הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת בלק עו-עח | שיעור 26 למתקדמים

הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת בלק עו-עח | שיעור 26 למתקדמים

בלק עו – עח

ד׳ דרכים: עניים, חסידים, עבדים, בעלי קידוש השם

בעבודת השם צריך אדם לעבוד בדרך של עניות, חסידות, עבדות ובדרך של בעל קידוש השם. כאשר בא בביטול הגאווה, ביראה, יכולים להיפתח לו כל השערים. העבדות בדרך השם כולל את הכל, זהו המסדר את השבחים להשם לפני התפילה, ומי שמסדר השבחים אחר התפילה, בקשות ליבו לא חוזרים ריקם. כלומר מוכן לעבוד לפני קבלת השכר וגם להודות לאחריה, וממשיך לעבוד.

הדרך להתגבר על הגאווה, היא הקבלה הנפשית שיש כלל, שיש עליון ממך כפרט, ולהתכופף אליו, זו בחינת העני.

כאשר אדם מתוודה, בכך הוא מתקן את הכלל על הפרטים שבאותו כלל. בנוסף לימד שאל לו לאדם להרים ידיו למעלה, אלא רק בשעת תפילה.

רב מי שכולל כל אלו, הוא מי שצריך לכלול אותם, וזהו עבד, הכולל כל השאר, שהם: קידוש השם, עני, חסיד. שלושה עבדים הם בשלושה מקומות, וכולם אחד. ועליהם כתוב, הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם. בין עבד לעבד נמצאים אלו האחרים. בין העבד הראשון, שלפני התפילה, לעבד האחרון, שלאחר תפילת העמידה, יש לו למסור נפשו על קידוש השם, ולעשות עצמו עני ואביון בתפילת העמידה, ולשים עצמו בתוך החסידים בשומע תפילה. העבד השלישי הוא אחרי שגמר וסידר את הכול, אחרי כל התפילה.

נראה לכאורה שבחינת העבד היא הכלל, אך בחינת השם יתברך הוא הכלל, אך יש לראות שיש כלל לדרך וכלל לתכלית. בדרך התפיסה היא של עובד המקבל עול מלכות שמים, עובד שלא מחפש את ההנאה, אלא היא באה כלואי. ומי שהוא עבד השם, הופך להיות מלך, אך מי שעובד לתאוותו הפרטית הוא עבד לס"א

רג באותה שעה שסידר האדם כל אלו ארבעת הסדרים ברצון הלב, הוא לרצון לפני הקב״ה, ופורשׂ ימינו עליו בעבד השלישי, שאחרי כל התפילה, וקורא עליו ואומר לו, עבדִי אתה. כמ"ש, ויאמר לי, עבדי אתה, ישראל אשר בך אתפאָר. ודאי, שתפילתו של האדם הזה לא תשוב ריקם לעולם.

רד אמר רבי אלעזר שני עבדים מאלו השלושה כוללים בתוכם כל אלו השאר, קידוש השם עני חסיד. כי העבד השלישי עומד לחתום בו החותם שלמעלה, לשים בו יד ימין המלך, ושהוא משתבח בו. אבל אלו שני עבדים, הראשון שלפני התפילה והשני שאחרי תפילת עמידה, הם כלל הכול. ודוד המלך שיבח את עצמו בהם, כמ"ש, אָנָה ה׳ כי אני עבדךָ, אני עבדך בן אֲמתך. כי אלו כוללים כל השאר.

העבד השלישי שאחרי כל התפילה, עומד כך לגאול אותי, כמ"ש, הושע עבדך אתה אלקיי. מי שמסדר כך, יהיה ידוע לו, שהקב״ה משתבח בו, וקורא עליו, עבדי אתה, ישראל אשר בך אתפאר.

ישנן שתי נקודות שמפריעות בעיקר לאדם בדרך השם. א גאווה, ב האנכיות, הנהתנות, שזו זמניות ההרגש. ההתגברות תגיע כשאדם יאמר לעצמו, במקום לחפש כרגע את התענוג, באתי לעבוד, והתענוג אותו דוחים, יכול להגיע כלואי.  

רה  אמר רבי אבאע"ז אנו קוראים, הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש. כמה מתוקים הם דברים עתיקים שסידרו הראשונים, ואנו כשטועמים אותם, אין אנו יכולים לאכול אותם, שאין אנו מבינים אותם הטעימה היא מעין אור מקיף. הרי הפסוק מוכיח על שלושה עבדים, והם אחד, במקום אחד. שניים כמו שנאמר מקודם, והשלישי שיתעטר בו הקב״ה. כי כתוב, כי לי בני ישראל עבדים, עבדיי הם. שהם שני עבדים, שלפני התפילה ושאחרי תפילת העמידה. וכתוב, לא יימכרו מִמְכֶּרֶת עבד, שהוא השלישי, משום שהקב״ה צריך להתעטר באותו העבד השלישי, וע״כ לא יימכרו לשֵׁם עבד, כי של הקב״ה הוא. התפילה באה להזכיר לאדם בזמן העבודה שהוא עבד השם.

