034- דף היומי בזהר הסולם – ויקהל קכז-קכט למתקדמים

034- דף היומי בזהר הסולם – ויקהל קכז-קכט למתקדמים

וַיַּקְהֵל  קכז- קכט

וַיַּעַשׂ בְּצַלְאֵל אֶת הָאָרֹן

 

שעה) פתח רבי אבא: וַיַּעַשׂ בְּצַלְאֵל אֶת הָאָרֹן, עֲצֵי שִׁטִּים:  אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ, וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבּוֹ, וְאַמָּה וָחֵצִי, קֹמָתוֹ. ארון זה הוא סוד להכניס בו תושב"כ. ארון מלכות, תושב"כ ז"א. והתורה נגנזה בו בשש לוחות מסבבים, כי הארון נעשה משש לוחות כנגד המרחב, ליבו של האדם, ד' לוחות מסבבים מד' צדדיו, ולוח אחד למעלה ולוח אחד למטה, הרי שישה וזה נקרא ארון. כשמסבבים אלו שישה לוחות, חג"ת נה"י דמלכות, להיות אחד. אז הוא גוף אחד, להכניס בו התורה, שהיא בו"ק, חג"ת נה"י, ז"א. גם התורה באה מלמעלה כך במרחב של חג"ת נה"י וניתנת במרחב המלכות.

שעו) ואלו הלוחות של הארון, הם חמישה. ד' לוחות שבצדדים ואחד למטה, חג"ת נ"ה. כי הלוח שלמעלה הוא הכפורת שעליו ואינו מהארון. ונכנסים בו חמישה ספרים, חמישה חומשי תורה, חג"ת נ"ה דז"א. ואלו חמישה לוחות הם שישה, עם מדרגה אחת, הנכנס בהם בסתר, הנקראת כל, ברית, יסוד. ולהיותו בסתר, אין כנגדו לוח בארון. כשזה נכנס תוך חמישה לוחות, אז עומדים הארון והתורה בט' מדרגות, ב' שמות הוי"ה אלקים, שיש בהם ט' אותיות. ואח"כ עומד לוח אחד, סוד עליון, הכפורת, שהוא הרקיע המסבב ומכסה על כל, הרקיע השמיני, בינה. ומשום זה, כשהכפורת מכסה עליהם, עומדים הכול בגניזה, כלומר שאינם נראים.

שעז) כאן יש להסתכל ולדעת עניין הארון. כי יש ארון, ויש ארון, מלכות דקדושה ומלכות דס"א, זה לעומת זה. כמ"ש: הכול נתן אֲרַוְונָה המלך למלך. האם ארוונה היה מלך? דוד שכבש את ירושלים, ומקום המקדש שלו היה, למה קנה אותו בכסף מארוונה? האם אע"פ שירושלים הייתה של דוד, עכ"ז המקום היה נחלת ארוונה, והיה צריך לקנות אותו? למה שילם דוד המלך על קניית הר הבית, הרי כבש את המקום

שעח) אלא ודאי ארוונה היה מלך, ומקום ההוא היה ברשותו, והיה שולט עליו. וכשהגיע הזמן לצאת מתחת ידיו, לא יצא אלא בהרבה דם והריגה בישראל, ע"י מלחמה. ואח"כ עמד מלאך המחבל על המקום, ושם, כשהיה הורג ועומד במקום ההוא, לא היה יכול להרוג ותש כוחו המלאך עזר לישראל לכבוש את ירושלים, אך לא הצליח לעזור להם לכבוש את מקום המקדש, בגין הזכויות שהיו לארוונה.

שעט) ומקום ההוא היה המקום שנעקד בו יצחק, ששם בנה אברהם את המזבח, ועקד את יצחק בנו. כיוון שראה הקב"ה את המקום ההוא, התמלא רחמים כמ"ש: ראה ה' ויינחם. ראה ה' עקידת יצחק במקום ההוא, ושב וריחם עליהם מיד ראה את נקודת מסירות הנפש של עם ישראל המוכנים לעלות על המוקד את הרצון לקבל שלהם ולעבוד את השם.

