040- הדף היומי בזוהר הסולם – ויקהל – קמה -קמז למתקדמים

040- הדף היומי בזוהר הסולם – ויקהל – קמה -קמז למתקדמים

וַיַּקְהֵל  קמה- קמז

אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי יְהוָה

תלז) אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי יְהוָה, אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ; וַיַּקְשֵׁב יְהוָה וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי יְהוָה וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ. כתוב אז נדברו – למעלה, כל המרכבות הקדושות וכל צבאות הקדושים, נדברו זה אל זה לפני הקב"ה לכן לא אומר דיברו.

תלח) משום שאלו מילים הקדושות שאמרו, עולות למעלה. וכמה הם שמקדימים ונושאים אותן לפני המלך הקדוש, ומתעטרות בכמה עטרות באלו אורות עליונים. וכולם נדברו מלפני מלך העליון. מי ראה שמחות, ומי ראה תשבחות העולות בכל אלו הרקיעים, כשעולות מילים אלה. והמלך הקדוש מסתכל בהם, ומתעטר בהם. והן עולות ויושבות על חיקו, ומשתעשע בהן. משם, מחיקו, עולות על ראשו ונעשו עטרה. וע"כ אמרה התורה, ואהיה שעשועים יום יום. לא כתוב: והייתי, אלא כתוב: ואהיה, לשון עתיד, כלומר, ובכל זמן בכל עת שמילים העליונות עולות לפניו.

מברר כאן הזוהר סתירה לכאורה, במקרא הקודם לזה כתוב: אֲמַרְתֶּם, שָׁוְא עֲבֹד אֱלֹהִים; וּמַה-בֶּצַע, כִּי שָׁמַרְנוּ מִשְׁמַרְתּוֹ, וְכִי הָלַכְנוּ קְדֹרַנִּית, מִפְּנֵי יְהוָה צְבָאוֹת שאלו ממש דברי כפירה. וע"ז מסיים הכתוב: אז נדברו יראי ה', איש אל רעהו, ויקשב ה', וישמע וייכתב ספר זיכרון לפניו, ליראי ה' ולחושבי שמו, וחמלתי עליהם, כאשר יחמול איש על בנו העובד אותו. ולכאורה הדברים תמוהים, כי באותו עת שאמרו איש אל רעהו דברי כפירה כאלו כמ"ש: שווא עבוד אלקים ומה בצע כי שמרנו משמרתו, יאמר עליהם, אז נדברו יראי ה', איש אל רעהו, ויקשב ה' וישמע. ולא עוד אלא שחביבים כל כך, עד שנכתבים ספר זיכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו.

אמנם הכתוב מדבר באותם הצדיקים, שזכו לתשובה מאהבה, אשר אז הזדונות נהפכו לזכויות, וככל שהעבירה הייתה יותר גדולה, נהפכה לזכות יותר גדולה. ונמצא, בעת שהצדיקים הללו היו בבחינת תוהים על הראשונות, שאמרו, שווא עבוד אלקים, שאין עוד עוון חמור יותר מזה. הרי דברי כפירה האלו נהפכו עתה, מכוח התשובה מאהבה שעשו, לזכויות גדולות, ונחשבים עתה, כמו שדיברו אז יראי אלקים איש אל רעהו דברי כפירה האלו. שהרי נהפכו לזכויות, ומכוח ההפיכה הגדולה הזו, נעשו שעשועים גדולים לפני הקב"ה. יש הבדל בין בחירה להכרעה. למעלה כבר הוכרע ונקבע שכל מי שהוא אדם, הוא יעשה תשובה. הבחירה שניתנה לאדם היא כיצד יגיע לכך בדרך תורה או בדרך ייסורים, האם יבחר במה שממילא צפוי, דהיינו שיהיה בעל תשובה ויבחר בצורת אדם ע"י התורה, או חלילה יאלץ בכוח להגיע למטרה. ואל לו לאדם להתייאש אם תיקן דבר מסוים ואחר כך נפל שוב מהמדרגה, מפני שהתיקון שעשה רשום ועומד לזכותו בעולמות העליונים.

ונאמר, נדברו למעלה, כל המרכבות הקדושות וכל צבאות הקדושים, נדברו זה אל זה לפני הקב"ה. כי אותן המילים שאמרו בעת שהיו רשעים, שווא עבוד אלקים, התעלו למעלה ע"י המלאכים והמרכבות, שהם ידעו, שאותם הרשעים יעשו תשובה מאהבה, וסופם של דברים אלו יהיו לזכויות ולאורות גדולים ולשעשועים לפני הקב"ה.

משום שאלו מילים הקדושות שאמרו, שווא עבוד אלקים, שלאחר תשובה מאהבה, נעשו קדושים, עולות למעלה, ע"י המלאכים תכף בעת שאמרו אותן. וכמה הם שמקדימים ונושאים אותן לפני המלך הקדוש, ומתעטרות בכמה עטרות באלו אורות עליונים. שעוד מטרם שעשו תשובה מאהבה, מקדימים המלאכים ומביאים המילים לפני המלך הקדוש, משום שלמעלה כבר ידוע, שיעשו תשובה מאהבה על כל מילה ומילה שאמרו.

