028- הדף היומי בזוהר הסולם – משפטים – פב-פד למתקדמים |☆ תגיות:...

028- הדף היומי בזוהר הסולם – משפטים – פב-פד למתקדמים |☆ תגיות: גאוה בדרכי ה'

 

מִּשְׁפָּטִים פב – פד

הַסַבָּא

הַגֵּאֶה בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם זוֹכָה לְחוֹמַת מָגֵן מהקב"הַ.

כל זמן שאדם מקדיש רק חלק מזמנו לעבודת השם, חשוף הוא להסטה חיצונית מהדרך.  ככול שההשקפה ותכלית האדם חזקים וברורים לו, כך הוא פחות ניזוק וחשוף לקליפות. לכן על האדם להיות גאה בדרכי השם, וכך לא יהלך בחשש.

כאשר בא אדם ליישם מחשבה מסוימת, עליו קודם להיכנס פנימה ולבחון אותה בהשקפה מדויקת עד לנקודה התכליתית ביותר, ומאידך כאשר בא הוא דרך המעשה, עליו לפעול על פי סדר המדרגה.

במחשבה קודם הסוד וההשקפה הברורה לפני המעשה. שהרי סוֹף מַעֲשֵׂה בְּמַחְשָׁבָה תְּחִילָה.  בהרגשה הדרך הפוכה, והיא מהפרטים לכלל. הנברא מרגיש בתחילה כפרט נפרד, ועליו להתפתח ולהביא עצמו אל הכלל, אל הבורא יתברך.

מטרת הבריאה היא קבלת אור החוכמה, התענוג האין סופי. אך לפני קבלת אור זה נדרשת הקדמה והכנה של חסדים על הרצון לקבל, שיישמר מהקליפות שמנסות לחמוס את האור, וכאן בזמן ההכנה נצרכת הגנה. מכאן שבזמן תיקון יש לפעול את המעשה בתוך מסגרת תורנית ברורה, ולפעול את חיצוניות על אף שהיא שלא לשמה.

רק אדם בעל תחושה שהמוות בא מהבורא, יכול להפריד מעצמו את הוזהמה. אנשים חיצוניים חשים מוות, דהיינו לקיחת החיוּת מדברים חיצוניים כמו כבוד וכדומה.

רסה) כל המעשים שעושה הקב"ה, מתחילה מקדים זה שמבחוץ, ואח"כ עושה המוח שמבפנים. האם כאן אינו כן, כי הקדים בניין ביהמ"ק, לבניין החומות, שהם מבחוץ? כל אלו המעשים שעושה הקב"ה ומקדים שמבחוץ, הנה במחשבה מקדים את המוח, שבפנים. ובמעשה, מקדים ההוא שמבחוץ. כי כל קליפה, מה שמבחוץ, הוא מצד האחר. והמוח נמשך מן המוח, מצד הקדושה. ותמיד מקדים הצד האחר, ומתרבה וגדל ושומר הפרי. כיוון שהתבשל הפרי, זורקים הקליפה לחוץ. ויכין רשע וצדיק ילבש. וזורקים קליפה ומברכים לצדיקו של עולם – הקב"ה. הפנימיות קודמת לחיצוניות, אך אין היא מגולה.

רסו) אבל בבניין ביהמ"ק לעת"ל, שהצד האחר עבר מהעולם, אינו צריך להקדים שמבחוץ. כי המוח והקליפה שניהם שלו. וע"כ מקדים המוח צד הקדושה, שכתוב מתחילה, היטיבה ברצונך את ציון – בית המקדש ואח"כ, תבנה חומות ירושלים. כי חומה שמבחוץ, הקליפה, שלו ממש כמ"ש: וַאֲנִי אֶהְיֶה-לָּהּ נְאֻם-יְהוָה, חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב; וּלְכָבוֹד, אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ. אני ולא צד הרע. גם צד החומה בא מהקב"ה.

