הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת פנחס קפז-קפט | מתקדמים | שיעור 63
פנחס קפז- קפט שעור 63.
הרועה הנאמן
הס"א מֶצִיעָה תָּמִיד תַּעֲנוּג מֶזוּיָף.
כַּאֲשֶׁר מְקַבְּלִים תַּעֲנוּג שֶׁל קְדוֹשָׁה, נִלְחָמִים בס"א.
פנחס עצר את המגפה, היינו את רצון הגוף להשתלט על הנשמה, שזו דרכה של הס"א, לפעול את הרצון הגופני לקבל לעצמו, לקחת את הרצונות להפקרות ולא לפעול במסגרת קדושה.
כסימן חטף פנחס את האותיות וו מ ששטו באוויר בניסיון הס"א לחברם לאות ת, להשתוקקות הגדולה, כדי להביא מוות לעולם.
את הכוח לחטוף אותיות אלו קיבל מאברהם ויעקב, אשר שמו של פינחס מורכב מחסד אברהם האותיות חס, ואותיות פני מיעקב שזכה לפני-אל.
כשאדם משכיל לשמור על הברית, למעט את הרצון לקבלה מופקרת של הרצון, יכול הוא לפתח כוח ללכת בדרך של קדושה ולהינצל ממוות, מהניסיון ל"חיות" ממה שבא לי.
תעט) פירוש אחר, קם מאור הקדוש שהוא רבי שמעון ופתח דברים לפני השכינה, בחבור הראשון נאמר כך, בוא וראה פנחס קם לפני דין החזק של יצחק ועמד לפני פרצה של המגפה, דהיינו שפרץ מגפה, שכתוב ויעמד פינחס ויפלל ותעצר המגפה. שעשה זה כדי להגן על ישראל, ומשום זה שוים זה וזה בחשבון, כי פינחס הוא בחשבון יצחק וכאן צריכים לחדש דברים.
תפ) פתח ואמר, אליהו אהובו של מלך העליון דהיינו פנחס כי אליהו זה פנחס, ראה מ מן מות מעופפת באויר, חטפה וחבר אותה עם ר"ח שהוא יצחק והוא בחשבון פינחס, ונשלם עם מ הצירוף רמ"ח, אח"כ ראה ו מן מות מעופפת ברקיע וחטף אותה ושם אותה ברמח ונשלם הצירוף רומח, ז"ש ויקח רומח בידו. מ היא זכר דס"א ואות וו יסוד שמחבר מ עם ת. ראה אותם שטים באוויר, דהינו בחינת החסדים שבאים להטעות כאילו הם מהקדושה.
תפא) והוא במה יכול לחטוף אלו ב אותיות מ ו היינו בב' רוחות שהשתמרו לו למעלה שהשתתפו בפנחס שהם פני חס, בב' פנים אלו חס על ישראל שלא נאבדו בכח של זמרי וכזבי מלמד כאן לאיזה כוח רוחני התחבר כדי לחטוף את האות מ ואות ו מהטומאה
תפב) ולמה השתתף פנחס ביצחק, הוא משום שיצחק מסר עצמו למיתה ומשום זה התחבר עם יצחק שיהיה לו עזר. כי מצד ב עופרי האילות השתתפו באברהם ויעקב, שאברהם מדרגתו חסד השתתף באותיות ח"ס של פנחס ויעקב באותיות פני משום שנאמר בו כאשר עבר את פניאל כי בשעה שהעולם בצרה ויש צדיק בעולם המקנא על ברית, מחברים בו האבות כוחות חסד גבורה וקו אמצעי ת"ת ובשבילם אמר משה בצרת ישראל זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדך. ובג' אותיות יה"ו מאליהו שה"ס אברהם יצחק ויעקב, זכה לאות ה מן הנביא שהיא מלכות וזה הוא אליהו ה נביא ונשלם בו י"ה ו"ה
מ ממות היא דיני הזכר הבאים עם החכמה, ו ה"ס יסוד המחבר המנעולא אל מ ונעשה צירוף מות כי המיתה באה ממנעולא. אמנם ו היא ג"כ בחינת מנעולא אלא שהיא בחינת דיני הנקבה סתם ואין המנעולא ניכר בה אלא ב ת' אמנם כוח ו יפה לעורר את ת שהיא מנעולא וע"כ היא בחינת יסוד לחבר מ עם ת והנה ת מהמילה מות אי אפשר לצרפה לקדושה כי ה"ס המלכות שנגנזה. אמנם מ ו שייכים לתקוני הקדושה כי מ שהיא דיני הזכר צריכים לשמירה על החכמה, ו שהיא דיני הנקבה צריכים למעט בה הג"ר דשמאל שמהם כל החיות של הס"א לכן יש לשמור על האות וו, היסוד, הברית שלא תלך לטומאה. אמנם המוות בא מהאות ת, אך החיבור של מ בא מפגימת האות וו שהיא הברית.
