004- האדרא רבא – שיעור 4 (מט-נא) למתקדמים

004- האדרא רבא – שיעור 4 (מט-נא) למתקדמים

הארת טלא דבדולחא שבראש א"א (גלגלתא )   אל ראש  דז"א

אות טז

 בגלגלתא שהוא ראש א דא"א (באים לראות איך בונים את הראש של א"א, למדנון בשיעור הקודם שיש ב' כתרים לעולם אצילות

  • כתר אחד שהוא בבחינת רחמים- שהוא כתר הכתרים
  • וכתר שנקרא א|"א שבו יש חכמה, בו יש ידיעה ממנו כן מתפשטים אורות

מעתיק אנו לא יודעים כלום, אבל אנו כן יודעים מא"א, ואותו אנו באים לבנות לאט לאט.

אז עכשיו מדברים על כתר דא"א.

בתוך א"א שהוא נקרא כתר יש 3 ראשים: 1-בגדלות, ו2- ראשים בקטנות

  • הראש הראשון של א"א הוא בעצמו כתר- נקרא כתר או גלגלתא
  • ראש שני- נקרא מוחא דאוירא
  • ראש שלישי נקרא מוחא סתימאה( מו"ס)

בקטנות אנו לא מבחינים במוחא דאוירא, אלא יש  שם קרום הנקרא קרומא דאוירא, ויש רק 2 פרצופים בקטנות. 2 ראשים בראש דא"א שנקראים  ראש דגלגלתא או מוחא דגלגלתא  ומוחא סתימאה (מו"ס) (3.11)

אז כרגע אנו מדברים על גלגלתא- שהוא  החלק הראשון  של ראש דא"א.

הוא נותן לנו נתון שהוא קצת מאתגר אותנו במספרים: הוא אומר שבגלגלתא יושבים  י"ג אלף ריבוא עולמות

) בגלגלתא שהוא (ראש הא' דא"א שהוא)כתר דא"א יושבים (דהיינו מקבלים אור חכמה בקטנות ממטה למעלה  ומקבלים הרבה מאד פרטים  לכל אחד גם בגל לרוב גובהם וגם בגלל התכללותם) י"ג אלף ריבוא עולמות(דהיינו ד' בחינות בג' קוים ואחד הכולל את כולם שהם נכללים זה מזה) (המושג של אלף רבוא עולמות מסביר באריכות בעה"ס )שנוסעים על רגלים ( שלפעמים יש להם תנועה של גדלות) שיש בהם תנועה וסומכים עליהם( סומכים במצב הקטנות על מה שהשיגו במצב הגדלות)  ( ומהגלגלתא שהיא כ"כ כוללנית  ורוחנית)הזו נוטף טל (טל זו הארה שזה יק"ו במילוי אלפין בלי ה' אחרונה) בכל יום לאותו שמבחוץ בכל יום לאותו שמבחוץ שהוא ז"א וממלא ראשו בכל יום שכתוב שראשי נמלא טל( מה זה ראשי נמלא טל? שראש של ז"א מתמלא בהארה שנקראת טל מגלגלתא ) 

ובקיצור: מדברים על ראש א' דא"א שנקרא גלגלתא, שהוא מאד מאד מושפט והארתו מאד גבוהה וממנו מאיר טל לראש דז"א. 22.00

 פירוש: (בהתחלה יהיה פירוש  מדוע יש לנו י"ג ריבוא עולמות. ) כבר הזכרנו שיש ג' הויות בגלגלתא שהם מאו"א ומישסו"ת ומז"א שה"ס ג' קווים ימין שמאל אמצע(

  • ימין- או"א נקרא גם חולם,
  • שמאל- ישסו"ת נקרא שורוק,
  • וקו אמצעי- שזה ז"א- נקרא גם חיריק)

(אז בגלגלתא  כמו במקומות אחרים הוא בנוי מג' קוים) (5.33 )

ויש בחינת מלכות המקבלת מג' קווים שה"ס עיבר חוורתא שעל הראש (נלמד בהמשך )כמ"ש לפנינו וג"פ חו"ב תו"מ (שהם ד' בחינות  כפול 3,- ג' פעמים- – ואו"א ישסו"ת וז"א – ג' קוים- ד' בחינות לכל קו)הם י"ב (4X3 ) ועם העיבר (חיוורתא) שעל הראש הם י"ג (עד לכאן הסביר לנו את המושג י"ג – שהם 4 בחינות כפול 3 שהם ג' קוין הם  י"ב ועוד בחינת חיוורתא= שווה י"ג).  (6.37 )