רסז) ישראל הם מוח העליון של העולם, ישראל עלה במחשבה תחילה. כי במחשבה קדמה הפנימיות אל הקליפה. העמים עכו"ם, הקליפה של ישראל, הקדימו במעשה כך הקדים עשיו את יעקב, וכך הקדים העיגול את עולם א"ק. ובמחשבת הבריאה הרצון לקבל בעל מנת להשפיע קדם לרצון לקבל, כי במעשה הקליפה קדמה לפרי כמ"ש: וְאֵלֶּה, הַמְּלָכִים, אֲשֶׁר מָלְכוּ, בְּאֶרֶץ אֱדוֹם–לִפְנֵי מְלָךְ-מֶלֶךְ, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. ועתיד הקב"ה להקדים המוח בלא קליפה שכתוב: קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיהוָה, רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה. שהמוח קודם לקליפה. ואע"פ שהמוח יקום בלא קליפה, מי הוא שיושיט ידו לאכול ממנו, שכתוב: כָּל-אֹכְלָיו יֶאְשָׁמוּ, רָעָה תָּבֹא אֲלֵיהֶם נְאֻם-יְהוָה. מצד העליון ממעלה למטה האור קודם לכלי, הפנימיות קודמת, הבורא קודם לנברא, בינה קודמת למלכות, התשובה קודמת לשאלה.

רסח) בזמן ההוא כתוב: אז תחפוץ זבחי צדק, כי אז יתחבר הכול בחיבור אחד, ויהיה השם שלם בכל תיקונו. ואז הקורבן יהיה שלם להויה אלוקים. כי עתה אלוקים אינו מתחבר אל הקורבן. כי אם היה מתחבר בו, כמה אלוהים אחרים יעלו אוזניים להתחבר שם, ויינקו מן הקדושה. אבל בזמן ההוא, כתוב: כִּי-גָדוֹל אַתָּה, וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ. ואין אלוהים אחר. לעתיד לבוא כבר לא תהיה אפשרות לקליפות להזיק, שהכל יהיה בקדושה, ובזבח צדק ניתן יהיה להקריב לשם אלקים. כאשר הקליפות פועלות, נדרש מעשה חיצוני ומסגרת כדי להגן מפניהן לפני שנגשים לפנימיות.

רסט) בזמן ההוא כתוב: רְאוּ עַתָּה, כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אֱלֹהִים, עִמָּדִי. למה כתוב עתה? אלא, זה לא היה מקודם לכן, ובזמן ההוא יהיה. אמר הקב"ה, עתה ראו, מה שלא יכולתם לראות מקודם לכן. לפני גמר תיקון ניתן לחשוב שחלילה ישנם כוחות נוספים על כוח הבורא, וכאשר יכיר אדם שאין עוד מלמדו, יוכל להקטיר בשלמות גם לשם אלקים.

רע) כִּי אֲנִי אֲנִי. למה ב' פעמים? לדייק, שאין שָם אלוקים אלא הוא. כי כמה פעמים שכתוב: אני, פעם אחת, והיה שם צד האחר, אבל עתה, אני האמיתי אני הוא ואין אני כוזב אלוהים עימדי. כי כל צד האחר עבר. תפיסת האדם בתחילה היא דרך האני הפנימי והחיצוני, ונמצא במספר תודעות, ולכן מרגיש במספר כוחות הפועלים. כאשר מגיע אדם לאמת הפנימית החזקה, כבר אינו חושש שמשהו יוכל להסיטו מהאהבה והדבקות, וכך יהודי המגיע לאמונה שלמה, שום דבר לא יפר את דתו בסביבה חילונית, ועל זו הדרך, המחזיק בהשקפה ברורה ובינה יציבה, אינו צריך הגנות חיצוניות, מאחר וברורה לו הדרך.

רעא) אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה. עד עתה היה המוות ע"י צד האחר. מכאן ולהלאה, אני אמית ואחיה. בזמן תחיית המתים, כל אלו שלא טעמו טעם המוות מהקב"ה, יהיה להם המוות, ויקים אותם מיד לתחייה. למה נעשה המוות ע"י הקב"ה? כדי שלא ישאר מהזוהמה כלום בעולם, ויהיה עולם חדש במעשה ידיו של הקב"ה. ממית זו לקיחת החיוּת. רק טיב הקשר להשם ממית או מחייה.

