053- הדף היומי בזוהר הסולם – משפטים – קנו-קנט למתקדמים |☆ תגיות:...

053- הדף היומי בזוהר הסולם – משפטים – קנו-קנט למתקדמים |☆ תגיות: משיחים, אחישנה, מעשר

מִּשְׁפָּטִים קנו – קנט

שני משיחים

בְּגָלוּת הָעוֹלָם הַזֶּה, נִבְחַן הָאָדָם הַאִם הוּא בּחִינָת עֵץ אוֹ עֵשֶׂב.

מלמד כאן כיצד בני ישראל מתבררים ומנקים את הערב רב מתוכם, דהיינו כיצד מוציא אדם את תפיסת אומות העולם שבנפשו. כאשר מעורבים באדם קליפות אין הוא יכול לבנות את המשכן בליבו, עליו לנקות את כל המוץ ותבן מתוכו.

לשם כך ממשיל את עם ישראל לגפן וזית, אותם יש לדרוך ולכתוש בכדי להיפטר מהסיגים והקליפות. היין המשמח הוא המעולה, אך היין המשכר הוא היין עם השמרים, זו הבחינת מקבל על מנת לקבל.

הזית מר בתחילה ולכן יש להיזהר לא להתלונן, אלא ניתן להפיק מהזית שמן זך שמאפשר הדלקת המנורה, דהיינו את הנשמה לדבקות.

בהמשך ממשיל את העם לעץ החיים שזו הבחינה בה אוחזים לומדי פנימיות התורה, אֲשֶׁר פִּרְיוֹ, יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא-יִבּוֹל. בדרך זו ניתן להיגאל ברחמים ובבחינת אֲחִישֶׁנָּה. ולהמון העם שהם בחינת תבואה, עשב כַּמֹּץ, אֲשֶׁר-תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ, מאחר ולא בוחרים בדרך תורה, נשארים בדרך ייסורים, שזו בחינת הגאולה בְּעִתָּהּ

יש להיזהר בגלות לא לעשות כמעשי ומנהגי הגויים. על האדם להבין שהמצבים כאן אינם קובעים, המטרה בכלל נמצאת בעולם הבא. לעיתים נדרש אדם להגיע לייאוש מעולם הזה בכדי להבין זאת.

 

תפט) ועד שיתבררו מהם, י' שבשם הויה, הרומזת על מעשר, אינו שורה על ה' דהויה, הרומזת על לחם של חמישה מינים, לקיים השבועה, כי יד על כס יה, שנשבע, שאין השם שלם ואין הכיסא שלם עד שיכריתו זרעו של עמלק. ומשום זה מוץ ותבן אינם מחויבים במעשר עד שיתבררו. אחר שיתבררו ישראל, מתקבצים למקום, הנקרא ירושלים, כמו החיטה, שאחר שנברר ממנה הקש והתבן, מכניסים אותה לאוצר. כך יתקבצו ישראל, תבואה, לירושלים, שבנויה על הר ה'. שכתוב בה, מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קודשו, נקי כפיים. נקי כמו בר, תבואה אחר שבירר האוכל מתוך הפסולת. נַשקו בר, כבתחילה, שכתוב בו יישָקני מנשיקות פיהו. בר, בן, שבזמן ההוא שכבר יהיו נקיים מקש ותבן, שורה שמו עליהם, וקורא אותם בני בכורי ישראל.

תצ) ישראל משול לגפן וכך מכל האילנות אין אילן שבור כמו גפן, בנטיעה שלו הוא שבור, שאין לו כוח לעמוד אלא שוכב על הארץ. ובענבים שלו הוא שבור, שהם נכתשים בין רגליים. וכן הזית, הזיתים שלו נכתשים. בגלות נמשלו להם ישראל כמ"ש: גפן ממצרים תסיע, וכן בגלות הרביעית כתוב: כי כרם ה' צבאות בית ישראל. וכעין זה משולים ישראל לזית, שכתוב: זית רענן יפה פרי תואר. ומשום זה כתוב: אֶשְׁתְּךָ, כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה  בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ, כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב, לְשֻׁלְחָנֶךָ. סמוכים זה לזה, משום שישראל שבורים כמוהם בגלות.

