033- דף היומי בזהר הסולם – ויקהל קכד-קכו למתקדמים

033- דף היומי בזהר הסולם – ויקהל קכד-קכו למתקדמים

וַיַּקְהֵל  קכד- קכו

הרקיע שעל המלכות

שסד) עד הרקיע דבינה כמ"ש: השמיים שמיים להוי"ה, לשם הקדוש הוי"ה, כי הקב"ה, בינה, נקרא בשמות. ושם פירושו השגה. כי כל מה שלא נשיג לא נקרא אותו בשם זהו חוק. אמנם אפשר להשיג שם רק הארה מעטה, זו תודעה עליונה מעבר להשגת הגוף שניתן להגיע אליה לפרקים. וכך יכול היה אדם הראשון לקרא בשם לכל חיה, מפני שהשיג את תכונותיה. מכאן והלאה, אחר הבינה, אין חכם שבתבונתו יוכל לדעת ולהשיג כלל, חוץ מהארה אחת מועטת, שאינו מספיק להתיישב בו. אשרי חלקו מי שנכנס ויצא וידע להסתכל בסודות ריבונו, ולהתדבק בו כלומר לעשות עליה ולראות סודות ריבונו ולהידבק בו.

שסה) בסודות אלו יכול האדם להתדבק באדונו, לדעת שלמות החכמה בסוד עליון כשעובד לאדונו, בתפילה, ברצון בכוונת הלב הוא מדבק רצונו כאש בגחלת, לייחד אלו רקיעים התחתונים שמצד הקדושה ממלכות, לעטר אותם בשם הוי"ה בסוד הסודות היא האמונה העליונה, אחד תחתון שברקיעים דמלכות, ומשם והלאה לייחד אלו רקיעים דז"א העליונים הפנימיים, שיהיו כולם אחד ברקיע ההוא העליון דבינה, העומד עליהם.

שסו) ובעוד שפיו ושפתיו נעות גם כשאינו משמיע קול, יכוון ליבו, ורצונו יעלה למעלה, לייחד הכול בסוד הסודות, ששם נתקעים כל הרצונות והמחשבות, הנמצא בא"ס. ולכוון בזה בכל תפילה בכל יום, לעטר כל ימיו בימים העליונים חג"ת נהי"מ בעבודתו כך צריך האדם ע"י התפילה לייחד בעליון את כל הגילויים שלו הנק' ימים.

שסז) בלילה ישים רצונו, שנפטר מעוה"ז, ונשמתו יוצאת ממנו, ויחזיר אותה לאדון כל. משום שבכל לילה עומדת המלכות לכלול בתוכה נשמות הצדיקים. שנשמות הצדיקים עולים למלכות במ"ן בכל לילה.

שסח) סוד הסודות לדעת לאלו חכמי לב. רקיע התחתון שבנקודה עומד, שהיא המלכות, כלול מלמעלה ומלמטה, והיסוד שלו למטה, כמו נר המעלה אור שחור, להתאחד באור לבן שעל אור השחור, מלמעלה, ויסוד שלו למטה בפתילה בשמן. אף נקודת המלכות, יסוד שלה למטה. ביום היא נכללת מלמעלה, מז"א, בלילה נכללת מלמטה, מאלו נשמות הצדיקים והגוף נשאר להתחבר עם הס"א.

שסט) וכל דברי העולם חוזרים כולם אל העיקר והשורש, שמשם יצאו. וכמה לילות עתידים כל אחד ואחד לקחת מה שראוי לו. כי בלילה הולך כל דבר לשורש שלו. כי הנפש הולכת ומשוטטת וחוזרת לשורש שראוי לה למעלה, והגוף נשאר שקט כאבן וחוזר למקום הראוי לו שישרה עליו, כלומר, הס"א שישרה עליו לאחר מותו. ומשום זה הגוף חוזר לצד שלו, והנפש חוזרת לצד שלה היות והסתלקה הפנימיות מהגוף בעת השינה, הוא מקבל טומאה ועל כן צריך להסיר הטומאה ממנו ע"י נטילה כשמתעוררים מהשינה.

כמו בשינה בה עולה הנשמה ללא מודעות, כך בתפילה עם כוונה עולה הנשמה במודעות. כשיש לאדם גילוי, צריך הוא ע"י תפילה להתחבר לסודות. ובלילה כשיש הסתר, כשהגוף לא מסכים צריך להפריד הנשמה מהגוף ולהולידה מחדש.

שע) הגוף שחזר לצידו, שורה עליו הס"א. ומשום זה נטמאו ידיו, וצריך לרחוץ אותן, כי בלילה חוזר כל דבר למקומו, לשורשו. ונשמות הצדיקים עולות וחוזרות למקומן, לשורשן, למלכות דאצילות שמשם נולדו. ומתעטרת בהן המלכות, ונכללת מכל הצדדים, מלמעלה ומלמטה. אז עולה כבוד הקב"ה ומתעטר מכל.

שעא) בלילה שולטים ממונים, שהתמנו על אלו נשמות הצדיקים, להעלות אותן למעלה, ולהקריב אותן קורבן ניחוח אל אדונם. ממונה עליון שהתמנה על אלו המחנות, שמו סוריא. כיוון שהנשמה עולה בכל אלו הרקיעים, אז מקרבים אותה אליו, ומריח בה, כמ"ש: והריחוֹ ביראת ה', כמו שעתיד לעשות בעולם המלך המשיח. ועל ידו עוברות כל הנשמות, שהן בפיקדון על ידו, להתקרב למלכות.

שעב) וכל הנשמות כשהתקרבו למלכות, ונראות שם. אז כל הנשמות נכללות בנקודת המלכות, ולוקחת אותן בפעם אחת, כמי שבולע דבר הנבלע. והיא מתעברת עימהן כאישה המתעברת. עניין זה ליושבֵי על מִדין, כשהנקודה הזו מתעברת כאישה המתעברת, היא נהנית מהנאה שנכללה בה נשמה מעוה"ז. באלו המעשים ובתורה שעסקה בה ביום. ולוקחת רצון של עוה"ז ונהנית בו בשמחה ונכללת מכל הצדדים מלמעלה ומלמטה.

שעג) אח"כ המלכות מוציאה אותם לחוץ בקימה בבוקר, ומולידה אותן כבתחילה. כי הנשמות הן תולדות המלכות, והנשמה היא עתה חדשה כבתחילת לידתה. וכמ"ש: חדשים לבקרים. שסובב על הנשמות, שהן חדשות בכל בוקר, משום שכתוב: רבה אמונתֶךָ. שהמלכות, הנקראת אמונה, היא רבה, שיכלה לכלול הנשמות ולהכניס אותן לתוכה, ולהוציא אותן כשהן חדשות. וע"כ מקבלת אחרות מלמעלה ביום

שעד) בתוך כך האיר היום, אמר רבי אבא נקום ונלך ונודה לבורא עולם. קמו והלכו והתפללו, אח"כ חזרו החברים אליו ואמרו מי שהתחיל יסיים השבח אשרי חלקנו בדרך הזה שזכינו לעטר לקב"ה בסודות החכמה.

 

אין תגובות

להגיב