וכל ספירה מהם היא בסוד אלף רבוא( אז זה י"ג אלף ריבוא- ועכשיו צריך להסביר לנו מאיפה הגיע למספר של  אלף ריבוא) כי כבר בארנו לעיל שכל ספירה שבגלגלתא היא מאה אלף כנ"ל(

 איך גלגלתא הוא מאה אלף? כי גלגלתא מייצג את עתיק. אז אם סופרים מלמטה:

  • מלכות היא בחינת יחידות,
  • ז"א עשרות,
  • ישסו"ת מאות,
  • או"א- אלפים,
  • א"א- עשרות אלפים

וגלגלתא שמייצג את עתיק- הוא מאות אלפים) …(100,000)

 בדבור הסמוך, וכשהע"ס דגלגלתא נכללים זמ"ז ויש בכל ספירה ע"ס נמצא שכל ספירה עולה במספר כולם עשר פעמים מאה אלף דהיינו אלף אלפים. (  ומלבד זה  כל קו כלול בתוכו ג' קוין שבכל אחד מהם ג' קוין- נמצא שיש בכל קו ט' קוים, שהם ט' פעמים אלף אלפים,  ועם המלכות המקבלתם  שהם ג"כ אלף אלפים. (היה ט' פעמים אלף ועוד  ט' פעמים אלף אלפים  ועוד פעם אחד אלף אלפים של  המלכות שמקבלתם אז  10 פעמים אלף אלפים  אז זה ריבוא אלפים

)[ גלגלתא הוא כתר דא"א יש י"ג אלף ריבוא עולמות. עולם נוצר מיכולת הבחנה שיש במקום. ככול שמקום רוחני יותר יש בו פרטים. ככל שמקום גשמי יותר, יש בו מעט פרטים לכן כדי לפתור מקרה יש לעלות מעבר למקרה ולראות יותר פרטים[. (8.54 )

וז"ש בגלגלתא יתבין תליסר אלפי רבוא עלמין כי כל קו יש בו רבוא אלפים וכן העיבר חוורתא שעל הראש וע"כ יש בהם י"ג אלף רבוא עלמין. (אז כל ההסבר הזה בא להגיד מה זה י"ג  ריבוא עלמין ) (9.15

סיכום: מה למדנו עד כאן?

בגלגלתא שהוא כתר דא"א יושבים י"ג אלף ריבוא עולמות

ממה נוצר עולם? מיכולת של צורות , המוחין או אבחנות שיש באותו מקום,

  • ככל שמקום הוא יותר רוחני, יש בו יותר פרטים, ולכן ככל שעולים למקום גבוה יותר, יש יותר פרטים, הם כלולים בתוך מסגרת אחת, אבל יש יותר פרטים,
  • ככל שהמקום הוא יותר קטן, הוא יותר גשמי, אז הוא כולל רק את הפרט של אותו רגע, ושל אותו מקרה, אז המקרה הוא פרט אחד שקורה.

כשאתה רוצה לפתור משהו אמיתי ולהתקרב למשהו אמיתי, אתה צריך לפעול מעבר למקרה, ככל שאתה עולה למקום יותר רוחני, אתה רואה יותר פרטים, משהו יותר כוללני ופחות פרטני. 10.18

שאלה תלמיד: שעולים יותר מעלה מזדככים, וי שיותק פיקסלים יותר רזולוציה- אבל מצד שני זה -לכאורה נשמע ההפך, שככל שעולים למקום גבוה/רוחני  יותר יש פחות פרטים- וזה יותר כלל.

