026- הדף היומי בזוהר הסולם – ויקהל – קו-קח למתקדמים

וַיַּקְהֵל קו- קח
רקיעים דעשיה
עין לא ראתה אלקים זולתךָ
2 פירושים: מלכות דאצילות הנק' אלוקים המתחברת ומקבלת את אור החוכמה כדי להשפיע לתחתונים, לצורך כך הזיווג נעשה אצלה בעליון. מלכות זו היא השכינה הקדושה, היחד, הכלל שרק הוא יכול לקבל את השפע ולהעבירו לתחתונים.
פירוש שני לשם אלקים זו בינה המתקשרת לחוכמה כדי להעבירה, זאת בתנאי שבינה תעלה ותקבל החוכמה ותעבירה ע"י הבחינה הנק' נהר היוצא מעדן הנק' צדיק.
חוכמה/שפע ניתן לקבל לתודעה או למוחש, ללב. בעבודת הנפש, יש לאדם פרטים/רצונות רבים המבקשים תענוג, שרק לב חכם ומשפיע יכול לקבל אותו. מכאן שהנשמות לא יכולות לקבל את החוכמה, אלא ע"י התקשרות לצדיק. ישנו עמוד רוחני, מסך העומד באמצע הרקיע שמפריד בין תחתונים לעליונים. וכל אחד שזוכה להרגיש הארה זו צריך לפעול ולנסות לעורר אחרים, שיעלו ביקוש ותפילה לזכות גם הם.

שיג) על כל זה כתוב: עין לא ראתה אלקים זולתךָ. שֵם אלקים מתבאר: א. אלקים זולתך, זה נקודה תחתונה הקדושה, מלכות דאצילות, הנקראת אלקים, שיודעת את העדן הזה שלמטה, בגן עדן הארץ. הנסתר בגן, ואין אחר מי שיודע אותו, זולת המלכות דאצילות שרק היא אמורה לקבל את בחינת החכמה.
ב. אלקים זולתך, זהו עדן העליון על כל, עוה"ב, חכמה דאצילות, המתגלה בז"ת דבינה דאצילות, הנקראת עוה"ב, אלקים, שיודע נקודה התחתונה, מלכות דאצילות, ע"י צדיק אחד שיוצא ממנה, הנהר המרווה אותה, הנהר היוצא מעדן, יסוד, צדיק. ואין מי שיודע אותה חוץ ממנו, כמ"ש: אלקים זולתך. שהוא אחוז למעלה למעלה עד א"ס.

עין הוא חכמה. ראייה זיווג דהכאה לצורך השפעת החכמה. וב' פירושים על הכתוב: עין לא ראתה אלקים זולתך:
א. רומז על מלכות דאצילות, הנקראת אלקים, אשר החכמה אינה מתגלה בשום ספירה חוץ ממנה. ושיעור הכתוב: עין לא ראתה, להשפיע חכמה אל עדן שבגן עדן הארץ, זולת אלקים, המלכות, שבה מתגלה החכמה.
ב. רומז על בינה דאצילות, הנקראת ג"כ אלקים, ושיעור הכתוב: עין לא ראתה, להשפיע חכמה למלכות דאצילות, זולת אלקים, בינה דאצילות, שממנה מתחיל השורש של אור החכמה שבמלכות, ולא מספירה אחרת. כי המלכות נבנתה מקו שמאל דבינה, שמשם מקבלת החכמה שבה דרך נהר היוצא מעדן, ז"א.

שיד) ונהר הזה היוצא מעדן בגן עדן שלמטה לחכמים, כמ"ש: והשׂביע בצַחצחוֹת נפשך. ודבר זה מתבאר למעלה ולמטה. כי הנשמה היוצאת מעוה"ז החשוך, היא משתוקקת לראות באור של עולם העליון, כאדם הזה המשתוקק לשתות מים בצימאונו, כך כל אחת היא צחצחות, כמ"ש: ציחֵה צָמָא. צחצחות, פירושו, צחה צחות, צמאה אחר צחוּת האורות של הגן, והרקיע, והיכלות שבגן.
שטו) ונהר היוצא מעדן. כל הנשמות יושבות בלבוש כבוד על נהר, ולולא לבוש, לא יכולות לסבול את האורות. ואז מתיישבות ורוות בצחות האלו, ויכולות לסבול. ונהר הוא תיקון של הנשמות, להתיישב ולהיזון וליהנות מצחות האלו, והנשמות מיתקנות על נהר ומתיישבות בו.