תצא) ואחר שהענבים והזיתים יהיו נקיים מכל פסולת, יתקדשו לביהמ"ק, יין לנסוך על המזבח, וזיתים להדליק הנרות של המנורה. וזכה לזה יין שלא ניסך לעבודה זרה, כי הערב רב הם יין שניסך לעבודה זרה, ומהם משומדים מינים אפיקורסים, משומדים לעבירות שבכל התורה כולה.

תצב) וישראל שכתוב בהם, ויתערבו בגויים וילמדו מעשיהם. ועד שיהיו דרוכים בין רגליהם בגלות, לא יתבררו מהם. ועליהם אמר דוד, לָמָּה אִירָא, בִּימֵי רָע  עֲו‍ֹן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי. ועליהם אמר שלמה, צאי לך בעקבֵי הצאן. בעקבי אותיות ביעקב, שעליו כתוב אצל נחש הקדמוני שפיתה את חווה, הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב. אחר שיצאו מהגלות נמשלים לתפוחים, ולכל ריחות טובים, כמו ביציאת מצרים, שכתוב בהם, תחת התפוח עוררתיך.

על המעשר

תצג) המצווה שלאחר זו, להביא ביכורים. ואחריה, להתוודות על הביכורים. ואחריה, להתוודות על המעשׂר. ובעלי המשנה שואלים להבין על המעשר, אם יהיה עשׂורו לפני לקיטתו, משעת חָנְטָה יתעשׂר, או אחר לקיטתו עשׂורו. כגון אתרוג, שאמרו, באילן הולך אחר חנטה. ויש מי שאומר, שבאתרוג הולכים אחר בישול הפירות, כי אתרוג דומה מקצתו לאילן ומקצתו לתבואה, שהם זרעים, שאמרו בהם, שלאחר לקיטתו עשורו, ולא כאילן, אלא עד אחר גמר בישולו, אחר לקיטתו, כזרעים.

תצד) משום שתיקנו לברך "המוציא" מהמקום שבישולו יפה, להוציא לחם שרוף, אלא ממקום שהוא מקבל טעם. כך התבואה, הולכים אחר לקיטתה, שאז היא כבישול פירות, והיא מקבלת טעם.

תצה) וישראל משולים לאילן ולתבואה, כמו אתרוג לאילן, שכתוב בו: רֵאשִׁית, בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ, תָּבִיא, בֵּית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. וכך, ראשית גז צאנך תיתן לו. רומז על ישראל, שכתוב בהם, ואַתן צאני. וכך ישראל נמשלו לתבואה, שכתוב בה: קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיהוָה, רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה. וע"כ אחר לקיטתו מן הגלות עשׂורו, שאז נקראו קודש לה'. כפי שלוקחים את החלק הטוב שבלחם, כך יש לנקות את הקש ותבן מהנפש.

תצו) ישראל נקראו, אילן גדול וחזק ומזון לכל בו. בו התורה, מזון למעלה, מז"א. בו התפילה, מזון למטה, מנוקבא. ואפילו למלאכים אין מזון אלא ע"י ישראל, שאם לא היו ישראל עוסקים בתורה, לא היה יורד להם מזון מצד התורה, שנמשלה לאילן, כמ"ש: עץ חיים היא למחזיקים בה. ומצד הפרי של התורה, שהיא מצווה. כולם מקבלים את השפע בזכות ישראל שעוסקים בתורה. מצד המלכות משולה התורה לתבואה, מצד ז"א לעץ החיים העושה פרי.