וכל מילה תתהפך לזכות ולאור גדול, והשעשועים גדולים מאוד. שנאמר, מי ראה שמחות, ומי ראה תשבחות העולות בכל אלו הרקיעים, כשעולות מילים אלה. והמלך הקדוש מסתכל בהם, ומתעטר בהם. והן עולות ויושבות על חיקו, כי בחינת ההסתר של הקב"ה נבחן לחיקו. וכיוון שעוד לא עשו תשובה מאהבה, הרי המילים שאמרו, יושבות על חיקו של הקב"ה, בבחינת הסתר פנים. אמנם כיוון שידוע לפני ה' שיעשו תשובה מאהבה, ע"כ, משתעשע בהן, מבחינת חיקו, כי אחר שיעשו תשובה, עולות על ראשו ונעשו עטרה.

תלט) פעמיים כתוב: יראי ה', יראי ה': אז נדברו יראי ה', וייכתב ספר זיכרון לפניו ליראי ה'. יראי ה' למעלה, בעת שעושים תשובה מאהבה, הם עומדים למעלה לפני הקב"ה. יראי ה' למטה, שאח"כ יורדים למקומם לארץ למטה. ואפילו יראי ה' כבר הם למטה במקומם, אלה המילים עומדות בצורתן למעלה.

ועניין זה נמצא בספרו של חנוך, שכל המילים, שהצדיקים שבארץ מתעטרים בהן ועומדים לפני המלך, בעת שעושים תשובה מאהבה, שאז מתעטרים בזדונות שנעשו לזכויות, ועומדות בעצמן למעלה לפני המלך, והקב"ה משתעשע בהן. ואח"ז הצדיקים יורדים, והמילים נשארות עומדות לפניו, באותו צורה של ההפיכה מזדונות לזכויות, שהצדיק אמר אותם, והקב"ה משתעשע בצורה ההיא. ואח"כ נכתבו בספר זיכרון לפניו, שיעמדו לפניו תמיד בקיום.

תמ) ולחושבי שמו. שכל אלו המחשיבים דברי תורה להתדבק לאדונם בשם הקדוש, כדי לדעת אותו, שיתקן החכמה של שמו בליבם, עליהם כתוב: ולחושבי שמו. שהוא השם הקדוש.

וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ

תמא) כתוב: וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל-רֹאשָׁם, כְּמַרְאֵה אֶבֶן-סַפִּיר, דְּמוּת כִּסֵּא; וְעַל, דְּמוּת הַכִּסֵּא, דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו, מִלְמָעְלָה. אבל וממעל לרקיע, היינו ברקיע ההוא שלמטה כמו שאמרו החברים. אשרי חלקי ואשרי חלקכם. כי ברקיע של מעלה שהוא בינה, אין מי שיסתכל בו. אבל על רקיע תחתון שבמלכות נאמר עליה, וראית את אחורי.

תמב) דמות כסא ולא כתוב דמות ה-כסא. הכסא היא עליון, צפון וגנוז שאינו מתגלה, ואין מי שיעמוד בו להסתכל. ע"כ כתוב כאן כסא סתם – דהיינו מלכות.

תמג) דמות כמראה אדם: שואל כיוון שאמר דמות, למה נאמר עוד כמראה? די שיאמר דמות אדם. ומשיב אלא דמות אדם זה הוא סוד עליון בכבוד העליון ההוא, ז"א שם הוי"ה במילוי אלפין, שהוא צורת אדם היושב על הכסא שהוא מלכות. וזה שנתוסף כמראה, הוא לכלול אלו צורות שבדברי החכמה המכונות ראיה דהיינו בצורה שהצדיקים מעטרים אותם ובכולם משתעשע הקב"ה בעטרותיו.

תמד) ואתם חברים, הרי הקב"ה משתעשע עתה באלו הדברים שאמרתם המתעטרות בדר ההוא. והרי קימתם צורת אדם לפני אדונכם בצורותיכם הקדושות. כי בשעה שראיתי אתכם והסתכלתי בצורתכם, ראיתי בכם שאתם רשומים בסוד אדם, וידעתי שהצורה שלכם מזומת למעלה. וכך עתידים הצדיקים לעתי לבא להיות ניכר לעיני כל ולהראות צורת פניהם הקדושה לפי לפני כל העולם. ז"ש כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ יְהוָה.

תמה) ראת את רבי יוסי שהיה מהרהר בדברי העולם. אמר לו: יוסי קום השלם צורתך כי אות אחת חסרה בך. קם רבי יוסי ושמח בדברי תורה וקם לפניו. הסתכל בו רבי שמעון וקרא לו רבי יוסי, עתה שלם אתה לפני עתיק יומין וצורתך שלמה.

אין תגובות

להגיב