שטז) כמו נהר העליון, יסוד דז"א, מוציא נשמות ופורחות ממנו אל הגן, מלכות דאצילות, כך נהר שלמטה, שבגן עדן הארץ, מתקן את הנשמות, להיתקן ולהתיישב בצחות האלו. בדומה לעוה"ז החיצון, שמתיישבות הנפשות להאיר בריח של מים, משום שבתחילה יצאו באופן זה. ומשום שהנשמות מיתקנות על נהר, הנמשך ויוצא מעדן מחוכמה המתגלה דרך בינה, הן יכולות להתיישב בצחות אלו העליונות, ולעלות למעלה בפתח שבאמצע הרקיע הנובע ממלכות שעלתה לבינה ויצרה שם את הפתח, ובעמוד העומד באמצע הגן הוא המסך אח"פ דעליון שירדו לתחתון בעת גדלות חזרו לעליון ומהווים את העמוד דרכו עולה התחתון לעליון. צחצחות שלמטה הן האורות של הגן והרקיעים וההיכלות. ושניהם נעשים ע"י הנהר היוצא מעדן הבחינה המקשרת בין בינה למלכות.
שיז) בעמוד שבאמצע הגן, עולים למעלה דרך פתח שברקיע דגן עדן, נשמות הצדיקים. ומסביבו יש ענן ועשן ונוגה כמ"ש: וברא ה' על כל מְכון הר ציון, ועל מִקראיה ענן יומם, ועשן ונוגה אש להבה לילה. ענן ועשן מבחוץ ונוגה מבפנים, כדי לכסות על אותם העולים למעלה, שלא ייראו לאלו היושבים למטה.

שיח) כאן סוד הסודות. כי כשנקודת הגן, מלכות דבינה דארץ העשיה, הנקראת נקודה מלכות דבינה דארץ דעשייה הרוצה לעלות לאצילות, רצתה להיתקן בתיקוניה ולהתקשט בשבת ובזמנים ובחגים, שולח לה הקב"ה ד' פנים של נשר, ועומדים על ההיכל, שנקרא דרור, כמ"ש: מור דרור. ומשום זה, בשנת היובֵל צריכים להכריז דרור כמ"ש: וקראתם דרור בארץ לכל יושביה. ואלו ד' פנים נותנים קול, שקוראים דרור לכל יושבי הגן. ואין מי שישמע אותו, חוץ מהנשמות הראויות לעלות, והם מתאספים שם בהיכל הדרור. ואלו ד' פנים לוקחים אותם ומכניסים אותם לפנים בעמוד, העומד באמצע הגן.
בשבת ויו"ט ור"ח מאירים מוחין גדולים בכל העולמות. ואינם מתפשטים מלמעלה למטה ע"י הפרסה השומרת משבירה, ויש את חיזוק הפרסה שמצריך את הרוצה לקבל הארה לעלות לעליון, אלא שהתחתונים עולים במקום מדרגות העליונות, ושם מקבלים המוחין ולא במקומם הוא תיקון הזמן. המקום יתוקן בגמר תיקון בסוד מתי רגלין ברגלין. וכדי שכל תחתון יוכל לעלות לעליון, צריכים לפתיחת הפתחים שבאמצע הרקיעים, שדרך שם עולה התחתון למקום העליון.

ופתיחה זו נעשה ע"י ג' שמות אהי"ה, המורידה המלכות ממקום בינה למקומה עצמה. ואז נפתח אותו הגבול של סיום החדש, שהיה במקום בינה, שהוא הרקיע, ויכולים בינה ותו"מ, שנפלו מעליון, לחזור למדרגתם. והם לוקחים עימהם גם את התחתון, שהיו דבוקים בו בעת נפילתם, ומעלים אותו לעליון. ורק שינוי אחד יש כאן, שהנקראים שם אוויר, בינה ותו"מ דעליון, מכונה כאן עמוד העומד באמצע, וכמו שנאמר שם, שהאוויר נושא את התחתון ומעלה אותו לעליון, נאמר כאן שעמוד העומד באמצע נושא התחתון ומעלה אותו לעליון.
וכשנקודת הגן, מלכות דבינה דארץ העשיה, רצתה להיתקן בתיקוניה ולהתקשט בשבתות ובזמנים ובחגים, כלומר, לקבל הארות ג' אהי"ה, המבטלות הגבול שבסיום הרקיע אור ע"ב ס"ג המבטל הקטנות, כי מחזירות המלכות משם למקומה. שולח לה הקב"ה ד' פנים של נשר, חו"ג תו"מ שבקו אמצעי, הנקרא פני נשר. שבחו"ג תו"מ אלו מלובשות ג' אהי"ה, שהארתם מורידה המלכות מסיום הרקיע למקומה, ומבטלת בזה כל הדינים והגבול מעל הגן. ועומדים על ההיכל, שנקרא דרור, שהארתם היא הארת דרור וחירות, ונקרא היכל דרור, המשחררת כל הדינים והגבולים מכל המציאות שבגן, ע"י זה שמעלה אותם מסיום הרקיע ולמעלה ע"י עמוד האמצעי שבגן שעוברים דרך המסך דצמצום ב דרך המסך שנעשה בבינה.

והארה זו דומה להארת היובל כמ"ש: וקראתם דרור בארץ לכל יושביה, יובל היא תהיה לכם. אף כאן, ואלו ד' פנים נותנים קול, כלומר, קריאת הדרור לכל יושבי הגן, שהתבטלו כל הדינים, והגבול, וכל אחד יכול לעלות למעלה עם עמוד העומד באמצע. ואין מי שישמע אותו, חוץ מהנשמות הראויות לעלות, ואותם שאינם ראויות לעלות, אינם מרגישות כלל מדרור הזה. והם מתאספים שם בהיכל הדרור. ואלו ד' פנים לוקחים אותם ומכניסים אותם לפנים בעמוד, העומד באמצע הגן. עם העמוד הזה עולות מרקיע ולמעלה כפי מדרגתן, כמ"ש: ושבתם איש אל אחוזתו.