 הרב: נדמה לך שבכלל יש פחות פרטים, יש פחות יכולת אבחנה בפרטים, אבל יש יותר פרטים. למשל שאתה אומר "יוסי לובש חולצה ירוקה", או שאתה אומר: "כל מי שלובש חולצה ירוקה". שאתה אומר |"כל", המילה כל יותר מופשט מ- " יוסי לובש חולצה ירוקה". אז מה מכיל יותר פרטים: המילה "כל" או  יוסי לובש חולצה ירוקה? תשובה: כל- למרות שהוא כלל , הוא כולל יותר פרטים, הוא יותר מופשט ופחות מובחנים בו הפרטים- מי שלא יודע להבחין. יותר קשה האבחנה בו , אבל יש בו יותר פרטים. ומי שמשיג את הכלל  כן רואה את כל הפרטים. לכם אדם גדול מכיל את כל הפרטים שיש בעולם, שיש תחתיו .זה באמת פלא, שכותב על זה בפרי חכם בעה"ס, במאמר סוד העיבור והלידה עמוד צ"ט..13.00

אומר בעה"ס בפרי חכם- מאמר עיבור ולידה:"וכל כח הריבוי שבעולם, הוא כח רוחני נפלא בימינו, ולפיכך כלל הוא מותאם ומשובח כי בא מהכח הרוחני, וכל פרט מגונה ושפל ובזה ניכר ההבדל בין האדם האנכי לבין האדם המסור לעמו, ודאי שערך הכלל נגדר לפי גודל הריבוי שבו, אז אם הריבוי הוא יותר גדול, הוא יותר חשוב.13.41

מה זה נקרא שנוסעים על רגלים וסומכים עליהם? הסבר המושג: נוסעים

ישיבה ה"ס הארת ו"ק משום שנה"י שה"ס הרגלין אינם פועלים בישיבה וכשחסר נה"י דכלים הוא חסר ג"ר דאורות (מחמת הופכיות כלים ואורות ) ומחמת שעתה נעשה תקון קו אמצעי גם בו"ק דבינה נתמעטה הארת החכמה להארת ממטה למעלה שה"ס ו"ק דחכמה. (וז"ש בגלגלתא  יתבין (יושבים  )תליסר וכו : )שהארת החכמה המתגלה כאן בסוד י"ג שהם ג הויות דהיינו  ג' קווים הוא רק בבחינת ישיבה וזהו בקביעות, אמנם בשעת הנסיעה מתגלות בהכרח גם ג"ר דחכמה(בשעת הנסיעה מתגלה ג"ר דחכמה כי הם בתנועה, צריכים לעומד על הרגלים או הגלגלים כדי לסיוע על  מלכות, מלכות זו בחינת הנה"י , משתמשים בנה"י  כי הם כבר לא יושבים הם נוסעים, אז בשעת הנסיעה, זה נכון, יש גדלות, כן משתמשים בהם, בשעת הנסיעה מתגלות בהכרח גם ג"ר דחכמה, אלא שמסתלקות  תכף, ותכף הכוונה שלא נמצאים בקביעות ורק לעת צורך הם נוסעים) אלא שמסתלקות תיכף(תיכף הכוונה לא בקביעות ) וז"ש דנטלין עליוי רגלין שנוסעים על רגלים (בקביעות הם נוסעים )שבשעת נסיעתם מתגלים הכלים הנק רגלין עם האורות דג"ר דחכמה וסמכין עלוי אבל תיכף מסתלקים הג"ר ונשאר הו"ק שהם נסמכים על הג"ר שנגלו בעת הנסיעה ( היות ואין העדר ברוחני והם השיגו משהו בנסיעה) ולפיכך הם נבחנים בקביעות כיושבים שה"ס ו"ק דחכמה ואלו אורות בי"ג חוורתא נק' טל והם נמשכים לז"א(וז"ש ומהאי גלגלתא נטיף טל לההוא דלבר ) (מי ההוא שנמצא בחוץ- לבר? ז"א )הנמצא בנה"י דא"א ונה"י נחשבים שהם לבר מגופא(19.55 )

ובקיצור: מדברים על ראש א' דא"א שנקרא גלגלתא, שהוא מאד מאד מופשט והארתו מאד גבוהה וממנו מאיר טל לראש דז"א. 22.00

