024- הדף היומי בזוהר הסולם – ויקהל – ק-קב למתקדמים

024- הדף היומי בזוהר הסולם – ויקהל – ק-קב למתקדמים

שאלות לחזרה ושינון בזהר ויקהל ק-קב
1. מאיזה מקום מקבלת הארץ שבגן עדן דהיינו הגן עצמו?
2. מהיכן מאירים למטה אל הנשמות שבגן? ומדוע הארה זו היא מהאותיות מרג"נ?
3. מי הם י"ב מיני בשמים הגנוזים בהיכל הנסתר הנקרא אהלות?
4. מהם הלבושים של הנשמות שבהן הן מתלבשות לפני כניסתן לג"ע וממתי זה נוהג לאחר הפטירה?
5. מהו דעת המתפשט וכיצד הוא קשור להארה למטה לנשמות הצדיקים שבג"ע?

וַיַּקְהֵל ק- קב
רקיעים דעשיה
כל אחד "תופר" לעצמו את הלבושים שיקבל בעולם הבא.
מעשים טובים והשפעה בעולם הזה, הם לבוש הנשמה בעולם הבא. לבוש זה הוא האור שמאיר לאדם לאחר פטירתו. כדי להיכנס לגן עדן מורידים מהנפטר את הבגדים הצואים של עולם זה, ומלבישים אותו בסוג חדש של תודעה רוחנית, הוא הצלם שרכש במעשיו הטובים.
.
רצט) (המשך משעור קודם) המקום, שמשם מקבל השמיים של גן עדן, הוא הרקיע שעל הגן, מאלו אש ומים, שנלקחו משמיים העליונים, ז"א דאצילות. ומאיזה מקום מקבלת הארץ שבגן עדן, הגן עצמו? כל בחינה מקבלת מבחינה שכנגדה למעלה. ולפיכך, כמו שהשמיים של גן עדן מקבלים מאש ומים של שמיים עליונים, ז"א, כך הארץ שבגן עדן, הגן עצמו, מקבל מארץ שלמעלה, המלכות דאצילות. וע"י המרכבה שלה, שהיא ד' מלאכים, מיכאל גבריאל רפאל ונוריאל, שעליהם רוכבת ומתגלה המלכות, הנקראים ד' מרכבות.

אמנם גם הם אינם יכולים להתפשט ולהאיר למטה אל הנשמות שבגן, זולת דרך ד' הפתחים. כי אלו ד' המלאכים הם ג"כ ד' בחינות חו"ג תו"מ. וע"כ מיכאל מאיר דרך הפתח שבצד דרום שברקיע, וגבריאל מאיר דרך הפתח שבצד צפון שברקיע, ורפאל מאיר דרך הפתח שבצד מזרח שברקיע, ונוריאל מאיר דרך הפתח שבצד מערב.

גם יש לדעת שאלו ד' מלאכים מאירים בעצמם אל הנשמות, כל זמן שלא גמרו השפעתם. אבל אחר שגמרו השפעתם, חוזרים למקומם למעלה, ומשאירים במקומם בד' הפתחים רק ד' בחינות רשימות בלבד, שהן האותיות הראשונות של שמותיהם, מ' ממיכאל, ר' מרפאל, ג' מגבריאל, נ' מנוריאל אותיות אלו נשארים באותם פתחים כשאינם מאירים, כרשימו. כמו כן נשארת האות הראשונים בגין הופכיות האורות והכלים.
כי רשימות בכל מקום בחינת נפש. וד' אותיות שבכל מלאך, הן ד' כלים לד' אורות נרנ"ח שבהם. ונודע שיש ערך הופכי בין כלים לאורות, שבשעה שאין במדרגה אלא רק בחינת נפש דאורות, צריכה להתלבש בכלי היותר גדול. וע"כ כיוון שלא נשאר מכל מלאך אלא רשימה מאורו, הנפש שלו, ע"כ היה צריך להישאר אות ראשונה משמו לבחינת כלי לרשימה הזו. כי אות ראשונה היא כלי גדול וזך יותר מכל האותיות שבשמו. ולפיכך יש להבחין בפתחים אלו שברקיע שעל הגן ב' מיני אורות:

א. מה שהרקיעים עצמם מקבלים משמיים עליונים, ז"א דאצילות. שנאמר, מאלו אש ומים, חו"ב דז"א, שהרקיע נעשה מהם, נפתחים בד' פתחים האלו, ד' אורות.
ב. רשימות האורות שהארץ של גן עדן, הגן עצמו, מקבל מארץ העליונה, המלכות, ע"י ד' המלאכים. שרשימות אלו הן אותיות ראשונות משמותם. שנאמר, בתוך האור המאיר לצד ימין, אור החסד המקובל משמיים עליונים, המאיר בפתח שבצד ימין של הרקיע, נרשמת אות אחת, מאירה ובולטת ומתנוצצת בהתנוצצות מתוך האור הזה. והיא אות מ', אות הראשונה של מיכאל. ועומדת באמצע אור שבפתח. ועד"ז בשאר ג' פתחים.
הרי שיש ב' מיני אורות בפתחים אלו: משמיים העליונים ומארץ העליונה מהרשימות שנשארו בפתחים. וכשנשמות הצדיקים באות לגן עדן, אלו שתי אותיות יוצאות מתוך אור ההוא ועומדות על הנשמה ההיא, כי תכף בביאת נשמת הצדיק לגן עדן, מאירים לו ד' הרשימות של ד' המלאכים, שנשארו בפתחים מהשפעה שעברה שהסתלקה ונשארה ממנה רשימה, ונשמה שלא זכתה אין לה רשימות למעלה. ואח"כ מאלו שני פתחים מקדימים ויורדים מלמעלה שתי מרכבות, כלומר, המלאכים עצמם באים להשפיע אל הנשמה שבגן עדן. ומחלק ד' המלאכים לשניים שניים:
א. שניים לצד החסדים, בדרום ומזרח, מיכאל ורפאל, חסד ות"ת,
ב. שניים לצד הגבורות, המאירים בהארת חכמה, בצפון ובמערב, גבריאל ונוריאל.

מיכאל ורפאל מאירים בחסדים, יורדים ועומדים על הנשמה, ואומרים לה, שלום בואך. יבוא שלום. שמאירים לו אור החסדים שבימין, ע"י קו האמצעי, השׂם שלום בין הקווים ימין ושמאל. אז אלו שתי אותיות עולות ועומדות במקומן ונגנזות תוך אור של הפתחים, כי מאחר שבאו המלאכים עצמם אין צורך ברשימות שלהם. ועד"ז מפורש גם שתי אותיות ג' נ' והמלאכים גבריאל נוריאל, שהם בצפון ובמערב, גבורה ומלכות.
ונאמר, באמצע כל הרקיעים ישנו פתח אחד הסיום ביסוד, אשת חיל עטרת בעלה, שהוא על ארץ ישראל, שהיא באמצע העולם, יש פתח אחד הנקרא גבילון. הסיום החדש שבאמצע המדרגה, שנעשה לפתח בשביל התחתון, שיוכל לעלות ולקבל מהעליון, ותחת פתח הזה יש ע' פתחים אחרים למטה, לקבל דרך שם ע' שמות שבמלכות דאצילות, הארת השם ע"ב, ע' שרים של ע' אומות שכל אחד, מתמציתו מקבלים ע אומות וכולם תחת הרקיע של ארץ ישראל שהיא כלל של יתר האומות וארצות העולם. ומהפתח הזה עולה דרך למעלה למעלה, עד שמגיע לכיסא העליון, כי דרך שם אפשר לעלות עד המלכות דאצילות. שהרקיע הוא סוד מלכות שעלתה לבינה ואפשרה לאור הדעת, אח"פ למדרגה שלמטה ובזכות ירידה זו, כאשר חוזרים להתאחד למעלה דרך אותו פתח מעלים גם הגלגלתא ועיניים של התחתון.

ומהפתח הזה מתפשט ד' פתחים לכל צד שברקיע, שהם ד' בחינות חו"ג תו"מ. עד שער הפתח, שנקרא מגדון, ששם הוא סיום הרקיע של ארץ ישראל, כלומר, הפתח שבצד מערב היא המלכות, ששם מסתיים המדרגה.
ש) אז אלו ב' מרכבות עולות לתוך היכל נסתר אחד, הנקרא אֲהָלות, ושם י"ב מיני בשמים גנוזים, כמ"ש: נֵרְד וכַרְכּוֹם קנֶה וקינמון עם כל עצי לְבונה, מוֹר ואהלות עם כל ראשי בשמים, שהם י"ב מינים, כנגד י"ב גבולי אלכסון שבז"א. אלא שהם בשליטת החכמה שמלמטה למעלה, המכונים בשמים וריח. וגם הם י"ב מיני בשמים שבגן עדן שלמטה.
והיות ששורשם מז"א, ע"כ הם גנוזים. כי הארת החכמה אינה מתגלה בז"א אלא במלכות. אלא רק ב' מרכבות אלו גבריאל ונוריאל, שהם מבחינת השמאל שבמלכות, שהחכמה מתגלה בה, שגבריאל הוא גבורה ממנה, ונוריאל הוא מלכות ממנה, יש להם רשות להיכנס שם, ולקבל לבושים להתלבשות הנשמה. שהם הארת חכמה, הנמשכת מי"ב מיני בשמים האמורים.

