020- הדף היומי בזוהר הסולם – ויקהל – פח-צ למתקדמים I תגיות:...

020- הדף היומי בזוהר הסולם – ויקהל – פח-צ למתקדמים I תגיות: מוצאי שבת, הצפורניים, ריח הדסים

שיעור שמע
mp3 להורדה

וַיַּקְהֵל  פח- צ

הציפורניים

נקודת המסך המפריד היא גם נקודת החיבור, וכך היה אדם הראשון לבוש בבחינה שנק' ציפורן שהיא מקום ההפרדה אשר בקדושה באה ממנה אהרה ובטומאה היא מקום האחיזה לס"א.

הציפורניים הם סוד הפרסה המבדילה בין כלים דפנים לבין כלים דאחוריים. כשמסתכלים על האור דרך הציפורניים בכפיפת האצבעות, אנו מבקשים למשוך מאור השבת אותו מבטא הנר, לנקודה הפנימית כשאנו יודעים שישנה פרסה מבדילה בין כלי שבת לכלי יום חול.

רע) כחלק מההבדלה במוצאי שבת לפני הברכה על מאורי האש וצריך להריח בבשמים, כשיוצא השבת, משום שהסתלק רוח מהאדם, שהוא תוספת נשמה של שבת, והנפש של האדם נשארת ערומה מכוח הסתלקות ההיא, שהסתלק הרוח ממנה.

לאדם יש נשמה יתרה בשבת, והוא צריך לעשות פעולה כנגד החיסרון בהסתלקות הנשמה היתרה, וע"י הבשמים שהם בחינת ההשפעה ובמיוחד עם הדס שהוא בחינת ג האבות, האמונה, אך כל ריח נעים אחר מועיל בהוצאת האדם מהתפיסה הגשמית לרוחנית ובכך יוכל להתקשר למציאות שמעבר לחומר. ישנם גם טיפולים שעושים ע"י ריחות והוא ממש קיום הנפש, מפני שהוא נכנס לנפש ולא לגוף.

רעא) כתוב: וַיָרח את ריח בגדיו ויברכהו. הריח הוא קיום של הנפש, משום שנכנס אל הנפש ולא לגוף. וירח את ריח בגדיו, שהם היו הלבושים של אדה"ר, שנתן לו הקב"ה.

רעב) כשחטא אדם, הוסר ממנו לבוש הכבוד לבושי אור, שהתלבש בו בתחילה, כשהכניס אותו הקב"ה לגן עדן. ואחר שחטא הלביש אותו בלבוש אחר. לבוש הראשון, שאדם התלבש בו תחילה בגן עדן, היה מאלו המרכבות, הנקראות אחוריים, שהם הלבושים, הנקראים לבושי ציפורן, מכאן כציפורן זה דבר טוב, אלא שיש בה שאריות של קדושה אותם רוצה הקליפה לחמוס לכן מצד אחד הם מכילים קדושה ומצד שני הם מקום אחיזת הקליפות ולכן נוהגים זהירות עם הציפורניים.

רעג) וכשהיה בגן עדן, כל אלו המרכבות וכל אלו המחנות הקדושים, כולם היו מסבבים את אדם, ונשמר מהכול. ולא היה יכול דבר רע להתקרב אליו. כיוון שחטא והוסרו ממנו אלו הלבושים של ציפורן, היה מתיירא מדברים רעים ומרוחות רעים, והסתלקו ממנו אלו מחנות הקדושים, שהיו מסבבים ושומרים אותו. ולא נשארו מאלו הלבושים, אלא אלו ציפורניים שבראשי האצבעות, וזוהמה דס"א מקיפה הציפורניים מסביב להם.

הציפורניים הם הפרסא המבדילה בין הכלים דפָנים לכלים דאחוריים. והיא דבוקה על הכלים דאחוריים, להיותה שורש הארתם. כי כל הארתם באה מכוח שהפרסא הורידה המלכות המסיימת ממנה אל מקומה, שע"י זה עלו הכלים דבינה ותו"מ ממקום נפילתם אל מדרגתם, ונעשו שם לשמאל, ולכלים דאחוריים. הרי שהפרסא שורש אל הארתם. בכלים אלו ניתן להשתמש רק בעת עליה, כקו שמאל המאפשר דרך להתעסק איתו בקדושה, כדרך שהפרסה כקו אלכסוני הדומה לאות א מאפשרת לתחתונים להיות למעלה ולעליונים לרדת למטה.

