הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת בלק קלג-קלה | השקפה | שיעור...

הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת בלק קלג-קלה | השקפה | שיעור 45

בלק קלג – קלה שעור 45

יְהוָה מֵמִית וּמְחַיֶּה

אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג רַעְיוֹן מופשט לְלֹא לָבוּשׁ מַתְאִים שֶׁל היגיון אֱמוּנִי.

פתח רבי יוסי לאחר שקם לתחיה: יְהוָה מֵמִית וּמְחַיֶּה; מוֹרִיד שְׁאוֹל, וַיָּעַל. שואל, האם הוי"ה ממית? הרי השם הזה הוי"ה, סם חיים הוא לכל, אלא הוי"ה ממית את אותה המשכה של ס"א הרעה, הגוף, מיד מחייה אותה המשכה של רוח קדוש הנשמה ומעמיד אותה בקיום השלם. הגוף מת כאשר אדם מסכים להחזיר נשמתו כאשר רואה את האור הגדול של השכינה. ממית את הרצונות הגופניים ומחייה את הנשמה בו זמנית. כך כשמאירים לאדם רצון גדול, הוא מבטל את כל הרצונות הזניחים.

מוסיף רבי יוסי שקם לתחיה: יש לי להשתדל במה שראיתי. כי אין לי להשתדל עוד בדברים של עוה"ז, מאחר שראיתי מה שראיתי, והקב״ה רוצה שלא יאבד ולא יישכח ממני כלום על האדם לוותר על עולם הזה ולהזין את הנשמה לפי חוקי העולם הבא. וכך מלמד רבי יוסי שקם לתחיה, ואומר שאם כבר עברתי כזה זיכוך, כעת עלי להתמקד בויתור על הבלי עולם הזה.

אין תגובות

להגיב