037- הדף היומי בזהר הסולם – ויקרא קיב-קיד שיעור השקפה

037- הדף היומי בזהר הסולם – ויקרא קיב-קיד שיעור השקפה

וַיִּקְרָא קיב-קיד

סַנְהֶדְרִין גְדוֹלָה וְסַנְהֶדְרִין קְטַנָּה

צריך האדם שיקול דעת ושיקול לב.

השפיטה של האדם יכולה להיות דרך המוח או דרך הלב. דרך המוח היא בחינת משה רבינו, דעת עליונה ומופשטת, כלומר שפיטה אובייקטיבית מחוץ לאדם. בחינת אהרן זו ההתפשטות ללב, הרגש הכולל את כל הפרטים. צריך שילוב נכון של שכל ורגש, וחשוב ביותר שיתגבר האדם ויודע לפני הקב"ה על חטאיו, אחרת דרכי התשובה נעולים בפניו.

משה ואהרון שעל הסנהדרין, משה בחינת דעת, אהרון תבונה, ובהם נשלמים הסנהדרין לע"ב, כנגד ע"ב שמות החוכמה. בנפש האדם הסנהדרין זו מקום הבדיקה של האדם עם עצמו האם הוא הולך בדרך נכונה. על האדם לבדוק עצמו מבחינת ההשקפה הגבוהה שזו בחינת סנהדרין גדולה, וגם מבחינת מעשיו שזו סנהדרין קטנה. בדיקה של מוח ולב, משה ואהרון שבנפש.

חַטָּאתִי אוֹדִיעֲך

אם אדם בגאוותו או פחדו או מכל סיבה אחרת אינו מודה על חטאיו, מפני שלאחר מכן יידרש מאמץ לתיקון, ואדם בטבעו הגופני עצל. שינוי עצמי מצריך וויתור ויגיעה, ובנוסף הגאוותן מבקש להראות מושלם בסביבתו, ואז לא פותחים לו פתח לתשובה.

הבכי בא ממידת החסד, ומועיל כשבקשת האדם אמיתית, הבאה מקו אמצעי. בכי זה גם לדמע, דהיינו לערות ולהכליל מלכות בבינה, רצון בהשפעה, שאז וודאי התפילה מועילה, לתקן גם לעולם הזה וגם לבא.

רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ

קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל-בָּנֶיהָ; מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל-בָּנֶיהָ, כי לא קיבלה מהם תנחומים  כִּי אֵינֶנּוּ, הוא משום שהמלך הקדוש עלה למעלה ולא נמצא בתוכה.

וַיִּקְרָא קיב-קיד

רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ

רק התבטלות גמורה יכולה להציל את האדם

רחל היא השכינה הקדושה, והיא מבכה על הסתלקות הקב"ה בזמן הגלות. והאדם הוא עולם קטן, וכאשר מרגיש ניתוק בליבו, וחוסר אונים מזה שאינו מחובר, ואם הוא מצטער על גלות נפשית זו, אז בחינת רחל שבו מבכה על המצב, על הריחוק מהקב"ה.

רבי חייא ורבי יוסי היו הולכים ראו מקום אחד שמן בעשבים שהם בחינת רשעים, ישבו בעוד שהיו יושבים פרח עוף אחר ועבר לפניהם. אמר רבי חייא: נלך מכאן כי תרנגולי הבר, כלומר שודדים נמצאים כאן. קמו והלכו. בעוד שהחזירו ראשיהם לאחוריהם, ראו ששודדים רודפים אחריהם. קרה להם נס ומצאו לפניהם אבן אחת שבה מערה אחת. נכנסו שם וישבו שם כל היום ההוא וכל הלילה. מאחר והלכו בדרך השם, ויכולים היו ללמוד מניסיון אחרים, יכלו לראות את מקום הס"א, ומאחר והם מחזיקים בנקודת אמת, יכולים הם לראות את הכשל הקיים, ומלמעלה נותנים להם סימנים. תרנגולי הבר הם הבחינות שמרוקנים מהאדם את חיותו ומעבירים אותה לס"א. וכך יכלו להתחזק ולראות את הישועה מרחוק.

אין תגובות

להגיב