. אות י"ז

יזומטל ההוא (לראש ז"א)  שהושפע מגלגלתא דאריך שאותו שמבחוץ(לראש ז"א ) שהוא ז"א מנער מראשו מתעוררים המתים ( מי זה המתים?..הכלים והניצוצין..שבאו משבירת הכלים ונפלו לקליפות ועכשיו צריך להחיות אותם. מאיזה אור אפשר להחיות אותם? זה נקרא טל התחיה- ומזה מתעוררים המתים) לתחיה לעולם הבא(כלומר הכח להתעוררות לעולם הבא, הוא בא מהמקום הזה   של אותה הארה שנתן גלגלתא  לא"א)עולם הבא ג"ר דבינה. לעתיד לבוא הוא ז"ת דבינה שכתוב כי טל אורות טלך שטל הזה הוא אורות אור החוורתא של עתיקא היי חווראת דגלגלתא הנק עתיקא, (אמרת עתיקא- אבל אמרת זה ראש דא"א ,אלא שגלגלתא דאריך משמש כעתיק, הוא עתיק לכמעט לכל דבר וענין. יש קרום שנקרא קרומא דאוירא שעומד בראש דגלגלתא, שכאילו מפריד בין עתיק לראש דא"א, אבל למען האמת, הגלגלתא לא מופרד, כי המסך הזה שנקרא קרומא דאוירא לא פועל עליו, אז הוא נחשב כמו מחובר לעתיק, ולכן לא פעם נראה בכתבים שהגלגלתא דאריך הוא נקרא עתיק)ומטל ההוא מתקיימים קדושים עליונים והוא המן שטוחנים בשביל הצדיקים לעתיד לבוא, ( עתיד לבוא זו מדרגה מאד מאד גבוה, כמו שמזכיר בתע"ס חלק י' , באות ל"ח, ששם אומר שז"ת דבינה זה עולם הבא וג"ר דבינה זה לעתיד לבוא. אז צדיקים עליונים מתקיימים מהאור הזה   לעתיק לבוא)

)וטל הזה נוטף( גם למלכות) לחקל תפוחין קדישין שהוא המלכות (אותו שדה של תפוחים קדישין , שתפוחים זה בחינת חג"ת שמתפשטים גם לנה"י למלכות)ז"ש ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספס( מתי זה היה? לפני ירידת המ"ן) והמראה של טל ההוא לבן כעין זה של אבני בדולח שנראים כל הגוונים בתוכו ז"ש ועינו כעין הבדולח. (בבדולח יש את הכל . יש אנשים שמסתכלים בבדולח לגלות עתידות כי יש בו את הכל (הם מסובבים את הבדולח ולפי  מראה הצבע המתקבל-הם מנחשים עתידות- וכמובן שזה אסור לעשות. כיום  (27.19)

אע"פ שה"ס החוורתא שכולו לבן בלי שום גוון אחר מ"מ כשיורד אל המלכות נמצאים בתוכו כל הגוונים (אז אם אתה אומר לי שאין בו גוונים, אז איך יש  בו? יש בו גוונים, אך לא מגולים ומה שיכול לגלות אותם זה המלכות, מכל מקום שיורד אל המלכות  נמצאים בו ג' גוונים: )לבן ( כנגד חסד )אדום (כנגד גבורה  )ירוק (כנגד  קו אמצעי) שה"ס ג' הקווים שבי"ג חוורתא, ( אז יש ג' קוים, אבל לא מבחינים בהם) אלא כעין הבדולח שאע"פ שכולו לבן עכ"ז יש להבחין בו כל הגוונים שפירושו שלהיותם בכתר הם בטלים כולם לשליטת הכתר שהוא לבן( למה? יש לנו חוק: כל פרט כפוף לכלל שבו הוא נמצא, אז אם כל הפרטים נמצאים במקום הלבן, אז כולם נראים כלבן או נאמר אפילו שקוף) ואע"פ שנמצאים בו גם אדום וירוק אין להם גילוי שליטה שמה שהוא בלתי נתפס, אך הפרטים והגוונים קיימים בו, אלא כשיורד למלכות מתגלה מעט האדום וירוק אבל לא לגמרי אלא כעין הבדולח. (29.08)

נסכם את שתי האותיות:

הראש הראשון של א"א נקרא ראש של גלגלתא- הגלגלתא הזה שהוא מאד מופשט  ויש לו י"ג ריבוא עלמין, הוא  במצב רגיל יושב, בקטנות, אבל יש לעיים שהוא בגדלות,  וממנו יורדת הארה לראש דז"א, וההארה הזו נקרא טלא דבדולחא. הטל הזה שיורד ממנו מגיע גם למלכות, והוא מספר לנו נתון על הארה הזו: אומר לנו שזו הארה של תחיית המתים, הארה עצומה מאד, והארה הזו מגיעה גם למלכות- הארה לתפוחין קדישים, וכשהוא יורד למטה, הוא מאיר בכל מיני צבעים, לבן אדום וירוק, למרות שלמעלה הוא שקוף. למה? יש לו את הצבעים, אבל הם לא נראים, כי הכלל שלו שם, שהוא חסר צבע, כי הוא בלתי נתפס, כי הצבעים זו התפרטות שבאה בגוף, והוא דומה ללבן או שקוף שאין  לו שום צבע. 30.48

ובפשטות

נסכם: אנו הולכים לבנות את ראש דא"א, והראש הראשון של א"א נקרא גלגלתא, והגלגלתא הזה מאיר ההארה עצומה, עד כדי כך שהיא שיכולה לגרום לתחיית המתים, וההארה הזו נקראת טלא- דבדולחא שמאירה מבחוץ לראש דז"א וממנו למלכות. ושהארה הזו יורדת למטה אפשר לראות בה גוונים. אנו צריכים  גם לשים לב ,איך מסדרים את הראש דא"א, מסדרים אותו כך שראשו מתמלא בחכמה.31.32

אות י"ח

 (נלמד מושג חדש  שנקרא צלם- האו גם נקרא ימין, שמאל ואמצע.

 ם'- ימין,  ל'-שמאל  צ'-  אמצע)

יחצלם כולל גם הוא ימין שמאל ואמצע ם' ימין ל 'שמאל צ אמצע גלגלתא זו שהיא כתר דא"א הלבוננית שלו מאירה לי"ג עברים ( י"ג צדדים), החקוקים סביב לה ד עברים בצד זה של הפנים ואיך י"ג? זה מה שרוצה להסביר )

  • וד' עברים מצד זה של הפנים דהיינו בימין
  • ( וד' עברים בצד שמאל )ושמאל דגלגלתא בצד שהוא כנגד הפנים (שהוא כנגד ם'- ימין  ול'- שמאל)
  • וד' עברים בצד זה שמצד האחור
  • ועבר אחד על הגלגלתא, דהיינו באמצע בין ימין ושמאל

( ובזה יש י"ג) (33.19 )

כי יש בגלגלתא ע"ס כח"ב חג"ת נהי"מ אמנם בכתר וחכמה דגלגלתא אין לנו כח לעסוק בהם ותחילת העסק הוא בבינה שלה  ( כמו שראינו בד' בחינות של אור ישר) וע"כ כשמדבר מהארת הגלגלתא הנקרא חוורתא ( הארת הגללגלתא נקראת חיוותרא) הוא מדבר מבינה ולמטה (האם יש יותר מבינה? ודאי יש, רק שלא משיגים ) שהם ג"ר דבינה הנק או"א עלאין (או"א עילאין הם תחילת ההארה שנקראים צד ימין של הארה הראי אמרנו שההארה יש לג' צדדים: ימין שמאל ואמצע)שהם צד ימין של ההארה, ו"ק דבינה הנקרא ישסו"ת  (עוד הארה שבאה מהחיוותרא )וז"א ( שהוא הארה שלישית, יש או"א, ישסו"ת וז"א) וה"ס ם' ל' צ דצלם וה"ס חב"ד  ( כנגד או"א)חג"ת  ( כנגד ישסו"ת )נה"י  (כנגד ז"א- ובהתאמה םל"צ

)וה"ס ג' קווים

  • שאו"א הם קו ימין
  • וישסו"ת הם קו שמאל
  • וז"א הם קו אמצעי

 אשר בכל אחד מג' קווים יש חו"ב תו"מ שהם ד' אותיות הויה והם המכונים ד' עברים

  • שמהויה שבימין של הגלגלתא כנגד ( ם' דצלם)הפנים הם ד' עברים חו"ב תו"מ דאו"א
  • ומהויה שבשמאל דגלגלתא כנגד הפנים הם ד' עברים חו"ב תו"מ דישסו"ת
  • ומהויה שבאמצעם מאוחרי הגלגלתא הם ד' עברים חו"ב ותו"מ דז"א

 שביחד הם י"ב עברים

ועוד עבר (שביל ) אחד ממעל הגלגלתא בין ימין ושמאל שלה הוא כנגד המלכות המקבלת מכל ג קווים והם י"ג עיברי חוורתא (36.49)

 לאחר שבירת הכלים היה שבירה מטבור דא"ק ולמטה

המקום שהיתה שבירת הכלים מתחלק ל-3: כל המקום העליון עד השליש האמצעי הוא כנגד אצילות.

