030- הדף היומי בזוהר הסולם – ויקהל – קטו -קיז למתקדמים

030- הדף היומי בזוהר הסולם – ויקהל – קטו -קיז למתקדמים

וַיַּקְהֵל קטו- קיז
רקיעים דעשיה
כשאדם נפטר עוברת הנשמה ליבון.
פעמיים הנשמה צריכה להתלבן. פעם אחת כשנכנסת לגן עדן התחתון ולאחר מכן השמש מאירה לה ומרפאת את האדם, פעם שניה בבואה להיכנס לגן עדן עליון, עליה לעבור בנהר דינור כדי להיפטר מהשיירים של עולם הזה, ומתייצבת לפני בורא עולם ומקבלת לבושים חדשים.
הנשמות בגן עדן התחתון, עולות בשבתות וחגים למלכות, המקום הנק' ירושלים, שציון וירושלים הם יסוד ומלכות, שעל שניהם יש חותם. החומות שומרות שהחיצונים לא יבואו לגזול את האור.
כשהנשמות הללו משוטטות בעולם, הן רואות ברשעים ובמכאובים שסובלים עם ישראל, ומספרים על כך לבחינת המשיח. צער המשיח על אותם רשעים מביאו לבכי ולוקח על עצמו את היסורים של העם.

שלג) ואלו הנשמות שבגן עדן התחתון, משוטטות בכל ראשי חודשים ושבתות, ועולות עד מקום שנקרא חומות ירושלים, חיצוניות המלכות דאצילות, ששָׁם כמה ממונים ומרכבות השומרים חומות האלו, כמ"ש: על חומותייך ירושלים הפקדתי שומרים. ועולות עד מקום ההוא, ואינן נכנסות לפנים המלכות עד שמתלבנות. ושם הן משתחוות ושמחות מאור, וחוזרות לגן עדן התחתון.
שלד) יוצאות מגן עדן, ומשוטטות בעולם, ורואות באלו גופות של הרשעים בעונש ההוא שלהם, כמ"ש: ויצאו וראו בפִגרי האנשים הפושעים בי, כי תולעתם לא תמות, ואִשָׁם לא תכבה, והיו דֵראון לכל בשר. לכל שאר הגופות שמסביב להם. ואח"כ משוטטות ומסתכלות בבעלי מכאובים וחולים. ואלו שסובלים על ייחוד אדונם חוזרות לגן עדן ואומרות למשיח שבגן עדן.
שלה) בשעה שאומרים למשיח צערם של ישראל בגלותם, ואלו הרשעים שבהם, שאינם מסתכלים לדעת ריבונם, הוא מרים קולו ובוכה על אלו הרשעים שבהם. כמ"ש: והוא מחולל מפשעינו מדוכּא מעוונותינו. חוזרות הנשמות ועומדות במקומם.

שלו) בגן עדן יש היכל החולים. אז משיח נכנס בהיכל ההוא, וקורא כל המחלות וכל המכאובים וכל הייסורים של ישראל, שיבואו עליו. וכולם באים עליו. ולולא שהוא מקל מעל ישראל ולוקח אותם עליו, לא היה אדם שיכול לסבול ייסוריהם של ישראל על עונשי התורה כמ"ש: אכן חוֹלָיינו הוא נשא ומכאובינו סְבָלם וכן ראינו צדיקים שלוקחים בארץ את ייסורי הדור, סבל שלוקח במקומם ולא באשמתו כמובן ומקבל זאת באהבה. הייסורים באים כדי לתקן את האדם שאינו הולך בדרכי התורה.

שלז) משום שאין מספר אל הייסורים, שעומדים על האדם בכל יום מעונשי התורה, וכולם ירדו לעולם בשעה שניתנה התורה, וכשישראל היו בארץ הקדושה, באלו עבודות והקורבנות שהיו עושים, היו מעבירים כל אלו המחלות והייסורים מן העולם, עתה, משיח מעביר אותם מן העולם, עד שנפטר האדם מעוה"ז ומקבל עונשו. ואם העוונות מרובים, מכניסים אותם בתוך הגיהינום, באלו מדורים תחתונים האחרים, ומקבלים שם עונש גדול מרוב הזוהמה אשר בנשמה. אז מדליקים יותר אש עוד ייסורים שתאכל הזוהמה ההיא.
שלח) אשריהם השומרים מצוות התורה. כי נקודה הקדושה, מלכות, רוצה להשתעשע למעלה במקומה, ולמטה בגן עדן. כשהנקודה רוצה להשתעשע למטה, בגן עדן, עם נשמות הצדיקים, היא כאם השמחה על בניה, ומשתעשעת בהם. אף כך בחצות לילה היא יורדת לגן עדן, ומשתעשעת בהם

