הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת פנחס קסו-קסח | השקפה | שיעור 56

הַלֵּב צָרִיך לְהַרְגִּישׁ אֶת הָאִידֵיאַה הָעֶלְיוֹנָה.

הזיווג בין מוח ללב הוא הזיווג בין תפיסת הבורא שבאדם שזו בחינת המוח קו ימין, לבין תפיסת הנברא שבאדם שהיא בחינת הלב שהוא קו שמאל. המוח מחפש את החוקיות העליונה, הרוחני, והלב ספונטאני גשמי. את שניהם יש לחבר.

כך אדם רואה בשכל שעליו לעשות פעולה, כעת עליו לדעת איזה רגש להפעיל כדי להגיע לתוצאה הנכונה. וכן להיפך, כאשר מראים לאדם מקרה, עליו לפרש אותו כראוי, דהיינו לפי התפיסה שהבורא טוב ומטיב. הסתכלות על כל מקרה צריכה להביא לחיבור של מעבר למקרה, לראות כיצד הכל משויך להשגחה.

בתהליך זה המוח יורד ללב, ולאחר שנכלל איתו עולה שוב, כי הרי מחשבה צריכה להתחשב בלב כדי להיות שלמה, ואם הלב לא עולה לאחר מכן כדי ליישר קו עם המוח, אז אין הלב מבין.