מתחתיו מקום עולמות בי"ע.(שליש תחתון דנה"י דא"ק) רוב השבירה היתה פה, (מאצילות ולמטה) ונפלו כל הכלים למקום הזה (למקום בי"ע). כל הכלים השבורים נמצאים פה (במקום בי"ע)

עכשיו אנו רוצים לבנות את המקום של עולם אצילות מחדש.

בשליש עליון דנה"י דא"ק יצא עתיק- וכלפי א"א יצא  עתיק רק בגו"ע, ואח"פ שלו ירדו למטה מהמדררגה והזינו את א"א.

כאן בעולם אצילות יוצאים מספר פרצופים.

הפרצוף ראשן שיוצא הוא א"א שהוא בריח התיכון  הוא הכתר של עולם אצילות והוא נמשך עד הפרסא, הוא בריח התיכון ועליו, מלבישים פרצופים על הגוף שלו, אז הוא מחולק עד מקום החזה ועד מקום הטבור.עד מקום החזה מלבישים או"א, בין חזה דא"א לטבור מלבשים ישסו"ת  וממקום טבור דא"א ולמטה מלבישים זו"ן. 40.04

  • א"א עצמו מתחלק ל-3 (פרצופים)
  • ובקטנות א"א מתחלק ל-2 (פרצופים)- ולכן נתייחס עכשיו רק לגלגלתא ומו"ס

ומהלימוד עכשיו, אנו מדברים רק על גלגלתא, והגלגלתא הזה יש  הארה שנקראת טלא דבדולחא- שממנה יש הארה לז"א, שנותן מהארה שלו למלכות.(זה קורה רק בעליה ולא בדיוק ככה)

זו הארה שמגיעה לראש דז"א (ראשי נמלא טל)- ונותן מההארה שלו למלכות(רק בעליה) – לחקל תפוחין קדישין  .

.. אז זו ההארה שנמצאת למעלה (בגלגלתא) אין לה צבעים, ורגע שיורדת למטה לז"א יש   לה  ג' צבעים כנגד הז"א…שאח"כ ניתנים למלכות שהם לבן אדום וירוק. 41.45

 אומר שההארה הזו בגלגלתא מתחלקת ל-3:  לימין, שמאל ואמצע

  • הימין נקרא ם' דצלם
  • השמאל נקרא- ל' דצלם
  • האמצע ( שנמצא מאחור) נקרא- צ' דצלם

מהצ' דצלם מגיעה טלא דבדולחא- כי היא כוללת גם את הם' והל'- כי יש  את חוקהתכללות וממנה יורדת ההארה למטה.42.29

אז אם נסתכל על תמונה כללית

בעצם א"א  שניזון מעתיק שרוצים לתקן אותו, איך הוא בנוי? שבראש הראשון שלו שנקרא גלגלתא, ממנון יש הארה של טלא דבדולחא לזו"ן. ולהארה הזו יש בה צד של ימין שמאל ואמצע שהם נקראים גם או"א ישסו"ת וז"א- ועוד הארה שנקראת הארה שבאמצע, חוץ מהצ' שנמצאת באמצע מאחור ויש עוד הארה שהיא בין הימין לשמאל שהיא הארה הי"ג. וזה י"ג  חיוורתא   ועל זה מדברים כרגע. 43.13