וע"כ היא דבוקה בהם, כמו שהציפורניים דבוקים על ראשי האצבעות.

וכמו שהפרסא היא שורש לכלים דאחוריים, כך היא שורש להארת מדרגה התחתונה. כי בעת שעולים הכלים דאחוריים, בינה ותו"מ, למדרגתם, הם לוקחים עימהם יחד גם את המדרגה התחתונה, ומעלים אותה עימהם למדרגתם. ונמצא שהפרסא נעשתה לשורש גם אל מדרגה תחתונה, כמו שהיא שורש לכלים דאחוריים. וע"כ הפרסא דבוקה גם בכלים של המדרגה התחתונה. ברגע שזו"ן העלו את האח"פ שלהם זו העליה של התחתון הנק' אדם וחווה. כמו שהפרסה אחראית להארת האח"פ כך הציפורניים היו השורש להארת הגלגלתא ועיניים של התחתון שהם אדם וחווה. למעשה עצם החטא היה שאדם ראשון ויתר על נקודת ההזנה הגבוהה אותה קיבל דרך הציפורניים וביקש לקבל מנקודה נמוכה ולמעשה זרק עצמו מגן עדן ונשאר רק עם נפש דנפש.

הנשמות אדם וחוה הם ממדרגה תחתונה אל זו"ן, להיותן משתלשלות ויוצאות מהן. ונמצא שבעת שהפרסא דזו"ן העלתה את הכלים דבינה ותו"מ שלהם, שהיו נפולים בנשמות אדם וחוה, עלו עימהם גם נשמות אדם וחוה למקום המלכות דאצילות, גן עדן. כמ"ש: וייקח ה' אלקים את האדם ויניחהו בגן עדן. ונמצא שאותה הפרסא דמלכות דאצילות, הדבוקה על הכלים דאחוריים, שהם בינה ותו"מ שלה, דבוקה ג"כ על אדם, שהיא שורש אליו, כמו שהיא שורש אל הכלים דאחוריים.

ונאמר, לבוש הראשון, שאדם התלבש בו תחילה בגן עדן, היה מאלו המרכבות, הנקראות אחוריים, שהם הלבושים, הנקראים לבושי ציפורן. כי כמו שהציפורניים דבוקים על הכלים דאחוריים של המלכות, כך היו מלבישים כל קומתו של אדה"ר, משום שהציפורניים היו שורש להארתם.

הלבוש הזה היה חשוב מאוד, להיותו בחינת הפרסא דמלכות דאצילות, שעל הכלים דאחוריים שלה. וכיוון שחטא והוסרו ממנו אלו הלבושים של ציפורן, היה מתיירא מדברים רעים ומרוחות רעים, והסתלקו ממנו אלו מחנות הקדושים, שהיו מסבבים ושומרים אותו. ולא נשארו מאלו הלבושים, אלא אלו ציפורניים שבראשי האצבעות. כשמגדלים ציפורניים כמשכן לס"א זו בחינת המכשפות.

כי אחר החטא אבד הנשמה מאצילות, שהגיעה לו מכוח הפרסא, וממילא אבד גם הלבוש של ציפורן הבא מפרסא, וכפי השיעור הקטן שנשאר בו מנשמתו הגבוהה, נשאר בו ג"כ חלק ממלבוש הציפורן, שהוא השיוּר של הציפורניים שעל ראשי האצבעות. ומתוך שהציפורניים הם מבחינת כלים דאחוריים, יש כוח לס"א להתדבק בהם ולינוק מהם. וזה החלק של הציפורניים, שאינו דבוק בבשר האצבע, ששם נמצא תמיד זוהמה, ס"א, היונקת משם. וע"כ אסור לגדל אותם עד שייצאו למעלה מבשר האצבע.

רעד) ומשום זה אין צריך האדם לגדל הציפורניים שיש בהם זוהמה. כי כמו שהם גדלים, כך גדל עליו כוח הדין, מכוח הקליפות היונקים מציפורניים העודפים על הבשר. וידאג ע"ז כל יום, וצריך לחתוך אותם. ולא ישליך אותם, כדי שלא לנהוג ביזיון במקום ההוא, היות ששורשם ממקום גבוה, כי אדם ההוא יכול להיות ניזוק מזה. והכול הוא כעין של מעלה. כי בכל הכלים דאחוריים למעלה מסבב עליהם ס"א. וע"כ, גם בציפורניים מקיף הזוהמה את הציפורניים, להיותם נמשכים מאחוריים, ולא צריכים להיות במקום העולם, במקום יישוב.