רעב) וְאִם-אָמֹר יֹאמַר, הָעֶבֶד, אָהַבְתִּי אֶת-אֲדֹנִי, אֶת-אִשְׁתִּי וְאֶת-בָּנָי; לֹא אֵצֵא, חָפְשִׁי. אז פוגם אותו בפגם, וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת-אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ. אִם-בְּגַפּוֹ יָבֹא, בְּגַפּוֹ יֵצֵא, בלבדו, יפה הוא. אבל לומדים, שכל העולם עומד על סנפיר אחד של לוויתן. הלוויתן הוא הרצון הגדול לקבל, המלכות שנגנזה ברדלא ואינה יכולה עדיין לבוא לידי קיום.

רעג) בשעה שנמצא הלוויתן זכר ונוקבא, בכל מקום שהלכו היה העולם מזדעזע, ואם לא סירס הקב"ה את הזכר וצינן את תשוקת הנקבה, היו מעכירים את העולם. וע"כ אינו עושה תולדות. וזהו, אִם בְּגַפּוֹ יָבֹא, אם בא תחת גף ההוא של לוויתן, שאינו עושה תולדות, וכיוון שכן, בגפו ייצא, הוא נדחה שמה, ואינו נכנס למחיצתו של המלך כלל, ונדחה ומסתלק מעולם ההוא. בְּגַפּוֹ יֵצֵא, בגפו ייצא ודאי.

בגפו, דהיינו שלא הוליד תולדות של קדושה, מעין סירס עצמו למרות שיכול היה, וכעת בא לבדו ומקבל אישה גרושה. מלמד כאן שאין להוליד תולדות – הבנות, מהמקום שהוא שיא הטומאה, שאז מולידים קליפות. על האדם להוליד הבנות אמוניות של קדושה.

רעד) כתוב: ערירים ימותו. ערירים כולל זכר ונוקבא. הזכר בא, הנוקבא יצא. בא בזה ויצא בזה. וזהו המקום שהתדבק בו בעולם ההוא, במלכות. כי הקב"ה אינו רוצה שיבוא לפניו מי שסירס עצמו בעוה"ז.

רעה) קורבן לא היו מקריבים לפניו מסורס, והוציאו אותו שלא יוקרב לפניו, וציווה ואמר, ובארצכם לא תעשו. וכן לדורי דורות אסור לסרס בריות שברא הקב"ה בעולם. כי כל סירוס הוא מצד האחר.

רעו) ואם הוא השתדל, ונשא אישה, ולא עשה תולדות, ולא רצה, ואע"פ שיש לו אישה, או היא אינה רוצה, ובא לעולם ההוא בלא בנים, כתוב: אִם-בַּעַל אִשָּׁה הוּא, ולא השגיחו לפועל ידיו של הקב"ה להוליד בנים, וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ. הוא בא בגף של הזכר, והיא בגף של הנקבה, המלכות. וכל אחד, בגפו יבוא בגפו ייצא. במקרה כזה היא תאבד את תשוקתה והוא יאבד את כוח הזכרות שלו.

תגיות: פנימיות וחיצוניות, יעקב גדול מעשיו בפנימיות

שאלות לחזרה ושינון בזהר משפטים עב-עד
1. מה הכלל – מה קודם למה, האם זה שמבחוץ או זה שמבפנים? הסבר ופרט והדגם.
2. מהם זבחי צדק שבהם יחפוץ הקב"ה בגמה"ת?
3. מדוע מכפיל את המילה "אני" בפס' "ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלוקים עמדי"?
4. מה הרעותא הגדולה בכך שבתחיית המתים כל אלו שלא טעמו טעם המוות מהקב"ה, הקב"ה ממית אותם ולאחר מכן מחייה אותם?
5. מדוע סרס הקב"ה את זכר הלויתן וצינן את נקבתו?
6. מדוע כל סירוס הוא מהצד האחר?

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

אין תגובות

להגיב