הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת פנחס כח-ל | מתקדמים | שיעור...

הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת פנחס כח-ל | מתקדמים | שיעור 10

פנחס כח – ל שעור 10

וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ 

נער הייתי גם זקנתי, הוא הנער המנוער ממצוות, שרוצה להשיג את ההרגש העצמי. וכאשר הוא מבוטל לחלוטין לעליון, אין הוא מרגיש את עצמו אלא מרגיש את הרצונות בלי יכולת לקבל הארה. 

  1.  ויין, זה הוא יין ישן הנמשך מלמעלה, דהיינו הארת החכמה הנמשכת מהבינה. ישמח לבב אנוש שזה סוד אותו הנער שמגיע לזקנה, ואח"כ חוזר להיות נער כבתחילה שהוא מטטרון שר העולם. שאומר נער הייתי גם זקנתי שהוא בסוד רצוא ושוב, כשהוא בסוד רצוא לקבל חכמה הוא זקן, וכשהוא בסוד ושוב הוא נער. וע"כ כתוב עליו: אנוש כחציר ימיו כמו חציר הנקצר וחוזר וצומח, כי כשחוזר להיות נער, הרי נקצרו הג"ר שלו ואינו מקבל הארת חכמה, אבל אח"כ חוזר ומגיע לזקנה דהיינו שחוזר וצומח וחוזר חלילה דומה למתי ולא מתי דבינה.
  2. להצהיל פנים אלו הם הפנים הנק' פנים גדולים ופנים קטנים ג פנים דו"ק נק פנים קטנים. ג"ר גמורים דזו"ן הם פנים גדולים וג"ר דו"ק דזו"ן הם פנים קטנים. משמן, היינו מהמשכה של עולם הבא, דהיינו מבינה שממנה השמן וגדלות הקדוש העליון. ולחם לבב אנוש יסעד, היינו לחם ההוא שהשחקים שה"ס נו"ה משפיעים וטוחנים מן למאכל הצדיקים סתם שה"ס יסוד ומלכות הנק' הצדיקים סתם, שה"ס יסוד ומלכות הנק' צדיק וצדק, שהם מקבלים המ"ן שנו"ה טוחנים להם ומשם נמשך לכמה צבאות הנק' לבב אנוש והכל בא מהמשכה העליונה מהבינה. השחקים טוחנים מ"ן לצדיקים היינו ביקוש למאכל הצדיקים. השחקים הם שמים וארץ, היינו צד הרצון וצד התכלית. הצדיק שואף לתכלית לשמים לבחינת הנצח, ובחינת ההוד היא המלכות, הרצון. יש לחבר את הרצון לתכלית. רוב בני אדם רואים את הפרטים ומייצרים כללים לפי הפרטים שרואים. אדם חושב לפי תבנית הגיון המובנית בתוכו. הצדיק מחזיק מהכלל הגדול ביותר, וחושב לפי הכלל הגדול, לפי חוקי העליון.

  1. ישבעו עצי ה' אלו הם אילנו עליונים פנימיים, דהיינו ז"א ומלכות. ארזי לבנון אשר נטע, כי נעקרו ז"א ומלכות ממקומם ונטע אותם הקב"ה שהוא המאציל במקום בינה. מה בין עצי ה' לארזי הלבנון, עצי ה' היינו עץ החיים שהוא ז"א ועץ הדעת טוב ורע שהוא המלכות. ארזי הלבנון אלו הם חמשים שערי בינה אשר נטע בזו"ן שהם נק' חמש מאות שנה, כי הם סוד בינה, חג"ת נ"ה שזו"ן עולים ומלבישים אותם, שמצד ז"א שספירותיו במספר עשרות הם חמשים ומצד הבינה שספירותיה במספר מאות הם חמש מאות שנה.
  2. אשר נטע וגו, בצילם של ז"א ומלכות מקננים נשמות הצדיקים וכל צבאות הקדושים נזונים משם. חסידה היא המלכות שהיא בת אברהם אבינו שנק' חסיד ושה חסד עם כל בני העולם משום זה נק' המלכות חסידה. ברושים ביתה, היינו שיושבת בין זרועות העולם שהם חסד וגבורה דז"א שהם נעשים לה לחכמה ולבינה שה"ס ראשים וע"כ אומר ברושים בביתה, דהיינו בראשים ביתה.

