099- דף היומי בזהר הסולם – בראשית שז-שח למתקדמים

099- דף היומי בזהר הסולם – בראשית שז-שח למתקדמים

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

יְהִי מְאֹרֹת

הקשר בין זכר לנקבה הוא הבסיס החזק ביותר שקיים!
כך בין נברא לבורא — כאשר הכוונה היא הבסיס לחיבור.

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ וג', כתוב מְאֹרֹת חסר וו. האדם לא בורא כלום, ואנו רואים שקליפת לִּילִית כבר קיימת במלכות בלי קשר לפעולת האדם. אלא כאשר אדם מפריד משהו מהשלמות, הוא מוציא לפועל את כוח הקליפה, וע"כ כתוב בחוסר ו' שהיא לשון קללה. כל הפוטנציאל כבר קיים במציאות, בחינת וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה.

חומר מצד עצמו הוא קליפה כשעומד לבדו. אדם יכול לתת ולהעביר רגש ע"י שייתן חפץ או יאמר מילה — אך עליה להכיל צורה – כוונה.
סתם מעשה הוא חומר, והכוונה היא הקשר בעשיית המעשה. לכן בכוונה שלא מחוברת — המעשה לא מאיר. מתנה מאירה כאשר היא מכוונת לחיבור ויצירת קשר של אהבה. בקיום הלכות הכוונה כבר טמונה במעשה עצמו, אך וודאי שהארה גדלה לאין שיעור כאשר מלוּוה המעשה בכוונה נכונה.
כך גם הרצון לקבל אינו שלילי כאשר הוא מחובר להשפעה, לזכר. רצון לקבל הוא רע כאשר רוצה להינתק מהשם. וכך כשהנקבה מחוברת לבעלה, היא נק' על שמו ויכולה להיות כמוהו.
כתוב הִנֵּה אֲרוֹן הַבְּרִית אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ עֹבֵר לִפְנֵיכֶם בַּיַּרְדֵּן. ספר התורה בארון הוא הנק' ברית. הארון עצמו אינו מאיר, אלא כשיש בו את התורה שבכתב — זו האות וו משם הויה.

אדם לא יכול לומר יש לי את חומר הלימוד עצמו, כאשר הוא אינו מחובר. חייב הוא את החיבור, את כוונת הלב — וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל-לְבָבֶךָ.

אין תגובות

להגיב