תצז) וכך נמשלה התורה למים ולאש. ולא היו יורדים מים מלמעלה, והשמש, שהוא אש, לא הייתה יורדת לבשל פירות האילן, אלא בזכות ישראל. ומשום זה כתוב בישראל, התאנה חנטה פגֶיה, שהם בעלי מצוות. והגפנים סמדר נתנו ריח, כשפותחים בתשובה. ואז, מיד כתוב בישראל, קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי, וּלְכִי-לָךְ, מן הגלות. היציאה מהגלות תלויה בתשובה.

תצח) משום זה באילן, עה"ח, התורה, ז"א, באלו שעוסקים בתורה, הולכים אחר חנטה, תכף בתחילת העסק, ומעשרים אותם, כי הי', חכמה שורה עליהם, וע"כ מעשרים אחד מי'. ובה מתאספים מהגלות, ה"ת דהויה, ישראל, פירות האילן, התורה. האילן, אות ו', ז"א, התורה. אבל שאר העם, אחר לקיטתו מן הגלות עשורו אלו שעוסקים בתורה וזו בחינת בעיתה, ויש בחינת אחישנה . אבל בצדיקים כתוב: וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים. הדר במעשים האחוזים ונעשים ע"י בעלי תורה ומצוות, בהם הולכים אחר חנטה כאילן. וע"כ כתוב בהם ביום הראשון, שאינם צריכים לחכות לשעת לקיטה מן הגלות. יוצא שהמחלוקת של בעלי המשנה מתי יש לעשר, היא למעשה שאלה באיזו דרגה יכול אדם לתת מעשר, דהיינו קודש להשם. בעלי התורה בזמן עסק התורה מחזיקים בעץ החיים זו בחינת אחישנה, ושאר המון העם בחינת תבואה, בדרך יסורים בזמן הלקיטה דהיינו כשתגמר הגלות. השאלה כיצד אתה מתנהג כעץ או כעשב. זכו? זיככו עצמם – אחישנה.

תצט) משום זה העמידו במסכת קידושין, אתרוג כירק. ירק דרכו לגדול על כל מים, ועשורו הוא בשעת לקיטתו, אף אתרוג דרכו לגדול על כל מים. ישראל הדומים לאתרוג, דרכם לגדול על מים, שמצד החכמה אין מים אלא תורה. אתרוג שווה לאילן בשלושה דרכים. אתרוג, מלכות דז"א, אחוז בב' צדדים, חו"ג, ב' דרכים, ודרך שלישי, שלאתרוג יש צורת הלב, שאחוז למעלה, הלב רואה, חכמה, ראייה. ואחוז למטה, בדעת, שהלב יודע. דעת היא אילן, פנימיות ז"א. תורה, גוף דז"א, פרי של הדעת, מתפשטת מהדעת. עיניים הן מצוות, בהן הלב רואה. הדרך לצאת מהגלות היא ע"י פנימיות התורה, אז נגאלים ברחמים. חיצוניות התורה אינה מאפשרת לצאת מהגלות. לכן לוקחים אתרוג קשר שיכול להדביק אותנו כפי שמצמידים אותו ליר המינים, לאמונה.

תגיות: בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה

שאלות לחזרה ושינון בזהר משפטים קנו-קנט
1. מדוע י' זה בחינת מעשר?
2. מדוע מוץ ותבן אינם מחויבים במעשר?
3. הסבר את הפסוק "מי יעלה בהר ה' ומי יקום וגו'?
4. במה נמשלו ישראל לגפן וזית?
5. מהי הקושיה של בעלי המשנה על המעשר של האתרוג? ומה זה אומר לנו בעבודת נפש?
6. לאיזה סוג של אילן משולים ישראל ומה הנפקא מינא מכך לישראל שבכל יהודי?
7. מתי האתרוג הוא בבחינת אילן ומתי הוא כבחינת תבואה שעשורו אחר לקיטתו?

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

אין תגובות

להגיב