022- הדף היומי בזהר הסולם – ויקרא סד-סו למתקדמים

022- הדף היומי בזהר הסולם – ויקרא סד-סו למתקדמים

וַיִּקְרָא סד-סו

שְׁלָמִים

קורבן השלמים הוא המעולה, שמביא לשלום, אחדות ואהבה שרק דרכה ניתן לקבל את ההטבה השלמה. השלמים אוחזים בשני הקווים, במצוות עשה ובמצוות לא תעשה, וזה מחבר ביניהם.

קצא) כתוב: המְשֵׁל ופחד עימו עושה שלום במרומיו. המשל, זהו אברהם, אשר מאמין בשם הויה שכתוב בו, נשיא אלקים אתה בתוכנו כלומר שאברהם נחשב למושל שכתוב: ואברכך ואגדלה שמך. ופחד, זהו יצחק, שכתוב: ופחד יצחק היה לי. עושה שלום במרומיו, זהו יעקב, שכתוב: תיתן אמת ליעקב, וכתוב: והאמת והשלום אהבו. כי אמת ושלום ת"ת יעקב ויסוד יוסף, קשורים זה בזה, וע"כ יעקב הוא שלמות הכל. פירוש, אברהם ויצחק, ב' קווים ימין ושמאל, ויעקב קו האמצעי המכריע ומיחדם ועושה שלום ביניהם ולכן הוא בחיר האבות.

קצב) ושלָמים הוא שלמות ושלום הכל. ומי שמקריב שלמים מרבה שלום בעולם. כי שלמים קו האמצעי, יעקב. יעקב, הוא עושה שלום, משום שמתיחדים בו קו ימין ושמאל, אברהם ויצחק. ושלמים אחוזים במצוות עשה, קו ימין, ובמצוות לא תעשה, קו שמאל, כמו יעקב, להיותם קו אמצעי. וע"כ נקראים שלָמים. שכתוב: ויעקב איש תם, איש השלם. כי כל השלמות היא בקו האמצעי, שהוא שלם למעלה בז"א, ושלם למטה במלכות על האדם הגיע למדרגה של איש תם, דהינו מי שמחפש את השלמות. ולמעשה זה תפקידו של כל עם ישראל להוביל לשלום ולאמת, דהיינו לקבל על מנת להשפיע שזו בחינת צמצום א, ולאחד בין שני הקווים, צמצום ב שהוא שלום חלקי.

כתוב: והאמת והשלום אהבו, מכאן שאם זה שלום שמביא לאמת הוא טוב, ואם השלום מביא למלחמה אין הוא אמיתי, זו בחינת ת"ת בלי יסוד, דהיינו בלי שמירה על הברית. על האמת והשלום להיות בהשוואת צורה. על האדם לחפש שלום ולרדוף אחריו כל הזמן, זו מידת יעקב אבינו.

קצג) כתוב: אם על תודה יקריבנו, והקריב על זבח התודה. למה צריכים להקריב עליו חלות מצות? הוא כמ"ש: והתוודה אשר חטא עליה, שחטא ופגם במלכות. אף כאן, התודה באה על מה שפגם במלכות. כי התודה באה על הצלה מייסורים, הד' שצריכים להודות, ואין ייסורים בלי עוון. ונמצא, שכל תודה באה על עוון. אבל העוון הזה פוגם רק במלכות, כמו בקרבן האשם, שכתוב שם, עליה. וע"כ צריך להביא חלות מצות, אשר באות על פגם המלכות. מצת וחלת, כתובים חסרים ו', משום שחטא על המלכות, וע"כ הו', ת"ת, אינה מאירה בה. מי שנושא את העוון של המלכות זו בינה שנק' תודה

קצד) כתוב: על זבח תודה שלמיו. זהו שלמות הכל. שלמיו, שניים. תודה, מלכות. שלמיו, שניים הם, שתי ווין. ו"ו, ת"ת ויסוד, שלמיו, שיורה שלום הכל.

קצה) תודת שלמיו, פירושו, שמטיל שלום בכל ומעורר רחמים בכל העולמות. תודת שלמיו, שכנסת ישראל, המלכות, מתברכת מאלו שניים, ת"ת ויסוד, שהם שלום הכל. לחם חמץ הרי ידוע, שיורה על אחיזת החיצוניים. כמו שהיה החטא, שנתן אחיזה לחיצוניים בחטאו, כך הוא מקריב באופן הזה ממש. וע"כ מביא לחם חמץ.

קצו) חלׂת מצׂת כתוב חסר ו'. בלולות בשמן ורקיקי מצות משוחים בשמן, על מה הוא רומז? אמר רבי שמעון: אלו הם המתקה על להט החרב המתהפכת. משום שכולם, שהם מבחינת להט החרב המתהפכת, נתמנו על דרכיהם של בני אדם, על אלו שעוברים מצוות התורה. וע"כ הכל הוא סולת בלולה בשמן, להמשיך שמן המשחה ממקום עליון, מאבא עילאה, למטה, ויתברכו כולם יחד משמן משחת קודש, שהוא השפע מאבא. על השפע שנק' משחת קודש לבוא ממדרגת בינה

קצז) וזה הוא יין לַנֶסך, הנמשך מאמא, רביעית הַהִין, במלכות, הנקראת רביעית ההין. ומקום אחד, מלכות, הנקראת מזבח, מָלא יין ושמן ומים לִנְסוֹך. אשר מים, החסדים הנמשכים מן הנהר, מבינה, להשקות את הגן, המלכות. וכל אלו נטיעות, כל מדרגותיה. וע"כ יש מים של קדושה, ויש מים הזדונים החיות של הס"א, וכן יין, יש מקום שהוא טוב, ויש מקום, שהיין בא להעניש, שהוא דין.

קצח) ע"כ מי שראה יין בחלומו מעבר לתפיסת הזמן והמקום, יש למי שהוא טוב, ויש למי שהוא דין. אם תלמיד חכם דהיינו ששואל כיצד להשפיע הוא כתוב: ויין ישמח לבב אנוש וכתוב: כי טובים דודיך מיין. וזה הוא יין המשומר המשמח את הכל. ואם אינו תלמיד חכם, נאמר בו: תנו שֵיכר לאובד ויין למָרֵי נפש, כי יש יין אחר, שהוא דין. וע"כ יפה להקריב אלו הדברים בקרבן, כדי להעביר הדין ולעורר רחמים, מעביר יין דס"א, דין, ומביא היין דקדושה, רחמים. וכן בכל דבר, צריכים להעביר הדין ולעורר הרחמים.

קצט) ושמן לא יחסר מקרבנו לעולם, חוץ ממנחת קנאוֹת, שכתוב: לא יציק עליו שמן. כי כאן אינה צריכה רחמים, כי כולה היא דין, שכתוב: וצבתה בטנה, ונפלה ירכה. וע"ז נאמר, וזאת תורת זבח השלמים אם על תודה יקריבנו.

 

אין תגובות

להגיב