017- הדף היומי בזהר הסולם – תזריע מט-נא השקפה

017- הדף היומי בזהר הסולם – תזריע מט-נא השקפה

תזריע  מט-נא

נֶגַע לָבָן אֲדַמְדַּם

על האדם להתגבר על הרצון הפרטי כדי שעונג לא יהפוך לנגע.

הנגע הוא היפוך העונג, וכשאדם לוקח את העונג לכלי לא נקי, דהיינו מעורב בו רצון לקבל שהוא דין, הוא מכניס את האור למקום לא טהור והופך להיות טמא. אז הוא נבדק האם יוכל להוציא מהנפש את הרשמים של העונג הלא נקי. זו עבודה הכרחית מפני שטבוע באדם רצון לקבל הנאה, ועליו לדאוג שלא תחזור התופעה של חיות מצד הרצון לקבל בלבד בלי קשר לבורא. הנגע הוא רושם בגוף שמפיל את האדם שוב ושוב לאותו מקום. צרעת זו סגירה של הטוב העליון שלא יורד.

שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה  עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ. שומע תפילה זה הקב"ה, כאשר לא מבקשים לקבל באני הכוזב לפרטיות של האדם, אלא נאמר שומע תפילה על הרצון הפנימי ליחד. וכשלא מתפללים על היחד, אז גם לימודם הוא נגע.

שעת חצות היא שעת רצון להתדבק בהם, בהקב"ה ושכינתו. כאן על האדם לקבל שהוא הפרט והקב"ה הוא הכלל בו עליו להדבק. זו

בחינת קו אמצעי החוצה את המדרגה בין צד הדין לרחמים ושעל ידו ניתן להתדבק, ולכן לומדים את פנימיות התורה שהיא המחברת דווקא בלילה.

מי שהתענוג אצלו לא מכוון לרצון השם, חוטא.

אין תגובות

להגיב