016- הדף היומי בזוהר הסולם – ויקהל – עו-עח למתקדמים I תגיות:...

016- הדף היומי בזוהר הסולם – ויקהל – עו-עח למתקדמים I תגיות: סוֹד סֵפֶר הַתּוֹרָה

שיעור שמע
mp3 להורדה

 

וַיַּקְהֵל  עו- עח

סוֹד סֵפֶר הַתּוֹרָה

 

רלד) ב פעמים קוראים בתורה בשבת, בבוקר ובמנחה, בשעה שהדין תלוי בימות החול, לעת ערב בשבת ישנם הרחמים. כי צריכים לכלול השמאל בימין, כי התורה ניתנה משני הצדדים, כמ"ש: מִימִינוֹ, אֵשׁ דָּת לָמוֹ. הרי שהתורה היא אש, שמאל, ומימינו. כלומר, ימין ושמאל. וע"כ קוראים בה בבוקר, שהוא ימין, ובמנחה, שהיא שמאל. וע"כ ספר תורה במנחה היא בעשרה פסוקים או יותר. אבל לא פרשה שלמה, כי פרשה שלמה אינה אלא בימין, והימין תלוי מטרם שעת המנחה. אבל במנחה היא שמאל.

רלה) בשני בשבוע ובחמישי בשבוע, משום שהמדרגות יורדות למטה, כי בימות החול משמשים יעקב ורחל במקום זו"ן הגדולים, שהם מלבישים מחזה ולמטה דז"א, שהם כלל התורה. כי יעקב בחינת תורה, כמו ז"א. והרי נביאים נבדלו למטה? כלומר, שיעקב מלביש רק נה"י דז"א, שהם בחינת נביאים ולא תורה, כי תורה היא בחינת חג"ת, וא"כ למה קוראים בתורה? אלא ודאי שיעקב מלביש על נה"י דז"א. אבל ט"ס של יעקב, כולם הם כלל התורה. כלומר שיעקב בכללו הוא בחינת חג"ת, תורה, כמו ז"א. וכל ספירה וספירה כלולה מכל ספירה וספירה. וכיוון שכלולים זו מזו הרי יש בכל אחת חג"ת שהוא תורה.

רלו) מדרגות העליונות, שבע ספירות חג"ת נה"י דז"א, הן נקראות פרשת השבוע. ואח"כ יוצאות מהן תשע מדרגות המאוחדות יחד, ט"ס דיעקב, ובגלל זה קוראים ט' אנשים, ג' בשבת במנחה, נגד חב"ד דיעקב. וג' ביום השני נגד חג"ת דיעקב. וג' ביום החמישי נגד נה"י דיעקב. הרי תשעה. ט"ס נכללות זו מזו, וע"כ יש בכל אחת חג"ת, תורה, ואפילו בנה"י הקריאה בתורה מתחלקת לשלושה, ליום שני חג"ת, חמישי נה"י ושבת חב"ד. יש לקרא בתורה לפחות כל שלשה ימים כדי שהימים יהיו בחינת לבוד ולא מנותקים במרחק. לכאורה לא צריך קריאה במנחה בשבת לאחר שקוראים בבוקר, אך נדרש הקשר וההמשך לפרשה הבאה.

רלז) בספרו של רבי ייבא סבא כתוב שבמנחה בשבת מתעורר השמאל, ונקודה תחתונה, המלכות, מקבלת בצד שמאל ההוא את התורה. אז בשעה ההיא המלכות נוסעת מצד שמאל, ומצידו אנו קוראים בתורה. כלומר, אע"פ שהמלכות בעצמה אינה בחינת תושב"כ, כיוון שמקבלת מצד שמאל דז"א בחינת התושב"כ, ע"כ אנו קוראים בתורה.

