אותו? אלא אמר הקב”ה, אתם תמחו את זכר עמלק שלמטה, ואני אמחה את זכר עמלק שלמעלה.

תעב) עמלק, עמים אחרים באו עימו, וכולם היו מתייראים לקרב אל ישראל חוץ ממנו. ומשום זה, היה חולש עליהם יהושע. ויחלוש יהושע, ששבר כוחם מלמעלה.

תעג) וַיִּבֶן מֹשֶׁה מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יְהוָה נִסִּי. וייבן משה מזבח, כנגד מזבח העליון. ויקרא שמו של מזבח העליון, ה’ ניסי. משום שנקם נקמת רושם הקדוש ההוא של ישראל. ובזמן ההוא היה נקרא, חרב נוקמת נקם ברית ומשה קרא לו ה’ ניסי.

תעד) וַיִּבֶן מֹשֶׁה, מִזְבֵּחַ לכפר על ישראל. ויקרא שמו של מזבח ה’ ניסי כמ”ש: ושם ניסהו, שפירושו התעלות, שהתעלו על שהתפרעו ישראל, ונגלה בהם אות ברית ההוא, רושם הקדוש. מכאן, כיוון שנימול בנו של אדם ונגלה בו אות ברית רושם הקדוש, בן ההוא נקרא מזבח לכפר עליו. ושמו ה’ ניסי.

תעה) כעין זה יעקב בנה מזבח כמ”ש: ויצב שם מזבח, ויקרא לו, אל אלקי ישראל. למי קרא? לאותו מקום שנקרא מזבח, המלכות. ומה שמו? אל אלקי ישראל.

תגיות: קיום האמונה, הליכה מעל טעם ודעת, עמלק

 

אין תגובות

להגיב