הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת פנחס שא-שג | מתקדמים | שיעור...

הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת פנחס שא-שג | מתקדמים | שיעור 101

פנחס שא- שג שעור 101

חג השבועות

רעיא מהימנא

שאו שערים ראשיכם, את האמונה לעשות לראש.

כל המנבל עצמו, דהיינו מבטל עצמו על דברי תורה, לסוף הוא מתנשא.

כדי לעלות ברוחניות, יש לעלות שאלות כיצד לקיים את האמונה.

בהתאם לשאלות שיש לאדם למטה, כך מסתדרות ההבנות מלמעלה.

יש לעשות ברית עם התורה ולראות בה חלק מהאני האמיתי. זו הדרך היחידה לגלות את סודות התורה, כל דרך אחרת היא חיצונית שלא תביא לתוצאה של חיבור וקשר עם העליון. קשר אמוני זה עם הציפור הנפשית, שהיא בחינת בינה, מאפשרת לאדם להתחבר למקור החיים. 

תשעה) רבי שמעון פתח, שאו שערים ראשיכם אלו הם שערים עליונים שערי התבונה העליונה והם חמישים שערים. ראשיכם אלו ראשים מי הם, ומשיב, אלא כל אחד ואחד דהיינו כל שער ושער יש לו ראש להתפשט ולהיכנס זה בזה ולהכלל זה בזה. 

תשעו) מצאתי בספרו של חנוך, שאו שערים אלו הם השערים שלמטה מן האבות והם שלש ספירות אחרונות נצח הוד יסוד. ראשיכם אלו הם ראשי אלפי ישראל והם האבות העליונים הם חג"ת הנעשים בגדלות חב"ד והם הראשים של אלו השערים, ובשביל אלו נה"י שהם האופנים המסבבים ונושאים אותם על כתפיהם אומרים שאו שערים ראשיכם. השערים שהם הנה"י מנשאים ומעלים את חג"ת לחב"ד שאו את מי, את ראשיכם שהם חג"ת. ראשים עליכם ושולטים עליכם. והנשאו פתחי עולם אלו הם האמהות והן ארבע שלמטה דהיינו חו"ג תו"מ שבמלכות ששרה היא חסד, רבקה גבורה לאה ת"ת רחל מלכות.

מחזה  ולמעלה דז"א שה"ס חג"ת הם בחסדים מכוסים מחכמה ומחזה  ולמטה דז"א שם מקום גילוי של החכמה אבל חסרים מחסדים ואין החכמה יכולה להאיר בלי חסדים. וכדי שז"א יזדווג עם המלכות צריכים מקודם הנה"י והחג"ת להכלל אלו מאלו ואז יש בנה"י חכמה וחסדים יחדיו ויכולים להאיר ואז הם יכולים להשפיע אל המלכות. וכן החג"ת שהם חסדים נשלמים על ידי גילוי החכמה שבנה"י ואז נבחן שנה"י הם שערים לחג"ת שאי אפשר לקבבל הארת החסדים השלמה מחג"ת דז"א מטרם  שתתגלה החכמה בנה"י דז"א כי זולתם נבחנים החסדים שבחג"ת בחינת ו"ק בלי ראש, אבל אחר שהתגלה החכמה בנה"י וחג"ת ונה"י נכללו זה מזה נבחנים החג"ת לראשים כי נעשו על ידיהם לבחינת ג"ר הנק' ראשין באופן שנה"י הם שערים להעלות את החג"ת לבחינת ראשים. 

כי נה"י דז"א נק' אופנים והם הנושאים על כתפיהם את החג"ת דז"א כלומר שהם מנשאים אותם לבחינת ראשים. שאומר על כתפיהם, רומז כמו הכתפים של אדם הנושאים את ראשו, כן נה"י מנשאים החג"ת לבחינת ראש, שע"כ אנו אומרים אל נה"י שאו שערים ראשיכם שינשאו את החג"ת להיות ראשים, עליכם פירושו כמו בשבילכם, כי בשבילכם הם ראשים ושליטים דהיינו שמתגלה בהם הג"ר על ידכם שהן מכונות ראש ושליט, ואז והנשאו פתחי עולם, דהיינו שישפיע וינשא גם את המלכות. הראש יכול להיות ראש רק כאשר התחתון יכול לקבל ממנו האור. 

תשעז) ויבא מלך הכבוד זהו מלל עליון על כולם דהיינו ז"א הכולל את חג"ת נה"י שהוא מלך מאותו הכבוד כי מאיר ללבנה שהיא המלכות הנק' כבוד, ומי הוא הויה צבאת דהיינו ז"א שנק' כן. ויבא שואל, לאיזה מקום יבוא, ומשיב להביא את התורה שהיא ז"א בארון שהוא מלכות בחבור אחד כראוי. כי כיון שזה נכנס למקומו דהיינו אחר שהזדווג ז"א במלכות שהיא מקומו אז נבחן שהתורה שהיא בחינת ז"א נכנסה בארון שהוא בחינת מלכות והתחברו חיבור אחד התורה העליונה שהיא ז"א בתורה שבע"פ שהיא מלכות כי מתחברים לפרש דברים סתומים דהיינו לגלות התורה לצדיקים. תורה שבכתב אינה מה שנראה כתוב, אלא תורת אצילות מופשטת. 

תשעח) מתי נעשה היחוד הזה של ז"א הנכנס במלכות, ומשיב שעל זה כתוב וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבועותיכם שפירושו למספר שאתם סופרים. כי בכל זמן שישראל עושים חשבונות לחדשים וימים טובים, הקב"ה מתקן תיבה בתוך הרקיעים דהיינו כמו התיבה לשליח צבור ומעביר כרוז, הרי בני למטה קדשו החדש, קדשו היום טוב התקדשו כולכם למעלה ועושה שכל צבאות השמים יתקדשו כאחד עם הקדוש וכולם שומרים שמירה אחת באותו יום שקבעו ישראל למטה ועל כן כתוב בשבועותיכם דהיינו למספר שאתם סופרים את אלו שבע שבתות. לפי התחתון נעשה העליון, כלומר התחתון מעלה ביקוש לעליון, והעליון מחליט לעשות זיווג עבור התחתון. 

שלח תשלח את האם

תשעט) ואז כשישראל מקדשים את החודש, את היום טוב ממשיך הקב"ה המשכת שבע מדרגות למטה במדרגה ההיא דהיינו במלכות שמתאחדת בהם באלו שבע שבתות שה"ס חג"ת נהי"ם ואם תאמר הרי שש מדרגות הן ולא יותר, דהיינו חג"ת נה"י שהרי המלכות היא המקבלת אותן ואינה בחשבון. ומשיב אלא אז אמא דהיינו בינה יושבת על האפרוחים שהם חג"ת נהי"ם ונמצאת רובצת עליהם מפריים את הבינה מהם ולוקחים אלו ששה בנים שהם חג"ת נה"י עם המדרגה שלמטה שהיא מלכות, לקיים מה שכתוב שלח תשלח את האם שהיא בינה ואת הבנים שהם חג"ת נהי"מ תקח לך. וע"כ אנו ממשיכים שבע שבתות דהיינו גם המלכות, ואחר שהמשכנו גם את המלכות אנו ממשיכים את חג"ת נה"י לכלול אותם במלכות. ז"א ומלכות נכללים זה בזה, ולז"א יש את כולל היסוד מצד הזכר שבז"א, וכולל המלכות מצד הנקבה שבז"א.

אין תגובות

להגיב