שפ) ויאמר למלאך המשחית, בעם רב עתה הֶרֶף ידךָ. רב פירושו די לך שיהיה המקום הזה תחת ידך, מכאן והלאה, החזיר המקום לבעליו. ועכ"ז, במוות ובכסף יצא מתחת ידו. הס"א לא עוזב ברצון את הר הבית, למרות שישראל מתפללים ומגלים את כוח עקדת יצחק שבהם, עם כל זה מקום זה נפדה במוות וכסף. כמובן שישנה לאדם בחירה להמיר את הייסורים בדרך תורה, ובזכות הזוהר הקדוש נגאלים ברחמים.

שפא) למה נקרא ארוונה? בעוד שהמקום היה תחת ידו, נקרא ארוְנה, שרומז על ארון דס"א, המלכות שלהם. והתווספו בו אותיות על המילה ארון, שנקרא ארוְנה, כי כך צריך להתווסף לרע עין, שבס"א תוספת אצלו לגירעון. חכם עדיף מנביא וכך הזוהר כבר כתב שישנה תקופה בה הס"א שולטת בהר הבית, והפתרון לכך הוא קודם לעשות תשובה ולגלות את כוח מסירות הנפש לעבודת השם, כפי שצרבה עקדת יצחק בתודעת העם.

שפב) בצד הקדושה גורעים לו אותיות ומתווסף קדושתו. כמ"ש: על שני עשר בָּקָר, גרע האות ם'. שלא כתוב: שנים, אלא שני, חסר ם'. ולס"א נותנים תוספת אותיות, כמ"ש: ויעש יריעת עיזים לאוהל על המשכן עשתֵי עשרה (11) יריעות, שהוא תוספת אותיות שהתווספה ע' על שתי עשרה. והיא גירעון, כי עשתי הוא פחות אחד משתי עשרה. ובצד הקדושה כתוב: שני עשר, חסר ם'. וכאן כתוב: עשתי עשרה, שהתווספה ע' עוד חוכמה, עוד תענוג ללא חסדים. והכול הוא חיסרון אצלו. וכך צריך להיות לרע עין, שהוא רוצה למלא עינו, ע' שלו, והוא נגרע, כמו שלומדים, כל המוסיף גורע. טוב לו לאדם שמבטו יהיה למטה ולא בגאווה למעלה. שיהיה שפל רוח ועניו, שיצמצם עצמו ברצון הגדול שנתן לו הקב"ה. כאשר גורע אות, חיסרון מהרצון מתקרב הוא לקדושה. כלומר למרות שנתן הקב"ה רצון גדול לאדם אמר: הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם, בִּצְבָאוֹת, אוֹ, בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה:  אִם-תָּעִירוּ וְאִם-תְּעוֹרְרוּ אֶת-הָאַהֲבָה, עַד שֶׁתֶּחְפָּץ, עד שידחה את האור וכך ירבה את החסדים באהבת חינם, ע"י לימוד פנימיות התורה ובכוונה להגיע ללשמה. כאשר אדם שואף להביא עצמו לידי ביטוי בעולם, עליו לבנות בליבו את ארון הברית, דהיינו בלי שמירה על הברית אינו יכול להיות בכלל אדם.

חסידים קדושים נחשבים כמו ספר תורה, וכפי שאת התורה יש לשמור בארון קודש, כך לחכם יש להתייחס בכבוד.

שפג) צד הקדושה נקרא ארון הברית, הרומז על מלכות דקדושה. וארון הברית, מלכות, המחוברת בברית, יסוד, ראוי אל הגוף, ז"א, להכניס בו צורת אדם, הוי"ה במילוי אלֶפים, בגי' אדם (45). ועל עניין הזה חסידים הקדושים, כשנפטרו מעוה"ז, היו מכניסים אותם בארון, לרמוז הייחוד של ז"א בארון הברית. כי הס"א אינו מיתקן בגוף, והוא אינו בכלל גוף האדם, הרומז על ז"א. ומשום זה לא נבראו גופים לס"א, משום שאינם בכלל גוף אדם לס"א אין גוף ולא יכול להיות לה תחיית המתים. לעומת גוף הצדיק שמור "בתוך" ארון הברית ובוודאי יקום לתחיה.

 

אין תגובות

להגיב