אות י"ט

יטומזה מתפשט אורך הפנים דא"א לשלש מאות וע' רבוא עולמות וזה נק ארך אפים וע"כ עתיקא דעתיקא הזה נק אריך אנפין שהוא תרגומו של ארך אפים( למה? כי הוא מאיר) ואותו שמבחוץ היי אותו שמלביש מטבור ולמטה דא"א ( שזה ז"א)ששם נבחן שהוא מבחוץ לגוף נק ז"א (כי הוא מלביש על הגוף של א"א ולכן נקרא מבחוץ )שהוא כנגד עתיקא הזקן קדש קדשים של הקדשים, שהוא א"א. (שבעצם א"א ועתיקא צרכים להיות אחד ) ז"א בטבעו צריך להיות במקום של א"א הוא יושב מטבור ולמטה מפני שיצא בקטנות, ומאחר ונשבר מתחיל הקטנות ולאחר מכן יש לו ג' עליות כלומר שז"א ועתיקא צריכים להיות אחד, אלא בקטנות כשהתחתונים אינם כדאים הוא מלביש מטבור ולמטה דא"א ובעת רצון עולה ומלביש א"א וז"א כשהוא מסתכל לא"א כל מה שלמטה מתתקן ופניו מתפשטים וארוכים בעת ההוא, אבל זה רק בעת רצון ולא בכל עת כמו עתיקא שהוא א"א(46.08

ז"א בטבעו הוא צריך להיות  במקום  של א"א,, הוא נכון יושב מטבור ולמטה, אבל זה רק בגלל כי יצא כרגע בקטנות. כל פרצוף בעולם אצילות וגם ז"א- כדי לבוא למקומו שכך היה צריך להיות אבל  אי אפשר להוציא אותו כמו שהיה צריך להיות, כי הוא נשבר ומתקנים אותו לאט לאט, יואצ בהתחלה בקטנות, וכל פרצוף יש לו ג' עליות. וגם לז"א יד ג' עליות, כמו שמביא בהרחבה בחלקי"ד ובחלק ח,

עליה 1 של ז"א  היאלישסו"ת, עליה 2 לאו"א, עליה 3 לא"א .והטעם  למה דוקא עולה עד א"א- כי ז"א הוא כנגד ז"ת של עולם הנקודים, וז"ת דעולם הנקודים שנשבר יצא במקום שליש תחתון  של נה"י דא"ק.

כל השליש האמצעי (של נה"י דא"ק) – תופס א"א במצב הקביעות של עולם אצילות, וז"א יצא הרי רק מטבור ולמטה דאריך,, ולכן הוא צריך לעלות ג' עליות ובאמת צריך לתפוס את כל המקום של השליש האמצעי של נה"י דא"ק. 47.50

בשליש בעליון של נה"י דא"ק- יצא ג"ר דנקודים, ומתחת לג"ר דנקודים יצא ז"ת דנקודים, מסוף שליש עליון עד סוף שליש אמצעי, ואז הוא נשבר. אז אם רוצים בעולם אצילות לתקן את  עולם הנקודים אז צריך לראות מה היה בעולם הנקודים, ולחזור למצב של עולם הנקודים עם אותה הארה אבל רק מתוקנת, בלי שתהיה שבירה, לעשות את הזה לאט לאט לפי הסדר ולפי חוקים. 48.23

אז קודם כל אומרים, נייצר את הקביעות של עולם אצילות, ואז נראה כמה אפשר לתקן ונעלה. אז אומר לנו שז"א צריך לעלות   למעלה וצריך להתפשט לכל אורך הפנים של א"א, ובמאת הוא מתחיל מגלגלתא שנקרא כמו עתיק, ובעיבור שלו – הוא עולה עד עתיק, כשהוא מתעבר בעליון שלו. 49.01