שא) ושָׁם כל אלו הלבושים של הנשמות הנק' ימים כמו שנאמר באברהם בא בימים, הראויות להתלבש בהם, כל אחת ואחת כראוי לה. בלבוש ההוא נרשמו כל המע"ט שעשה בעוה"ז. וכולם רשומים בו, ומכריזים, זה הוא הלבוש של פלוני. והמלאכים לוקחים לבוש ומתלבשות בו נשמות הצדיקים שבגן, כעין הצורה שבעוה"ז. לבושים אלו הם הרשימות ממעשיו שקנה האדם בעולם הזה, ולפי הלבושים מקבלים את ההארה בעולם הבא. לא ניתן להיכנס לגן עדן עם תודעה של עולם גשמי זה שהם תחת זמן ומקום.

שב) והדברים אמורים רק משלושים יום והלאה. כי כל שלושים הימים לאחר הפטירה, אין לך נשמה שלא תקבל עונש מטרם שתבוא לגן עדן. כיוון שקיבלה העונש שלה, נכנסת לגן עדן. ולאחר שהתלבנה, שנטהרה מזוהמת עוה"ז ע"י העונש שהוא תיקון שצריכה להיפטר מהתודעה של עולם הזה ולהתלבש בתודעה נקיה של עולם הבא. ויפה שעה אחד של לבושים של עולם הבא מכל חיי העולם הזה, התלבשה בלבוש, ונותנים לה מקום הראוי לה. אז האותיות מרג"נ, ראשי תיבות של שמות המלאכים, יורדים, והמרכבות של ד' מלאכים עולים למקומם. כי אחר שהמלאכים חוזרים, צריך להישאר הרשימות של הארתם, שהם ד' אותיות מרג"נ.
שג) רקיע זה חוזר פעמיים בכל יום בנסיעה של רקיע אחר, שמתדבק בו. ורקיע זה אינו יוצא לחוץ מגן העדן. שאינו חופף אלא רק על גן העדן בלבד. רקיע זה מרוקם מכל מיני צבעים, לבן אדום ירוק שחור, שהם חו"ג תו"מ.

הרקיע דגן עדן הוא דעת המזווג, והרקיעים דעולם העשיה ת"ת, הכולל חג"ת נה"י, והרקיע הזה דגן עדן מתחבר עם הרקיע דעשיה על דרך הדעת המתפשט אל חג"ת נה"י דגוף. אמנם אין הדעת מתפשט אל הו"ק דת"ת, אלא א"כ שהוא עולה אליו בקו אמצעי, שהדעת מתחלק בעצמו לב' קווים חו"ב, ימין ושמאל, והת"ת שעלה אליו נעשה לקו אמצעי, המחבר אותם זה בזה ומלביש אותם זה בזה. ואותו שיעור הארה שהת"ת גרם שיתווסף בגוף שבדעת, מקבל אותו הת"ת. כי כל השיעור שהתחתון גורם לצאת בעליון, זוכה בו התחתון. ואחר שהת"ת קיבל הארת הדעת, הוא מתפשט למקומו לגוף. והארה זו נקראת דעת המתפשט. ונודע, שג' קווים נקראים ג"פ או ג' מקומות. וגילוי הארתם רק בנסיעה כשעולה למעלה כמו בשבתות וימים טובים.
ונאמר, רקיע זה חוזר פעמיים בכל יום, שהרקיע דגן עדן, דעת, מתחלק ומאיר בב' קווים ימין ושמאל, וב' הקווים דדעת מתחברים בנסיעה של רקיע אחר דעשיה, שמתדבק בו. כלומר, שרקיע דעשיה, ת"ת, נעשה לקו אמצעי, המחבר ב' קווים דדעת, בנסיעה, אשר אז מתפשטת הארת הרקיע שעל גן עדן אל שאר הרקיעים דעשיה, שהם ת"ת, כדרך הדעת המתפשט אל הגוף. אבל הוא עצמו אינו יוצא לחוץ מגן עדן אל הרקיעים דעשיה, אלא הארתו מתפשט.

אין תגובות

להגיב