הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת פנחס ק-קב' | מתקדמים | שיעור...

הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת פנחס ק-קב' | מתקדמים | שיעור 34

פנחס ק – קב שעור 34

מרכבת יחזקאל

היסודות אש מים רוח עפר מייצגים את ד החיות שהם הקשר לעליון. לשם כך יש להתגבר על ד קליפות שהם כנגד צמצום א צמצום ב ושני המסכים שלהם. אז שולט על האדם עץ החיים במדרגת חכמה. זהו הדיבור ויכולת האדם לזיווג וחיבור. 

התלהבות בנפש צריכה לבוא מנקודה אמונית, ובעזרת קו אמצעי לחבר את הרצון, ובעיקר בדיבור ותפילה.  

  1. מייד כשעוברים אלו ד הקליפות מהאדם שולט עליו עץ החיים בע"ב פנים מהארת המלכות שהם הויה בריבוע כזה י יה יהו יה וה שבגימטרייה ע"ב הנמצאות עשר אותיות התלויות מד' רוחות שהם ד אותיות הויה שנאמר בהם כה אמר ה מארבע רוחות באי הרוח זה הוא רוחו של משיח שנאמר בו ונחה עליו רוח ה' שהוא רוח המלכות כשהוא הויה שהוא ז"א דופק בכל ארבע ספירות אלו ונעשה ד צרופין, כשדופק בחכמה הוא י וכשדופק בבינה הוא י"ה ובת"ת הוא יה"ו ובמלכות הוא י"ה ו"ה שהן עולות עשר אותיות כנגד ע"ס וחשבון שלהם הוא ע"ב שהיא חכמה דהיינו מחשבה של הלב. המחשבה של הלב מתפשטת מהמוחין עד לצד ימין של הלב
  2. יוד הא ואו הא גימטרייה מה שהוא ז"א הימין שלו הוא מים והוא יד הגדולה דהיינו חסד וקו ימין. השמאל שלו אש והוא יד החזקה דהיינו גבורה וקו שמאל. בעמוד האמצעי שביניהם הוא יד רמה דהיינו ת"ת שהוא קו האמצעי שהוא רוח הקודש וכולו הוא בן י"ה שיש לו מוחין דג"ר מן י"ה.
  3. כי רוח החיה באופנים אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו. בו ברוח מתנהגים מים ואש כי הרוח אוחז בשניהם ודופק בעורקי המוח שהוא מים והוא חכמה. ובערקי הלב שהוא אש והוא בינה ומקום הרוח הוא בכנפי ריאה.
  4. בכל אבר ואבר מהגוף נמצאים בו אל ד שהם גלגלי ים של התורה שהיא מים וגלגלי רקיע שהוא אש כולם עולים ויורדים בו באבר. שהמים שהם ימין וחסד יורדים והאש שהוא שמאל וגבורה עולה כי השמאל אינו מאיר רק ממטה למעלה והוא הרוח שהיא ת"ת וקו אמצעי, מקומו באמצע בין הרקיע והים שהם שמאל וימין. הכלי של הרוח שהוא ת"א הוא הארץ שהיא עפר שהיא השכינה.
  5. וכמו העופות שכנפיה פתוחות לקבל רוח כדי לעוף בו, כך כל אברי הגוף פתוחים בכמה פרקים, בכמה עורכים בכמה חדרי הלב וחדרי המוח לקבל את הרוח שהוא קו אמצעי. כי אם לא היה נושב בחדרי הלב, הייתה האש שבלב שה"ס קו שמאל שורף כל הגוף, כלומר לולא קו אמצעי שנק' רוח היה מיחד הימין והשמאל זה בזה, היו הדינים משמאל שה"ס האש שבלב שורפים הגוף כי הארת השמאל בלי ימין היא דינים קשים ומרים, לכן צריך קו אמצעי וכמה סולמות דהיינו מדרגות וחדרים מעורקים של קנה הלב והריאה מתקנים כולם אצלו אצל הרוח שהוא קו אמצעי.

