048- הדף היומי בזהר הסולם – ויקרא קלו-קלח למתקדמים

048- הדף היומי בזהר הסולם – ויקרא קלו-קלח למתקדמים

וַיִּקְרָא קלו-קלח

דּ' מִינִים

 

מלמד כאן על ד' המנים בנפש האדם. בחינת האישה שבאדם היא הרצון לקבל, וסביבה ישנם קליפות. תפקידנו להביא גם את הרצון לקבל לעבודת השם, לאגד ולחבר את צד הזכר והנקבה, מוח ולב יחד לדבקות בהשם.

תיב) רבי יהודה פתח: פרי עץ הדר כפות תמרים. פרי עץ הדר זהו אתרוג. וכי אתרוג הוא מעץ הדר, שכמה קוצים שהם קליפה יש באילן האתרוג מסביב לו? אלא כתוב: וַיִּבֶן יְהוָה אֱלֹהִים אֶת-הַצֵּלָע אֲשֶׁר-לָקַח מִן-הָאָדָם, לְאִשָּׁה; וַיְבִאֶהָ, אֶל-הָאָדָם וכתוב: עצם מעצָמַי ובשר מבשרי שהיא המשלימה אותי. וזה הוא, פרי עץ הדר בחינת הנוקבא שנובעת מהזכר. שאדם נקרא עץ. פנימיות הכתובים של וייבן ה' אלקים את הצלע, סובבים על ז"א ומלכות, שנאצלו דו פרצופים כמו תיאומים סיאמים. ואח"כ ניסרם המאציל זה מזה. ונמצאה המלכות צלע מז"א. וז"א נקרא עץ החיים. והמלכות הפרי של עץ זה, האתרוג, הרומז על המלכות. וע"כ קראוֹ התורה פרי עץ הדר, להיותו פרי של עץ הדר, ז"א.

וזה קשה, שאומר האר"י הקדוש בשער הכוונות שאתרוג זה לא המלכות הכללית שננסרה מז"א. המלכות האמיתית היא ליבו של האדם, ובכל המינים היא של ז"א. באתרוג מכוונים שיש משהו בז"א שנפרד ממנו, ושייך לו. כלומר אין זו מלכות הנפרדת אלא שייך לז"א.  בדומה למחשבה הפרקטית שיכולה לרדת ללב, אך אין היא הלב עצמו. לכן מאגדים את המינים ומושכים אותם בנענוע ללב. זאת כדי לומר לעצמנו שהמחשבה לא באה כמשהו ספונטני אלא ישנה תודעה עליונה המאגדת את ההרגשה בברית נאמנה של ג' הדסים, ב' ערבות, לולב ואתרוג שהוא חלק מהכלל, הכל מוצמד ליסוד, ללוב, לברית.

תיג) כפות תמרים. התמר עולה לע' שנה, הפרי יוצא לאחר שבעים שנה בדומה לחייו של האדם, שמוציא פרי לעולם הבא, רמז על יסוד דז"א, שבו נשתכללו שבעים שנים עליונות, חג"ת נהי"ם, שכל אחת כוללת עשר, והן שבעים. וזה ניכפת, נתקשר למעלה בז"א ולמטה במלכות. וע"כ נקרא כפות  כמ"ש: כפיתו, שפירושו שנקשרו. וזהו מבחן האדם, האם מוכן הוא להיקשר בברית מחייבת. לכן ניקרא כפות תמרים, שאדם כופה את רצונותיו לברית שתביאו לאהבה, שמחה ואמונה. ולמרות שאין כפיה ברוחניות, כאשר מגיעים לרוחניות אמיתית, רואים שזו התחייבות לכפות על עצמך דרך. כי היסוד עולה לז"א ולמלכות וכתוב: כי כל בשמַים ובארץ. היסוד נקרא כל, והוא קשור בשמים, ז"א, ובארץ, המלכות.

תיד) רבי יוסי אמר: פרי עץ הדר זהו מזבח, מלכות, שעושה פירות ומוציא פירות לכל הצדדים. ונקרא פרי עץ הדר, משום שכל ע' שנה, חג"ת נהי"מ דז"א, שכל אחת כוללת עשר, שהם ע', נותנים למלכות חלק והיא מתברכת מכולם. וז"א נקרא עץ הדר. ומי שחוטא ופוגם במזבח, מלכות, חוטא ופוגם בכל ז"ס דז"א, כי המלכות קשורה כנגד אותו שכפות וקשור למעלה, יסוד דז"א, וע"כ נתקשרו מלכות בז"ס דז"א. וע"כ כתוב: פרי עץ הדר כפות תמרים, להורות שכפותים זה בזה. על האדם להסכים לכפות עצמו לברית.

הביאור של רבי יוסי שלא עץ ההדר הוא אתרוג, אלא הוא פרי הנובע מעץ הדר. האתרוג הוא הלב של צד הזכר שבי, אותו להשפיע ללב הרוצה לקבל, וכך להגיע לשלמות.

תטו) כתוב: זאת מִשחַת אהרון ומשחת בניו. זאת, המזבח, המלכות, שנמשח ע"י אהרון, חסד דז"א, שכתוב ומָשַחתָ את מזבח העולָה ואת כל כליו. ומשחת בניו, הם שאר הספירות דז"א, המשתלשלים מן החסד. כי המזבח, שהוא המלכות, מכולם נמשח, ונתגדל, ונתברך, ונטהר. מכאן לומדים שכולם קשורים למלכות, לאתרוג שהוא כנגד המזבח, לכן אין לקחת אתרוג פסול.

תטז) בחג הסוכות סובבים את המזבח פעם אחת בכל יום הקפות בחסדים המקיפים לז"א, ולבסוף ז' פעמים. מלך המזמן אורחים ועוסק בהם, והייתה למלך בת יחידה, אמרה לו, אדוני המלך, בשביל האושפיזין אינך משגיח עלי. אמר לה, חייך בתי, מתנה אחת אעלה לך בכל יום ששווה ככולם.

תיז) כך בכל יום ויום שבחג, היו ישראל מקריבים כנגד ע' אומות העולם ע' פרים. אמר המזבח, המלכות, למלך הקדוש, ז"א, בשביל כל האומות נמצאים מנות וחלקים ולי מה אתה נותן? שהרי היא בחינת הכלל, וכל ששת ימי המעשה מקבלים הפרטים כוח, ומה יהיה עם הכלל אמר לה, בכל יום ויום יסבבו אותך שבעת הימים העליונים, שהם ז"ס דז"א, כי כל אחד כלול מכולם לברך אותך, ויתנו לך ע' חלקים בכל יום, כי כל אחת כלולה מעשר, נגד ע' פרים המתקרבים בחג נגד ע' אומות. נמצא שבכל יום מקריבים ישראל כנגד כל אומות העולם. היא מקבלת את האור כנגד כולם, וכל יום מסבבים כנגד המלכות וכל העבודה על הפרטים באים למען הכלל.

 

אין תגובות

להגיב