הטיפול בציפורניים כולל כמה שלבים מאחר והם גורמים להיאחזות הס"א. הטוב ביותר לקבור אותם, יש שנוהגים לשרוף אותם, אך יש בזה חשש כפי שאין שורפים את גופת המת. לכן ראוי לקבור את הציפורניים או להשליך אותם שלא במקום ישוב בני אדם. שהרי אישה הרה עלולה להפיל את הוולד עם תדרוך על ציפורניים.

 

להריח בהדסים

רעה) אח"כ לאחר החטא שלבושי הציפורן הסתלקו עשה הקב"ה לאדם לבושים אחרים מעלי האילנות שבגן עדן. שהעלים הם הבחינה של השלא לשמה כלומר שהתודעה שמפיקים אינה אמת. דהיינו הפרטים אינם האמת כמו הכלל, אך ניתן דרכם להגיע בהדרגה לכלל. לבושים הם סוג של תודעה דרכם ניתן לתפוס את המציאות מבחוץ כדי להפגישם עם הפנימיות. וכתוב: וַיַּעַשׂ יְהוָה אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ, כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם, אמנם בתורתו של רבי מאיר כתוב: כותנות אור. מחמת שהיו מעלי אילנות שבגן עדן, שהם אורות. כי מתחילה היו הלבושים של אדם מאחוריים של הגן שלמעלה, המלכות דאצילות, מהפרסא שלה. ולאחר החטא היו מגן עדן הארץ, שבעולם עשיה, ויוצאים מהגן. ואלו הלבושים היו מעלים ריחות ובשמים של הגן, שהנפש מתיישב בהם ושמח בהם. כמ"ש: ויָרַח את ריח בגדיו ויברכהו עשיו גזל בגדים אלו מנמרוד שגזל אותם מקין שלקחם מאדם הראשון. כי התיישבו נפשו ורוחו של יצחק בריח ההוא.

רעו) משום זה, כשיצא השבת, צריכים להריח בבשמים, שנפשו תתיישב בריח ההוא תמורת ריח העליון הקדוש שהסתלק ממנו. וריח המשובח שבבשמים הוא הדס שמרדכי היה אומן את הדסה. כי הקיום של מקום הקדוש, המלכות, שהנשמות יוצאות ממנה, הוא הדס. וזהו ג"כ הקיום של נפש האדם, כמו של מעלה, להתקיים מהעירום ההוא, שנשאר בו אחר הסתלקות תוספת הנשמה של שבת.

חג"ת דז"א מכונים הדסים. מבחינת מה שמשפיעים הארת חכמה אל המלכות. כי הארת החכמה מכונה ריח. ונמצא שהדסים אלו מקיימים את המלכות, שעיקרה היא הארת חכמה. המלכות נקראת מקום. הדס, חג"ת דז"א, מעלים ריח, הארת חכמה, להשפיע למלכות. וע"כ לוקחים הדס, לקיים נפשו של אדם במוצ"ש, אחר הסתלקות הנשמה יתרה.

רעז) כשיצא השבת, התלבש אדה"ר באלו הלבושים של גן עדן הארץ, המעלים ריחות ובשמים לקיים נפשו במקום רוח הקדוש העליון המכובד, שהוא זוהר עליון דאצילות, שהסתלק ממנו. והדס הוא קיום הנפש, כמו שבעליון, מתקיים קיום הנפש, המלכות.

שאלות לחזרה ושינון בזהר ויקהל פח-צ
1. מדוע צריך להריח בבשמים במוצאי שבת?
2. מה היו הלבושים של אדה"ר כאשר היה בג"ע?
3. מה היו הלבושים שנתלבש בהם אדה"ר לאחר שחטא?
4. מדוע הציפורן היא מקור האור לאדם וחוה?
5. על מה מצביע השיאור של הציפורניים על ראשי האצבעות ומדוע אסור לגדלם עד שיצאו למעלה מבשר העצם?
6. מה על האדם לעשות עם ציפורניו שגדלים מחוץ לבשר ומדוע?
7. מה מיוחד בהדס שדווקא ממנו ראוי להריח במוצאי השבת?

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

אין תגובות

להגיב