הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת פנחס שלא-שלג | מתקדמים | שיעור...

הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת פנחס שלא-שלג | מתקדמים | שיעור 111

פנחס שלא-שלג שעור  111

ביאורי השמות הקדושים והכיניים

עם כל השמות וכינויי הקודש, אין בקב"ה שום שינוי, שכתוב אני הויה לא שניתי, אלא כל שינוי הוא בתפיסת הנברא את פעולות השם. 

תתנח) ויש לדעת שהאין סוף נק' חכם בכל מיני חכמות ומבין בכל מיני תבונות וחסיד בכל מיני חסדים וגבור בכל מיני גבורות ויועץ בכל מיני עצות, וצדיק בכל מיני צדקות ומלך בכל מיני מלכות עד אין סוף ועד אין חקר בכל הבחינות השם מגיע עד אין סוף, כולם משתוות באין סוף באחדות ושלמות אחת. ובכל אלו המדרגות באחד נק' רחמן ובאחד נק' דיין וכך בכמה מדרגות עד אין סוף. שואל א"כ יש בו שינוי בין רחמן ובין דיין, ומשיב, אלא קודם שברא העולם נק' בכל אלו המדרגות על שם הבריות שהיו עתידות להבראות ואם לא על שם בריות העולם, למה נק' רחום דיין שעל מי יחרם, אלא שנק' כן על שם הבריאות העתידות אבל בו עצמו אין חס ושלום שינוי. מצד עצמותו של הבורא אין לנו שום תפיסה ושום דיבור, גם לא על מה שמתראה לנברא כבחינות מנוגדות כמו חסד ודין. 

תתנט) ומשם זה כל השמות הם כינויים שלו על שם מעשיו, כעין זה ברא נשמה בצורה שלו הנק' על שם פעולותיה שבכל אבר ואבר של הגוף הנק' עולם  קטן. כמו שרבון העולם נוהג בכל בריה ובכל דור כפי מעשיו כך ההנשמה היא כפי מעשיו של כל אבר ואבר. אבר ההוא שעושה בו מצוה נק' נשמה לחמלה וחסד וחן ורחמים הנפעלים בגופו. ובאבר ההוא שעושה בו עבירה נק' נשמה לדין וחימה וכעס הנפעלים בגופו, אבל לחוץ מהגוף למי יהיה חמלה או אכזריות, מחמת מעשי הגוף. כתוב אני הויה לא שניתי, וכל שינוי לכאורה בה רק מצד הנברא, הכלי. 

תתס) אף כך רבון העולם מקוד שברא העולם וברא הבריות שלו, למי נק' רחום וחנון או דיין, אלא כל שמותיו הם כינויים ולא נק' בהם אלא על שם בריות העולם, ומשום זה כשבני הדור הם טובים הוא נק' אליהם הוי"ה במדת רחמים. וכשבני הדור הם רשעים, נק' אליהם אדנ"י במדת הדין כי לכל דור ולכל אדם נק' לפי המדה שלו אבל לא שיש לו מדה ידועה ולא שם ידוע.

תתסא) כעין הספירות שכל ספירה יש לה שם ידוע ומדה וגבול ותחום ובאלו השמות מתפשט רבון העולם ומלך בהם ונק' בהם ומתכסה בהם ודר בהם כנשמה באברי הגוף, ומה רבון העולמים אין לו שם ידוע ולא מקום ידוע, אלא ממשלתו בכל צד שבעולם אף כך אין לנשמה שם ידוע ולא מקום ידוע בכל הגוף אלא ממשלתה היא בכל צד ואין אבר פנוי ממנה. ישנם מקומות שלעיתים כותב האר"י שהנשמה במוח והנפש בגוף, אך הכוונה שאין לנשמה מקום ידוע, היא כלל שמשפיע לפרטים. לכן כל פרט יש לקשר אל הכלל, ובכך לבנות תפיסה נפשית של הכלל. 

תתסב) ומשום זה אין לציין את הנשמה במקו אד שבגוף שאם לא כן, אלא שתציין אותה במקום אחד, נמצא שחסר ממשלתה בשאר האברים ואין לקראה בזם אחד או בשנים או בג' לומר שהיא חכמה ומבינה ויש לה דעת ולא יותר, שאם עושה כך נמצא שחסר לה שאר המדרגות. כל פעולה שרואים נובעת מהכח שאין עוד מלבדו, הבורא פועל את הדבר. 

תתסג) כל לרבון העולם שאין לציין אותו במקום ידוע, או לקראו בשם ידוע או להכפיל אותו בהם, או לשלש אותו בהם, דהיינו המדרגה של המרכבה שנאמר בה קדושה לך ישלשו. כי כל המדרגות של כל המרכבות שלו, הם משולשים כמו האבות הן הן המרכבה שהם דמות אריה שור נשר. שהם מרכבה לאדם שנאמר עליהם, ודמות פניהם פני אדם, ומצד הנוקבא הם אריה שור נשר, שולטים על אדם שהוא שם הנוקבא היא מרכבה. אל אריה שור נשר ומשום זה נאמר עליה על המלכות קדושה לך ישלשו.