רו פתח רבי אלעזר כתוב, מי בכם יְרֵא ה׳ שומע בקול עבדוֹ, אשר הלך חשֵׁכים ואין נוֹגַה לו, יבטח בשם ה׳ ויישען באלקיו. מי שרגיל לבוא לבית הכנסת להתפלל, ויום אחד לא בא, הקב״ה שואל עליו ואומר, מי בכם ירא ה׳ שומע בקול עבדו, אשר הלך חשכים ואין נוגה לו. אבל מהו, שומע בקול עבדו, במי? אם עבדו, הוא בנביא, או באיש אחר, א"כ מי נתן נביא או איש אחר לתפילה? האם משום שהתפלל תפילתו, הוא שומע בקול נביא או איש אחר בעולם?

רז אלא אותו המתפלל תפילות בכל יום, הוא שומע בקול, שקורא לו הקב״ה, ומשתבח בו ואומר, שהוא עבדו. כלומר, שומע בקול שנקרא עבדו. כי שבח עליון הוא, שיצא עליו קול, שהוא עבדו. ועוד שהקול נשמע בכל אלו הרקיעים, שהוא עבד המלך הקדוש. וזהו, שומע בקול עבדו שמוע בקול שקורא לו ה' זה מי שבא כל יום להתפלל להשם, וכשישראל לא מתפללים כל יום יש קטרוג על העולם.

רח אשר הלך חשכים ואין נוגה לו. האם משום שלא בא להתפלל, הוא הלך חשכים? אלא מטרם שמתאספים ישראל לבתי כנסת להתפלל, עומד ס"א וסוגר כל אורות עליונים, שלא יתפשטו וייצאו על העולם. וג"פ ביום הולכת הס"א, זכר ונקבה, ומשוטטים בעולם. והעת ההיא נתקנה לתפילה, משום שאין שם קטרוג כלל.

רט ואז הוא הזמן לתפילה, כי משום שס״א הולכים לשוטט בהרי חושך ובהר נִשְׁפֶּה, פתוחים אז החלונות של אורות העליונים, ויוצאים ושורים על בתי כנסת, בראשם של אלו המתפללים תפילות, ומתפשטים האורות על ראשיהם.

והקב״ה שואל על אותו שאינו נמצא שם, ואומר, חבל על פלוני, שהיה רגיל כאן, ועתה הלך חשכים, שעבר מהאורות, והלך לשוטט בהרים בעולם, כי הוא נמצא תחת שליטת הס״א שבהרי חושך, ויצא מנוגה, שהוא אור המאיר בבית הכנסת, ואין לו בו חלק. ואין נוגה לו, כמו שמתפשט ושורה על אחרים אשר בבית הכנסת, כמה טוב אובד ממנו. ואילו היה שם, אז כמ"ש, יבטח בשם ה', בכלל העבד הראשון, שלפני התפילה, ויישען באלקיו, העבד השני, שאחרי תפילת העמידה.

רי אמר רבי שמעון: אלעזר בני ודאי רוח נבואה שורה עליך. אמר רבי אבא לרבי אלעזר: ארי בן ארי מי יקום לפניהם כששואגים לטרף. כל האריות שבעולם הם גיבורים, ורבי שמעון ובנוֹ יותר מכולם. כל האריות שבעולם קשה להוציא טרף מפיהם, ואלו, נוח להוציא טרף, דברי תורה ופרושים כנגד הס"א, מפיהם. הם טורפים טרף, ונותנים לכל.

ריא אשר הלך חשכים. הלוא, אשר הלכו, היה צריך לכתוב? אלא הוא משום שהס״א שורים בחיבור זכר ונקבה, ומיד מתפרדים. הלך, בחיבור, והם אחד. חשכים, שכבר התפרדו. מתחילים בחיבור, ונפרדים מיד. כעין זה כתוב, רוח סערה באה, שהוא כלל זכר ונקבה דס״א, שנקראים רוח סערה, ואח״כ כתוב, באה, לשון יחיד ולשון נקבה, כי הנקבה עוזבת את הזכר, שמיד נפרדים מפני שהחיבור צריך להיות חיבור של נשמה ולא מעין חיבור גופני שלא מועיל ברצונות הגופניים. התענוג בנשמה נשאר לנצח.  הכלל הוא להיות עבד השם ולא עבד לתאוות הפרטיות.

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר

https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com

דף הבית 2018



הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il

אין תגובות

להגיב