 כי נתבאר שספירות דגלגלתא הן כל אחת מאה אלף(כי למדנו שהכלל מכיל יותר פרטים, איך הגענו למאה אלף? אז לא כל א"א, רק גלגלתא..דאריך שהוא כנגד עתיק,  אז  בעצם עתיק הוא מאות אלפים,  שמלכות זה יחידות, ז"א עשרות, ישסו"ת זה  מאות, או"א אלפים, וא"א עשרות אלפים, וגלגלתא כנגד עתיק- מאות אלפים ) וכשהע"ס נכללות זו מזו הן כל אחת אלף אלפים שהוא מאה רבוא ונמצא שד' ספירות חו"ב תו"מ שבד' אותיות הויה דאו"א שבימין דגלגלתא הם ד פעמים מאה רבוא, אכן במלכות שבהן אין מאה רבוא שלמים מטעם היותר חסר מלכות דבחינת עצמה, ( למה 300 וע' ריבוא עולמות? לכאורה היה צריך  לא 300 אלא ד' מאות  . אז למה 370? כי ג"ר חסרות במלכות )שה"ס מנעולא (במלכות אי אפשר לקבל את הג"ר , מכיווןן שהיא מצומצמת ומלכות נגנזה ברדל"א, דהיינו שאי אפשר להשתמש איתה והיא תתגלה רק בגמר תיקון, והכלים שנשברו בגינה נקראים לב האבן והםא לא מתוקנים מזמן של עולם אצילות, אלא רק בגמר תיקון, לכן למלכות אין בחינת ג"ר אלא ו"ק, ובכל זאת, איך היא תהיה בגדלות?כדי שתובא לזווג, נראה אח"כ שהיא באה רק מהתכללות בז"א עצמו- וזה נקרא עטרא דגבורה המסך של הגדלות שלה, הוא לא מצידה עצמה, אל א רק מצד ז"א- ראה באריכות תשובה ז' בחלק ט"ו וע"כ אינה אלא ז"ת חסר ג"ר וע"כ היא רק ע' רבוא(ולא 100 ריבוא אלא רק 70) מלכות מצומצמת ונגנזה ברדלא לכן אי אפשר בה לקבל, ותתגלה רק בגמר תיקון, והכלים שנשברו בגינה נק לב האבן. באפן שחכמה בינה ז"א שהיו יה"ו הם ג' מאות רבוא והמלכות שהיא ה אחרונה היא ע' רבוא(למה? כי היא כמו הגוף ) וביחד ש"ע רבוא ועד"ז גם הויה השמאלית מישסו"ת שבשמאל דגלגלתא עולים ג"כ ש"ע רבוא. ואלו ב' הויות שבימין ושמאל דגלגלתא מאירים בימין ושמאל של הפנים דא"א, הויה דאו"א שבימין בפן הימין וע"כ נתפשט גם פן השמאל לש"ע רבוא, וז"ש הויה דישסות שבשמאל מאירה בפן השמאל, וע"כ התפשט גם פן השמאל לש"ע רבוא, ש"ע רבוא עלמין בפן הימין וש"ע רבוא עלמין בפן שמאל.

אז הוא מספר לנו שהי"ג  חיוותרא האלה שמתפשטים למטה, הם מתפשטים בש"ע ריבוא עלמין בכל צד, זה מספר לנו דבר חשוב, שהמלכות לא יכולה להאיר מבחינת הג"ר שלה, מבחינת השלמות שלה, יש בה משהו חסר.53.41

הראש הראשון שנקרא גלגלתא, מאיר לז"א מטלא דבדולחא, וההארה שלו עוברת גם למלכות, אבל  ההארה הזאת היא לא ההארה שלמה, אלא היא חסרה מבחינת הג"ר של המלכות, ולכן ההארה הזו נקראת ש"ע ריבוא עלמין) (54.09

  אות כ'

כומגלגלתא הזו שהיא כתר דא"א יוצא עיבר אחד לבן מי"ג חוורתא דגלגלתא אל הגלגלתא  דז"א שהיא כתר שלו (מבחינה שכנגדו- אבל איך זה עושה דילוג מדרגה כזו? )כדי לתקן ראשו( מה זה לתקן ראשו? ראש זה נקרא ג"ר) דהיינו  לתקן לו ג"ר הנק ראש ומגלגלתא זו דז"א נמשכת הארת החוורתא הזו לשאר גלגלתין שלמטה היי הכתרים שבמדרגות בי"ע שאין להם חשבון (הראש דגלגלתא מהווה בחינה שכנגדם שבכל הראשים בעולמות בי"ע)וכל גלגלתא נותנת שכר בעד הארת החוורתא לעתיק יומין כשהם עולים בחשבון תחת השרביט( 56.12)

וכנגד זה הוא בקע על הגולגלת שנותנים ישראל למטה

 מה נקח מזה? שמי"ג חוורתא דגלגלתא מאיר לגלגלתא דז"א לכתר שלו, אז הוא ממקד לנו את ההארה).

מה למדנו היום ? שמגלגלתא מאיר הארה לז"א מדייק לנו שמאיר לגלגלתא דז"א והא ע צמו הופך להיות ההתחלה או הראש שלכל הכתרים לכל הגלגלתא של שאר העולמות.

 

אין תגובות

להגיב