011- הדף היומי בזהר הסולם – תזריע לא-לג שיעור השקפה
תזריע לא-לג
אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ
הנחש הקדמוני הוא בחינת הנקודה הנפשית אל האגואיזם. בנקודה פרטית זו, קבלת אור מנתקת אותו מהבורא בגין שינוי הצורה בין הנברא לבורא. מצד שני על האדם לקבל את האור, מפני שזה רצון הבורא. כדי לקבל כוח במלכות, באני של האדם, ולבוא להשוואת צורה שתאפשר דבקות וקבלה ראויה של האור, על האדם להכליל את הרצון עם הבינה, עם נקודת ההשפעה הפנימית. כשאדם פוגם למשל בלשון הרע, הפגם משפיע גם במעשה וגם בנקודה הפנימית שבו, ונותן בכך כוח לדין לס"א להמשיך את כוח הנחש ממעלה למטה. צד המעשה או הנקודה למטה, והנקודה הפנימית היא הכוונה. לכן חייב גם את מעשי המצוות החיצוני וגם את הכוונה. אי הודעה ווידוי על החטא, מוסיף ומחמיר את היכולת לתקן.
ישנה הקבלה בין החוקים בעולם לבין החוקים בעולמות העליונים. אמנם התחתון לא יכול לשנות את העליון, אלא לעלות ביקוש, אך כשהתחתון חוטא ההשגחה מכוונת אותו מלמעלה.
יהודי חייב לעלות את המלכות לבינה, את הרצון הפרטי להתכלל בהשפעה, אך אם חלילה יחטא, יפגום גם במלכות וגם בבינה. דומה למשל על הגמל שביקש קרניים. קרניים שהם בחינת מלכות לא נתנו לו, וגם את האוזניים שהם בחינת בינה לקחו לו. אל לו לאדם לבקש דבר שאינו ראוי לו. לכן חששה נעמי שהיא בחינת בינה, ודחתה את המלכות, את רות, מחשש שהיא תיפגם מההתכללות, מהגיור. בכל מקרה אין אפשרות לתקן את המלכות בלי להכלילה בבינה, שרק כך ניתן לתקן את הכוונה, את החשיבה ואז גם המעשה מתוקן.
בגלל לשון הרע מזדמן הנחש הקדמוני למעלה ולמטה, ומוציא שם רע על הבורא, אז האדם נאלץ לתקן, הן את המעשה ואת הכוונה.