001- הדף היומי בזהר הסולם – ויקרא א-ג למתקדמים

001- הדף היומי בזהר הסולם – ויקרא א-ג למתקדמים

וַיִּקְרָא א-ג

וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה

חומר הגלם לעבודת האדם הם רצונות, החסרונות שלו, שהם בחינת האותיות. את החסרונות על האדם לנהל, לכן פותח

א) רבי אלעזר פתח: שְׁאַל לְךָ אוֹת, מֵעִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ; הַעְמֵק שְׁאָלָה, אוֹ הַגְבֵּהַּ לְמָעְלָה. מה בין דורות הראשונים לדורות אחרונים? דורות הראשונים היו יודעים ומסתכלים בחכמה עליונה, ויודעים לצרף האותיות, שניתנו למשה בסיני. ואפילו הרשעים שבישראל, כגון אָחָז, היו יודעים באותיות חכמה עליונה, שהרי אמר לו הנביא, שאל לך אות. ואם לא היה יודע חכמה עליונה שבאותיות, לא היה אומר לו הנביא את זה. ויודעים, באותיות עליונות, הנמשכות מבינה, ובאותיות תחתונות, הנמשכות ממלכות, חכמה להנהיג פעולות בעוה"ז. לכאורה לשם מה לדעת לעשות שינויים בעולם הזה ולא בעולם הפנימי, אלא על האדם לדעת אילו פעולות לעשות בחיצוניות כדי לגרות את הפנימיות, ויש לדעת כיצד לצרף את האותיות, דהיינו בין החסרונות, ודורות ראשונים ידעו לעשות זאת מפני שניתנה להם תכונת ההשפעה. כל אות/חיסרון שנמסר למשה הייתה מקבל הארה מישסו"ת.

דורות ראשונים ידעו לצרף את האותיות, החסרונות, וכך יכלו לתקן עצמם. את כל האותיות/חסרונות נתנו למשה בסיני, והוא העביר לעם ישראל את הצריך תיקון, דהיינו לצרף את כל היהודים שכל אחד מייצג אות בתורה. כל אות מכילה את הנכתב ואת הנשמע, דהיינו כולל את אותיות המילוי. כך למשל ל-ף הם המילוי של האות א.

ב) משום שכל אות ואות שנמסרה למשה, הייתה מתעטרת ועולה על ראשיהם של חיות העליונות הקדושות, מרכבה העליונה מחזה ולמעלה, חגת"מ. כל החיות היו מתעטרות באותיות, גם החיות המרכבה התחתונה שבמלכות. ופורחות באויר של ישסו"ת אוויר זה חסדים שיסו"ת מקבל מאו"א עליאין, היורד מאויר העליון הדק שלא ידוע, שהוא באו"א עילאין. האותיות הם הכלים והמוחין, ומוצאם מבינה, מישסו"ת, שמשם כל המוחין דזו"ן ובי"ע. כל אות ואות שנמסרה למשה, כלים ומוחין שנמסרו לז"א, המכונה משה, הייתה מתעטרת ועולה על ראשיהם של חיות העליונות הקדושות, חגת"ם דז"א שמֵחזה ולמעלה, המכונים חיות העליונות הקדושות, מרכבה עילאה, שעליהם רוכבת הבינה. ואֵלו חגת"ם דז"א היו מקבלים המוחין והכלים ההם מן הבינה. וכל החיות היו מתעטרות בהאותיות, אפילו החיות דמרכבה תתאה שבמלכות. ופורחות באויר, שיציאת המוחין נבחנת לפריחה באויר, הרומזת על הי', היוצאת מאויר ונשאר אור, מאויר דישסו"ת, שבהם הי' יוצאת מאויר. אמנם הם יוצאים מאו"א עילאין, שבהם אין הי' יוצאת מאויר. ואין החכמה נודעת בהם. שאויר דישסו"ת שנודע בחכמה, יורד מן אויר דאו"א עילאין הדק, שאין בהם חכמה, כי בהם אין הי' יוצאת מאויר.

ג) ועולות ויורדות אותיות גדולות ואותיות קטנות. אותיות גדולות יורדות מן היכל העליון המכוסה מכל, בינה. ואותיות קטנות יורדות מהיכל אחר, תחתון, מלכות. ואלו ואלו נמסרו למשה בסיני.

ד) וחיבור אותיות המתחברות בהעלם בכל אות ואות, כגון א' שהיא אות יחידה, מתחברות עימה בהעלם שתי אותיות אחרות ל' ף', במבטא. וכן ב' במבטא, מתחברות עימה י' ת', וכן כולן נמסרו למשה בסיני. וכולן הן בסוד אצל החברים. אשריהם. החברים דהיינו החכמים יודעים בכל אות הכתובה גם את אותיות המילוי, ויודעים מכאן את הרצון בכל אות.

ה) שאל לך אות. אות ממש, כי כולם היו נושאים ונותנים באותיות. וכן ברָחָב, מה כתוב: וּנְתַתֶם לי אות אמת. זו היא אות ו', שזו נקראת אות אמת. והאם שאר האותיות אינן אמת? לא כן, אלא אות זו נקראת כך אות אמת. ושאר האותיות אינן נקראות כך. כי ו' רומזת על ז"א, הנקרא אמת  כמ"ש: תיתן אמת ליעקב. האמת שבדרך היא האות וו, המרחב האמוני, מקום היגיעה של האדם

ו) העמק שאָלה, זו היא אות ה"ת של השם הקדוש הויה. או הגבֵהַּ למעלה, זו היא אות י', הראש שבשם הקדוש הויה. וזה הוא שכתוב: שאל לך אות מעִם ה' אלקיך, אות משם הקדוש, מעִם הויה, שזה הוא השם הקדוש ברוך הוא, אות אחת שבו. והמשכן, מלכות, הנקרא אלקיך, עומד על זה האות. כי המלכות מקבלת מז"א, הויה. וע"כ כתוב: מעִם הויה אלקיך.

ז) כשעלה הענן על המשכן ושרה עליו, כל אלו המרכבות וכל אלו הכלים של המשכן העליון, המלכות, כולם היו תוך הענן. וע"כ כתוב: ולא יכול משה לבוא אל אוהל מועד, כי שכן עליו הענן וכתוב: ויבוא משה בתוך הענן, ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה. אם משה לא היה יכול לבוא למשכן, מפני הענן ששרה עליו, למה בא בענן וישב בהר כל אלו ארבעים יום? משמע שכן יכול היה לבוא בענן זה

ח) אלא שני עננים היו: א. ענן, שנכנס בו משה, וישב בהר מ' יום ומ' לילה. וענן זה הוא ממלכות. ב. וענן, ששרה על המשכן, שנמשך מקו שמאל דבינה, ובו משה לא היה יכול לבוא. כתוב: וכבוד ה' מָלא את המשכן. מִלא עם מ' חרוקה לא כתוב: אלא מָלא, עם מ' קמוצה, שזה משמע, שנעשה שלמות למעלה בבינה ולמטה במלכות עם התלבשות הענן במשכן שלמטה, כי תיקון נסתר המכונה ענן, ירד מקו שמאל לבינה למטה אל השכינה, שנקראת משכן ואוהל מועד, ונתתקנה השכינה. אלא הענן הזה היה מיוחד, ובניקוד קמץ, כנראה שאי אפשר היה שהאור יתפשט למטה, ולא ניתן היה להיכנס שם

 

אין תגובות

להגיב