הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת בלק | שיעור 9 השקפה |...

הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת בלק | שיעור 9 השקפה | עמודים כה-כז

בלק כה – כז

הינוקא – הילד

רואים החכמים שהילד אינו גלגול נשמה רגיל, אלא ישות רוחנית מיוחדת שבאה לעזור לבני העולם ללכת בדרך השם. ישות זו מתגלה ע"י גדול כמו רב המנונא סבא, ויש כילד שהוא מדרגת קטנות שמגלה לחכמים חסרונות כדי שיוכלו ללמוד.

כשאדם הולך בדרך של גילוי ההשתוקקות, של מדרגת חכמה, עליו לתקן את הדרך בדברי תודה.

הגאווה באה מבחינת המוח, והאנוכיות מבחינת הגוף, שתי בחינות שגם מהם צריך לצאת משהו אמיתי. הגאוותן מתבצר בעמדתו להראות שתמיד צודק, לכן יש להילחם בו כדי לשבור אותו בלי לוותר.

כתוב, ויאמר ה׳ אלי, אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה. וכתוב, וקָרבתָ מול בני עמוֹן, אל תְצוּרֵם ואל תִתְגָר בם. דבר זה, שבבני עמון, הוא כדבר זה, של מואב. מה ההפרש בין אלו לאלו? הרי נראה ששקולים הם

אמר רבי אלעזר ודאי כך הוא. כמ"ש בבת לוט הבכירה, ותקרא שמו מואב, נראו ישראל בחוצפה אליהם, כמו שהיא הייתה חצופה שאמרה, מואב, אשר מאב היה הבן הזה. אבל הצעירה, שאמרה בן עמי, והסתירה דרכיה, גם ישראל היו מסתירים דרכיהם אליהם, שהיו מתעטפים בטלית, ונראים לפניהם כאחים ממש.

כשאדם גם מתגאה וגם חצוף מתייחסים אליו בהתאם, וכך התייחסו ישראל למואב. לכן על האדם לעשות חלק מהתיקונים בהסתר. עם חכם תתחכם ועם נבל תתנבל.

לכל אדם לבושים המתראים בעולם הזה, ואמר להם הינוקא שיש כאן עניין יותר מופשט ועמוק. והלבושים הם עמון ומואב, והשיח וההבנות צריכים להיות מעבר אליהם, לכן הרגיש בריח לבושכם.

אין תגובות

להגיב