רלח) כי המלכות עומדת בט"ס, וע"כ קוראים אנו תשעה אנשים, שהם שישה אנשים, חג"ת נה"י שלה בחול, בשני ובחמישי, ושלושה אנשים, ג"ר שלה. בשעה שמתעורר השמאל במנחה בשבת, לכלול כולם כאחד. והיא מתעטרת בהם בג' צדדים, ימין שמאל אמצע, כמו ג' צדדים עליונים, חג"ת, שהם בכלל הפרשה של שבת, שאנו קוראים בבוקר בשבת קוראים פרשה שלמה הכוללת חב"ד חג"ת נה"י. אע"פ שבמנחה של שבת המלכות מקבלת משמאל, מקבלת מכל ג' הקווים בשליטת השמאל. אשרי חלקו מי שזכה לכבודו של שבת, אשרי הוא בב' עולמות, בעוה"ז ובעוה"ב.

רלט) כתוב, אל יצא איש ממקומו ביום השביעי, שואל מהו מקומו, ומשיב פירושו ממקום ההוא הראוי ללכת דהיינו מחוץ לכל העיר ואלפים אמה שלה וסוד הדבר שכתוב: ברוך כבוד ה' ממקומו, וזהו מקום. וזה סוד שכתוב כי המקום אשר אתה עומד עליו, כי מקום יש למעלה שהוא המלכות וקוראים לו מקום שנודע בו כבוד עליון של מעלה שהיא המלכות, וע"כ אזהרה היא לאדם המתעטר בעטרה הקדושה שלמעלה שלא יצא מהמקום שאם יצא הוא מחלל שבת ולא בידיו בעבודה ולא ברגליו ללכת חוץ מב אלפים אמה.

רמ) אל יצא איש ממקומו, זהו הוא מקום כבוד הקדוש דהיינו המלכות כי מחוץ ממנו הוא מקום של אלקים אחרים. ברוך כבוד ה' ממקומו, כבוד ה' הוא כבוד שלמעלה שהיא בינה. ממקומו זהו כבוד שלמטה שהוא המלכות וזה סוד העטרה של שבת ועל כן אל יצא איש ממקומו, ברוך הוא לעולם ולעולמי עולמים. אדם צריך להישאר במקום שהוא רשות היחיד. ברגע שיוצא ממקומו בשבת, הוא למעשה יוצא להביא עוד חומר גלם, דהיינו רצונות, והרי בשבת הכל מוכן ולא חסר כלום.

רמא  מקום אתי ודאי, זה הוא מקום נסתר וגנוז שלא נודע כלל שהוא בינה. זה משמע משכתוב אתי, יורה שהוא מקום שלא נגלה ועומד בסתר וזה הוא מקום עליון למעלה למעלה דהיינו היכל העליון הנסתר והגנוז שהיא בינה עלאה ששם נוהגים חסדים מכוסים, אבל מקום זה שכאן הוא מקום שלמטה דהיינו המלכות. וזה הוא מקום שמתפרש למעלה בבינה ומתפרש למטה במלכות וע"כ אל יצא איש ממקומו ביום השביעי שביום זה המקום עם הקב"ה וצריך להיות איתו ולא לצאת למקום ע.ז.

רמב ומדתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה וגו, אבל אלפים אמה הוא משום שהמלכות המכונה עיר ירשה ב צדדים שהם ימין ושמאל, שהחכמה מלובשת בחסדים והחסדים בחכמה והם ב אלפים כי ספירות החכמה הן בסוד אלף והמלכות מתעטרת תמיד בב צדדים בין למעלה ובין למטה וסימנך שהשכינה אינה שורה חוץ מתחום הראוי לה שהוא ב קווים. שבת היא בחינת שלום שלמות, ומחוץ לעיר אין את בחינת היחד.

 

שאלות לחזרה ושינון בזהר ויקהל עו-עח
א. באילו ב' זמנים קוראים בתורה בשבת ומדוע?
ב. הקריאה בשבת במנחה היא בחינת דין וחלקיות ואין קוראים פרשה שלמה כיצד משלימים את הבחינות של קריאה זו, וכיצד נעשית ההשלמה?
ג. אם מנחה תיקון המלכות , ומלכות היא תורה שבעל פה, אם כך מדוע קוראים תורה שבכתב במנחת השבת?
ד. עד היכן מותר לצאת מחוץ לעיר בשבת ומדוע?
ה. מהי הכוונה בכתוב "הנה מקום אתי"?

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

אין תגובות

להגיב