קול ודבור

  1. כשעולה הדבור כלומר בתחילת התהוות הדיבור באדם על כנפי הריאה הוא נעשה שם קול. בעת ההיא נאמר כי עוף השמים יוליד את הקול. קול ה' על המים, משום שהוא עולה מצד המים שהם ימין שהוא מוח ששם עולה בכנפי הריאה. קול ה' חוצב להבות אש הוא מצד הלב, שהוא שמאל שהוא אש כשהקול יוצא מהפה שה"ס מלכות הוא נק' דבור. קול מתחיל במוח, לאחר מכן מהלב ואז יוצא מהפה
  2. וכנגד ב כנפי הריאה דהיינו ב חצאי הריאה שפותחות כנפיה לקבל את הקול שזהו שכתוב, ופניהם וכנפיהם פרודות מלמעלה, שכנפי הריאה פרודות זו מזו, כך השפתיים הן שתים שלוקחות הדיבור ומעיפות אותו למעלה מחוץ לפה.
  3. וכעין שהן חמש כנפי ריאה דהיינו חמשה פיצולים שבב' החצאים שבה, כולן פתוחות בלי סרכא כדי לקבל קול הזה, כך צריך להיות חמשה תקונים שבפה כולם פתוחים בלי סרכא שהם חמשה תקונים. האותיות אחה"ע יוצאות בגרון, האותיות בומ"ף יוצאות בשפתים גיכ"ך בחיך דטלנ"ת בלשון זסשר"ץ בשינים חמישה מקורות של יציאת הקול.
  4. והדבור יהיה בהם בחמש מוצאות הפה בלי סרכא ועכוב כלל. ז"ש ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יוצאת, אשר רבקה היא התפילה שהיא דבור. ומשום זה למדנו אם שגורה תפלתי בפי יודע אני שמקובלת ואם יש סרכא ויוצאת בעיכוב יודע אני שתפלתי מטורפת משום שיש סרכא בריאה שהיא טרפה. אדם צריך להרגיש שהתפילה שגורה בפיו, היינו שמוחו, ליבו ופיו שווים.
  5. וקול זה שמע ישראל, דהיינו היחוד בשש תיבות של שמע ישראל שהוא יחוד ז"א הנק' קול שבו ואשמע את קול כנפיהם והויה זה דהיינו ז"א שהוא קול כשיוצא לקבל השכינה בתפלה בלחש שהיא דבור, דהיינו המלכות הנק' דבור, שבו נאמר אדני שפתי תפתח, כל האברים דהיינו כל רמ"ח אורות דחסד דז"א הנק' רמ"ח אברים, כנפיהם דהיינו המלכות שבכל אבר, פתוחות כולן ברמ"ח תיבות שהן בד' פרשות דק"ש. שבהם יורד הקול. כי פרשה ראשונה היא שמע ישראל עם בשכמל"ו שיש בהן י"ב תיבות. ופרשה שניה היא ואהבת שיש בה מ"ב תיבות ופרשה ג היא והיה א שמוע, שיש בה קכ"ב תיבות. פרשה ד היא פרשת ציצית שיש בה ס"ט תבות שהן ביחד רמ"ה תיבות ועם ג תיבות השם אלקיכם אמת, שאומר החזן בקול רם, הן רמ"מ תיבות והיחיד צריך משום כך להוסיף ג תיבות אל מלך נאמן כדי להשלים רמ"ח.
  6. וכשהקול יורד לקבל השכינה בתפלת העמידה כמה ציפורים מצפצפות אליו שהם רמ"ח אורות של השכינה שה"ס הדבור וע"כ מצפצפות כולן בכמה מיני נגון על אברי הגוף שהם רמ"ח אורות דז"א שהם ענפי האילין ועל כל הכנפים שבכל אבר דהיינו על המלכות שבכל אבר הנק' כנף ששם משכן הצפור שהוא אדני דהיינו המלכות. כי רמ"ח אורות דמלכות שוכנים על בחינת הכנף שיש בכל אור ברמ"ח אורות דז"א כי כל בחינה מקבלת מבחינה שכנגדה בעליון. קריאת