007- הדף היומי בזהר הסולם – צו כב-כד שיעור השקפה

007- הדף היומי בזהר הסולם – צו כב-כד שיעור השקפה

צַו  כב- כד

נָרַ"נ שֶׁל חוֹל וֶנָרַ"נ שֶׁל שַׁבָּת

במעגל השנה הזמנים מתארים את המצב הנפשי בו נמצא האדם. וכך שונה המציאות הנפשית בימי החול לעומת השבת. ואם שומרים שבתות וימים טובים, נאמר בהם, ויוציאנו ה' ממצרים דהיינו מהתפיסה הגשמית של ימות החול. ויתקיים בהם הכתוב: למען ינוח שורך וחמורך, שהם חמור בתורה ומצוות שמוכן לקבל על עצמו עול תורה ומצוות, וינפש בן אמתך ובהמתך. עם הארץ נקרא בהמה. ואחר שיכניס את עצמו תחת בחינת אדם בתורה, יתקיים בו הכתוב: אדם ובהמה תושיע ה'. הבהמה זה אותו צד בנפש החפץ ברצונות גשמיים. עם זו בחינת נפש, כך שגם הנפש הארצית שלו צריכה להיות תחת הנפש האלוקית שבו.

התלמיד חכם הוא בחינת השבת, וכפי שימות החול מקבלים תיקונם ע"י השבת, כך גם עם הארץ מתקן עצמו על ידי שישמש תלמיד חכם.

צריך להציל את עם הארץ משחיטה לא כשרה. הוא יישחט כי סוף בהמה לשחיטה, לכן עדיף לשמש תלמיד חכם, כך לפחות שהסכין לא תהיה פגומה. מכאן שעל האדם לעבוד עם בחינות הנפש של עם הארץ שבו, את בחינת התלמיד חכם.

מלמד האר"י הקדוש כלל גדול, שכל תחתון הוא מחצית מהעליון. התחתון לא יכול להגיע לשלמות, אלא כאשר משרת הגוף הוא עם הארץ את הנשמה, החיצוניות את הפנימיות, זו הדרך לשלמות.

הנשמה היא זו שצריכה לקבל את העונג בשבת. אמנם יש תענוג לגוף של אכילה שתיה ושינה, אך הגוף צריך להיות עבד לנשמה, לכן דווקא לימוד פנימיות בשבת הוא העונג הראוי.

אין תגובות

להגיב