תתסד) אף כך אותיות יה"ו שהן רומזות על פני החיות אריה שור נשר, הן משולשים כעין זה יה"ו הו"י וה"י ה היא רביעית אליהם וה"ס קדושה לך ישלשו, היא שלמים של כולם, שמשלמת בכולם את שם הויה. אבל לרבון הכל אין לשלש בו בשמות ולא באותיות, אלא הוא נק' בכל השמות ואין לו שם ידוע, וכל שם ושם מעיד עליו שהוא אדון כל עולמים והשם אדנ"י מעיד עליו

תתסה) ויש אדם שיורש ש"י עולמות ז"ש להנחיל אוהבי יש בגימ' ש"י שהוא לפי מדרגת החכמה שנק' יש מאין. כי כתר נק' אין והחכמה יש הנמשך יש מאין וזו היא חכמה עליונה, ויש אדם שאינו יורש אל עולם אחד כפי המדרגה שלו, כמו שהעמידו, כל צדיק וצדיק יש לו עולם בפני עצמו. וכך כל אדם מישראל יורש עולמות לפי המדרגה שלו למעלה, אבל לרבון העולם אין לרשום לו עולמות בחשבון, אלא הוא אדון כל העולות והשם אדנ"י מעיד עליו מלכות דאצילות.

תתסו) אף כך השם הויה ממנו תלוים כל הויות והוא כל הויות שלו, מעידים על רבון העולם שהוא היה קודם כל הויות והוא בתוך כל הויות והוא לאחר כל הויות וז"ס שהויות מעידים עליו, שהוא היה הוה ויהיה כל פעם שמתגלה שם הויה, היא אחת הצורות שהנברא תופס, שהרי אין לנברא שום תפיסה בעצמותו.

תתסז) דינא בהפוך האותיות הוא אדני ומשום זה אמרו רבותינו ז"ל דינא דמלכותא דינא. השם אל מעיד על רבון הכל שאין יכולת לכל שם והיה ומדרגה וכל שכן לשאר הבריות חוץ ממנו. ז"ש כלא חשיבין וכמצבייה עביד בחיל שמייא. אלקים מעיד על אלוקות שלו שהוא האלקים ואלקי האלקים והוא אלוה על הכל ואין אלוה עליו. צבאות מעיד עליו כ"ש וכמצבייה עביד בחיל שמייא שדי מעיד עליו כשהוא אמר לעולם די, עמד העולם בגבולו ולא התפשט יותר ואף כך למים ורוח ואש אמר די. שם אדני מעיד שיש דין בעולם, שם צב-אות מעיד על נצח הוד, כוח צבא שיוצא ובא. שד"י שאמר לעולמו די, בחינת גבול. 

תתסח) ואף כך כל הויה וכל שם מעידים עליו כי כשהיה יחיד קודם שברא העולם למה היה צריך להקרא בשמות אלו או בשאר כינויים כמו רחום וחנון ארך אפים, דיין אמיץ חזק. ורבים הם בכל אלו המות וכינויים שנק' על שם כל העולמות והבריות שבהם להראות שממשלתו עליהם. 

תתסט) כף הנשמה כך, אשר מבחינת ממשלתה על כל אברי הגוף המשילה אליו שכמו שהוא שולט על כל העולמות כך הנשמה שולטת על כל אברי הגוף, אבל לא שהנשמה דומה לו בעצמותה שהרי הוא ברא אותה, והוא אין לו אלוה עליו שברא אותו. ועוד שהנשמה יש לה כמה שינויים ומקרים וסבות הקורים אותה מה שאין כן לרבון הכל ומשום זה הנשמה דומה לו רק בממשלתה על כל אברי הגוף אבל לא בדבר אחר. מכנים את הנשמה חלק אלוקה ממעל, אך מזהיר אותנו שהנשמה לא אור, אלא במסגרת הגוף היא שולטת על כל אברי הגוף כפי שבורא שולט על הכל, אך אין לומר שהנשמה היא הבורא. הנשמה דומה לבורא רק בממשלתה על כל אברי הגוף, לכל אחד כפי מדרגתו. הנשמה היא נבראת, היא רצון לקבל ולא אור, ויש לה אלוקה ממעל.

על האדם לפתח איזון נפשי, ועוד לפני שפוגש את שם ההשפעה, שם הויה, הוא עובר דרך מידת דין, שם אדני, דרך שם שד"י המסמל גבולות, שם צבא-ות המסמל מלחמה פנימית וכדומה.

אין תגובות

להגיב