ראה אות מ ממות ושתף לה עם ר"ח שהוא יצחק, כי ר"ח הוא חשבון יצחק שיורה על החכמה שבקו שמאל, ששתף עמה מ כדי לשמור את ר"ח שהיא החכמה מהחיצונים והרשעים. כי ר"ח עם מ הם רמח, ולאחר שראה ו ממות שהוא דיני הנקבה הממעטים הג"ר דחכמה דשמאל שהיא כל חיות החיצונים ונשלם רומח שבו דקר את זמרי וכזבי שלקח כל חיותם שהיא ג"ר דשמאל שבו מתדבקים הס"א וממנו הם חיים. אמנם יש להשתמש בהשתוקקות, באות ת לקדושה, אך האות וו אינה מספיקה למתן את האות ת שלא תהיה בטומאה לכן לקח פנחס את האות ת לבחינת מנעולא, בה לא משתמשים.
ובאיזה כח עקרם מהס"א, דהיינו מהצירוף מות שפעלו את המגפה והחזירם אל הקדושה, ומשיב בב' רוחין, פני חס אשר פני ה"ס הרוח דקו אמצעי שהוא חטף מ והחזירה לאחור עי"ז שהמשיך מוחין דפנים בהם יש זיווג דקדושה, מסך דחיריק, מצב ב דמלכות השונה ממצב א שיש חוכמה שאינה יכולה להתפשט ממעלה למטה מחוסר חסדים. לכן מצב א נק אחוריים שה"ס פני, ואות ו נחטפה ע"י חס שה"ס קו ימין ששם נכללה בדיני הנקבה שבאות ו כדי להגביר כוח הימין על השמאל. כי ו זו ממעטת ג"ר דשמאל ובכח ב הקווים ימין ואמצעי שהמשיכו וחברו מ"ו ב ר"ח כי שני הכוחות צריכים את מ שצריכים לשמירה ואת ו צריכים למיעוט הג"ר דשמאל שלא יתגברו עוד.
שנעקד יצחק על המזבח ששם התמעט הג"ר דשמאל שלו והשיג ו"ק דחכמה שה"ס מוחין דפנים ובגין כך היה לו לעזר לפנחס, כי היה צריך להתלבש בו"ק דחכמה שה"ס ר"ח דרומח, שה"ס דיני הזכר ודיני הנקבה השולטים באיילתא שה"ס המלכות. ויעקב שה"ס קו ימין וקו אמצעי דפנחס שהוא שחטף את ו ממות. יעקב הוא פני דפנחס והוא שחטף מ ונמצא שכל ג הקווים התלבשו בפנחס כי חס הם אברהם ויעקב והחשבון ר"ח שבשמו הוא יצחק, דהיינו ג אברות שה"ס ג קווים כמו שהתלבשו בפנחס שקנא על הברית. ואלו ג קווים ה"ס ג אותיות יה"ו שהויה המשפיעים אל ה אחרונה דהויה שבה נשלם שם הויה. משום שאליהו שהוא פנחס זכה בג' קווים שה"ס יה"ו שהתחבר לשמו אליהו, זכה לאות ה מהנביא, כזה ג"כ לאות אחרונה דהויה שהיא מלכות ומצרפים ה של הנביא אל אליהו ונשלם בשמו י"ה ו"ה וזכה להיות מבשר הגאולה