כִּי רוּחַ עָבְרָה בּוֹ וְאֵינֶנּוּ

  1. רבי אבא ורבי יוסי קמו לעסוק בתורה בחצות הלילה, בעוד שהיו יושבים ועוסקים בתורה, אמר רבי יוסי: זה שאמר רבי חייא בכתוב: אנוש כחציר ימיו, יפה אמר אבל במה מעמדים סוף הפסוק: כִּי רוּחַ עָבְרָה בּוֹ וְאֵינֶנּוּ וְלֹא יַכִּירֶנּוּ עוֹד מְקוֹמוֹ. אמר לו כך הוא ודאי, אנוש כחציר ימיו כמו שאמר רבי חייא, כציץ השדה היינו אותו שדה שנודע שהוא מלכות כן יציץ, היינו שמתחדש וחוזר כבתחילה שהוא בבחינת רצוא ושוב, בפעם בגדלות ופעם בקטנות שהג"ר נקצרים.
  2. כִּי רוּחַ עָבְרָה בּוֹ וְאֵינֶנּוּ זהו רוח עליון נסתר וקדוש הגנוז מכל, דהיינו רוח הבינה שבו כתר חכמה בינה וכתר וחכמה נגנזו ונשארה בינה דרכה מתקבלת החכמה הכולל את מטטרון בתוכו ואז ואיננו. וזהו סוד חנוך שכתוב בו ואיננו כי  לקח אותו אלקים וזהו אלקים העליון דהיינו בינה שהוא רוח עליון רוח גנוז ונסתר וְלֹא יַכִּירֶנּוּ עוֹד מְקוֹמוֹ כי רוח הקטן המתבטל בפני גדול של מטטרון נכלל ברוח העליון דבינה ואחריו כתוב: וְחֶסֶד יְהוָה, מֵעוֹלָם וְעַד-עוֹלָם דהיינו שהכהן הגדול שהוא חסד מכניסו לתוך קדש הקדשים ולוקח אותו ומולידו כבתחילה ומחדש כנשר עלומיו וחוזר להיות נער.

המלאכים הם חלקי המלכות וכמו שיש במלכות ב מצבים שבמצב א הוא מקבל מבינה ואז יורד עליו רוח הבינה והוא נכלל בו כנר בפני אבוקה ואיננו. אח"כ בא למצב ב שחוזר ונולד מהמלכות ובמצב א שמקבל מבינה נחשב לזקן שה"ס ג"ר ובמצב ב שמקבל מז"א ומלכות נק' נער שה"ס ו"ק והם חוזרים עליו שלפעמים הוא במצב א ולפעמים ב

וז"ש כִּי רוּחַ עָבְרָה בּוֹ וְאֵינֶנּוּ דהיינו במצב א שמקבל מבינה ולא יכירנו עוד מקומו כי הרוח הקטן של מטטרון מתבטל ברוח העליון דבינה כנר בפני אבוקה. וְחֶסֶד יְהוָה, מֵעוֹלָם וְעַד-עוֹלָם ה"ס מצב ב שלו שהכהן גדול שה"ס חסד דז"א מכניסו ליסוד דמלכות וחוזר ונבנה מחדש בחינת ו"ק. והכניסו הכהן הגדול שהוא חסד דז"א לגו קדש קדשים ליסוד המלכות שחיזר ונבנה מחדש כמו שהיה מטרם שבא למצב א וחזר להיות נער ששוב בא לבחינת ו"ק רוח הקטן מתבטל בפני רוח הגדלות שהוא רוח הבינה. בכל פעם נותנים לאדם נקודת עבודה חדשה, דהיינו כשמשיג מדרגה, נותנים לו אתגר חדש, מצב קטנות. אדם מתקדם בחייו בתנועה של עולה ויורד.

אין תגובות

להגיב