הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת בלק פח צ השקפה – שיעור 30

בלק פח – צ  30

אם לא תדעי לך, היפה בנשים

עַל הָאָדָם לִפְעֹל שֶׁהַלֵּב יִהְיֶה בִּבְחִינַת הַיָּפֶה בְּנָשִׁים

אמר רבי אבא תמה אני על מה שכתוב כִּי-יִהְיֶה לְאִישׁ, בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ, בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ; וְיִסְּרוּ אֹתוֹ, וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם באותה שעה שאמר הקב״ה למשה, שיכתוב פרשת סורר ומורֶה, אמר לו משה, ריבונו של עולם, עזוב את זה, האם יש אב שעושה כזה לבנו? ומשה היה רואה בחכמה מרחוק, כל מה שעתיד הקב״ה לעשות לבני ישראל. כלומר, שהסתכל בזה מרחוק, שפרשת סורר ומורה מרמזת על המנהג של הקב״ה עם ישראל

תחילה ביקש משה שלא לכתוב את פרשת בן סורר ומורה, מאחר ואין מציאות שהורים יביאו להריגת ילדם. אלא עיקר הלימוד שלא משנה מה האדם רואה בעיניו או ממה הוא נהנה. מלמעלה מראים לאדם בהשגחה את מה שמקדם אותו בצורה הטובה ביותר למטרה, לדבקות בהשם. לכן אל לו לתת לשכלו לפרש איזו שהיא מציאות שמרחיקה אותו מהשם, אלא ידע שמחשבות, או מראות כאלו הם עצת היצר שבא להסיטו.

יש וילדים בורחים מחוץ לבית לשדות זרים, בהם הם מרגישים פחות מחויבים. זולל וסובא אומר הכנסת אור, תענוג לגוף. כלומר אדם מרגיש פתאום מנותק ומהקשר, וזאת בעקבות צריכת הנאות של גויים.

הקב"ה יודע שעל הבן להיזהר, כאילו כן האבא יבוא להיפטר ממנו, כלומר הקב"ה כן ייתן להם מחשבה שהם יעזבו כאשר אינם ממלאים תפקידם. וכך צריך אדם להרגיש שהוא חייב לוותר על כל האושר, ולמרות זאת זו האמת שעליו לעשות כדי לבוא בביטול מוחלט לעליון.