שמע היא פתיחה אמונית של הריכוך הנפשי לבוא בהתמסרות לבוא לזיווג עם העליון כי בכל ענף וענף דז"א נמצאת המלכות פתוחה לבעלה שה"ס אדני שפתי תפתח שהוא פתח לז"א בתפילת העמידה, שאין אבר מרמ"ח האברים של השכינה שאינו פתוח לקבל את ז"א ומשום זה נק' השכינה שיחת מלאכי השרת משום שהיא חינת דבור והיא צפצוף עופות שהם הנשמות השורות באברים של השכינה הנק' עופות והיא שיחת דקלים שהם ענפי האילם שהם אברי ז"א והיינו בבחינת גדפין שבכל ענף ששם שורה אדני שהוא דבור. כל פרצוף מחולק ימין ושמאל שה"ס רמ"ח אברים שהם כלים דחסדים בימין ושס"ה גידים שהם כלים דאורות דשמאל, שה"ס הארת חכמה שהם בשמאל. וז"א נק' קול ועקרו הוא הארת החסדים וע"כ היחוד שלו בק"ש הוא ברמ"ח תיבות להשפעת החסדים. ואח"כ בתפלת העמידה הוא מתיחד עם המלכות הנק' דבור, שעיקרה היא הארת החכמה. וכשהמלכות מקבלת החסדים מז"א בתפלת העמידה היא מקבלת בכלים של חסדים שלה הנק' רמ"ח אברים דשכינתא מקריאת שמע וחכמה הדומים לקול ודבור כי כמו שאין דבור בי קול, כן אין מציאות הארת החכמה בלי חסדים כי החכמה אינה יכולה להאיר בלי התלבשות החסדים בלי האמון שיוצרים בקריאת שמע, אין איך לפתוח את התפילה אחרת זו תפילה לפרטיות במקום לקשר וע"כ השכינה צמאה לקבל החסדים מז"א כדי שיתגלה הדבור שלה שה"ס חכמה. וז"ש וקול כי היחוד דשמע ישראל הוא בשביל ז"א שימשיך החסדים ברמ"ח אברים שלו, שהם הכלים דחסדים כדי להשפיע אל השכינה אח"כ בתפילת העמידה ששם הוא מקבל אותה ומשפיע לה החסדים. ואומר שכל בחינה שבעליון משפעת לבחינה שכנגדה בתחתון, כי אע"פ שאנו אומרים שרמ"ח אברים דז"א מקבלים ומשפיעים החסדים. הכוונה  היא לבחינת מלכות שבכל אבר דז"א שיש לה יחס עם המלכות הכוללת. וז"ש כל אברין פתיהן כלהו גדפיינו ברמ"ח תיבין היינו המלכויות שבכל אבר דז"א הן המקבלות החסדים ומשפיעות אל רמ"ח אברי המלכות, וז"ש כד נחית דהיינו בתפלת העמידה כמה צפרין מצצפין לגביה שהם רמ"ח אברי המלכות הנק' צפור, ובכל גדפין דכל אבר דתמן דיורא דצפורא דהיינו שרמ"ח אברי הצפור הנק' רמ"ח צפורים שוכנים על רמ"ח גדפין שברמ"ח אברי דז"א ומקבלים מהם חסדים באפן שכל אבר מהמלכות מקבל מהבחינה שכנגדו במלכות שבכל אבר דז"א.

שאלות חזרה בזוהר פנחס ק-קב
1. לאן מתקשרת נפש האדם כאשר עוברים ד' הקליפות מן האדם?
2. כיצד קשורים המוח הלב והריאות כדי להוציא את הדיבור?
3. מהם חמש מוצאות הפה שהם כנגד חמש כנפי הריאה?
4. כתוב 'ויהי הוא טרם כילה לדבר והינה רבקה יוצאת' כיצד פסוק זה מלמד אותנו על ייחוד דקריאת שמע וברכותיה לתפילת עמידה?

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt

הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

אין תגובות

להגיב