הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת פנחס קיב'-קיד' | השקפה | שיעור...

הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת פנחס קיב'-קיד' | השקפה | שיעור 38

פנחס קיב – קיד שעור 38

הכריעות והזקיפות


בְּלִי הַקֶּשֶׁר לְשֵׁם הויה הָאָדָם הוּא כְּלוּם.
הָעוֹנָה אָמֵן בָּתְפִילה מייצר אֶת הייחוד שֶׁל השמות הויה ואדני.

מלמד כאן מתי יש לכרוע ומתי להזדקף בתפילת שמונה עשרה.

כל הכורע כורע בברוך וכל הזוקף זוקף בשם. הכריעה בשלושה שלבים, ברוך, אתה ואז זוקפים בשם השם. הכריעה היא קטנות, ביטול, הזקיפה היא גדלות בזכות השם הויה.

בכריעה מגלה האדם את השם א-ד-נ-י, וזוקף בשם הויה, ושם הויה + אדני = גימטרייה אמן. כאשר אדם זוקף, מראה בזה שהוא כפרט משויך לכלל הגדול, זאת לאחר שבא בכריעה ובביטול לקשר עם הכלל. יש לכרוע ולבטל הגאווה, אך אין זה מספיק, יש לזוקף בשם הויה כדי לבוא לכלל שהוא השלמות. בתפילת שמונה עשרה יכול המתפלל לקשור את השכינה לשם הויה.

ג השמות אדני הויה אהיה עולים בחשבון יב"ק שהם ראשי תיבות יחוד ברכה קדושה. השם אדני רומז לבחינת המעשה, הויה לבחינת הדיבור ואהיה לבחינת המחשבה.

וגדול העונה אמן יותר מהמברך מפני שברכות בד"כ נאמרות על הנאה שאדם מקבל ואז מברך, אך מי שעושה אמן אפילו לא נהנה מאותה ברכה, על פרי למשל, אלא רק מסכים ומאשר שהשם גדול, והכל מאיתו יתברך.

האגודל מסמל את האני של האדם, ואינו שווה כלום בלי יתר ארבע האצבעות, כך האדם הוא כלום אם לא קשור לשם הויה.

אין תגובות

להגיב