הרקיע שעל המלכות

שלט) הרקיע העומד על הגן, עומד על ד' ראשי חיות, ד' אותיות מרג"נ, מיכאל גבריאל רפאל נוריאל, הרקיע שעל המלכות שעלתה לבינה ויצרה שם מסך הנק' רקיע. והם החיות נקראים עליונים כלפי אלו שבגן עדן התחתון. והרקיע ההוא שעל המלכות דאצילות, נרקם בצבעים קדושים, בדומה לרקיע שעל הגן למטה, שיש בו ד' צבעים. וכן הרקיע העליון שעל המלכות נרקם בצבעים. כל הבחינות הנוהגים ברקיע שעל גן עדן התחתון, נוהגים גם ברקיע העליון שעל המלכות דאצילות.
שמ) ברקיע שעל המלכות העליונה, מסתכלים ארבע חיות, וכל אלו צבאות שלמטה. כשהרקיע ההוא מאיר בגווניו ומתנוצץ, בד' צבעים, חו"ג תו"מ שברקיע עצמו המאירים דרך הפתחים. אז יודעים כל המרכבות וכל הצבאות והמחנות שטֶרף שלהם מזדמן זהו המסך דרכו יש פתח, עמוד שהוא אח"פ של העליון שיורד לתחתון. כי הם מקבלים מהפתחים. רקיע זה מרוּקם בכל הצבעים הקדושים, ד' אורות חו"ג תו"מ, בו עומדים ארבע פתחים, שבכל פתח מאיר גוון אחד. והאורות הם רשומות בארבע אותיות מתנוצצות.

שמא) פתח אחד עומד לצד מזרח, ת"ת, ובו בפתח עומדת אות אחת, כמו ברקיע שעל הגן. אלא ששם עומדת אות ר', ראש המילה של רפאל, וכאן אות א', ראש השם אדנ"י. ואות זו מתנוצצת ועולה ויורדת בפתח זה. פתח זה מאיר ומתנוצץ מהתנוצצות עליון, מצבע אחד שבחו"ג תו"מ שבאורות הרקיע עצמו, ואות א' הזו מתנוצצת ובולטת בתוכו. והיא עולה ויורדת ונרשמת בפתח ההוא.
שמב) הפתח השני רשום לצד צפון, גבורה, ובו עומדת אות ד' של השם אדנ"י. עומדת ומתנוצצת, עולה ויורדת, ולוהטת בפתח שבצפון. לפעמים נוצצת בהתנוצצות, ולפעמים מסתתר אור ההוא ואינו מאיר. כי ד' היא הפתח בצפון, קו שמאל, וכשיש לו חסדים, הוא מאיר. וכשאין לו חסדים מימין, אינו מאיר. וע"כ נקרא דלת, לשון דלות. כי החכמה שבשמאל אינה מאירה בלי חסדים. וע"כ אות זו אינה עומדת בקיומה תמיד. ואות זו נרשמה בפתח ההוא דלות מחסדים שאז אין אפשרות לאור.

שמג) הפתח השלישי הוא פתח העומד לצד מערב, מלכות, ובו עומדת אות אחת, שנרשמה ומאירה בפתח ההוא, אות נ' שבשם אדנ"י, ואות זו נוצצת בהתנוצצות בפתח ההוא.
שמד) הפתח הרביעי עומד לצד דרום, חסד, ובו עומדת רשימו של נקודה תחתונה אחת קטנה, הנראית ואינה נראית, וזוהי אות י', שבשם אדנ"י. כשהמלכות בייחוד עם ז"א בשילוב של ב' שמות יאהדונה"י, אז נראית י' של אדנ"י, כי אז היא מקבלת חכמה מאות י' הראשונה. ואם אינה בחיבור עם הוי"ה, אינה נראית. ואלו ארבע אותיות אדנ"י, מתנוצצים לארבעה צדדים ברקיע הזה, באלו ד' הפתחים שבסיומו כמו שבגן עדן תחתון יש פתחים כך במלכות דאצילות גן עדן עליון 4 אותיות משם א-ד-נ-י.

אין תגובות

להגיב