הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת שופטים י-יג | מתקדמים | שיעור...

הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת שופטים י-יג | מתקדמים | שיעור 4

שופטים ​​ י - יג ​​ שעור 4 ​​ סיום

ע"פ שניים עדים יקום דבר

הכח להתגבר במלחמת היצר הוא האמונה למעלה מהדעת.

לא ניתן לחזור בתשובה עם תירוצים, אלא בווידוי אמיתי.

יש לבוא באמונה, היינו ברצון לחדש את הקשר, שאז מבינים שגם אם חוטאים בשוגג, הדבר בא בהשגחה מלמעלה כדי שנבוא בכוונה לתקן. ליצר הרע אין נגיעה עם האמונה, שהיא המקשרת מעל טעם ודעת את האדם לקב"ה, כאשר על הנברא שאיננו שלם, לבוא בתנועה לקשר עם השלם. התנאי לכך הוא מוכנות לוויתור מוחלט של רצון לקבל תענוג פרטיות, כלומר מותר ליהנות רק מהקדושה, מהאמת.

על פי שני עדים או שלושה, מפני שהתיקון הנפשי דורש עד אחד, של דחיית הרצון, ומסך (דחיריק) שבו שני חלקים מנעולא המכסה את הרצונות הגדולים אותם נועלים מפני שלא יכולים לתקנם, ובחינה של מפתחא, בחינה של קבלה מצומצמת עם רצונות אותם ניתן לפעול לטובת הכלל.

טז) ועוד, הקב"ה ושכינתו מעידים על האדם תמיד, ולא בראש השנה לבד, כמ"ש, הַעידותי בכם היום את השמים ואת הארץ. את השמים, כמ"ש, ואתה תשמע השמים ​​ ז"א. ואת הארץ, כמ"ש, והארץ הֲדוֹם רגליי, המלכות.

בנוסף על שני העדים שמים וארץ ועוד, ב' עדות, עמוד האמצעי, ז"א, וצדיק, יסוד. והם אותיות ע"ד מן שמע ישראל אחד. ע' מהמילה שמע, וד' מהמילה אחד. וזהו עֵד מז"א. ועוד, אותיות ע"ד מברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, ע"ד מהמילה ועד. והוא עֵד מיסוד דז"א הכלול במלכות.

יז) על פי שניים עדים או שלושה עדים יוּמת המת. זהו ס"מ, שמת מעיקָרו. וכמ"ש, וישָׂאוהו במוט בשניים. שכתוב, לא יוּמת על פי עד אחד, שלא יהיה לו חלק באל אחד.

בראש השנה נמצאת המלכות בשמאל בלי ימין. ואז נאחז בה ס"מ, עד תקיעת שופר, ז"א, הממעט את הג"ר דקו שמאל למעלה בבינה, ע"י הדינים דמסך דחיריק, שעל ידו נתמעטה המלכות עד לנקודת הכתר, ואז נפרד ס"מ מהמלכות. ויש כאן ב' עדים להרחקת ס"מ מקו שמאל שבמלכות:

א'. החושך שבה שלא יכולה לקבל שמאל בלי ימין, העד האחד כי בעת שנתדבקה בשמאל בלי ימין, נקפאו אורותיה והייתה לחושך. ועכ"ז לא נפרד ממנה ס"מ והיה יונק ממנה, ולא יכלה להתחבר עם ז"א בגללו. כמ"ש, לא יומת על פי עד אחד. ​​ אין זה מספיק להתגבר ולא לקבל, שרק תקפיא עצמך מלקבל הארה, כדי להמית את ס"מ הרשע.

ב'. אח"כ שע"י תקיעת שופר, שנתעוררו בז"א הדינים של המסך דחיריק, ומיעט הג"ר בשמאל עם הדינים ההם, וט"ת דמלכות נסתלקו ונשארה בכתר, אז נפרד ס"מ מהמלכות, ויכלה להיבנות מחדש ולהתחבר עם ז"א, ולהזדווג עימו פב"פ. כי עתה שנתווסף הדין של המסך דחיריק על הדין של חושך, אז כמ"ש, על פי שניים עדים יקום דבר, וס"מ נפרד מהמלכות. ​​ כשאדם בא לתקן רצון רע, אז הקפאת הרצון, סור מרע אינו מספיק, אלא יש למעט את השמאל, כדי לעורר את כוח החיוב בתפיסת הבורא שבו, ע"י תקיעת שופר. המלכות נקראת דבר, ועל פי שני עדים ניתן לבנותה מחדש, כך בכל ראש השנה. ללא תקיעת שופר לא ניתן לבנות רצון חדש.

ושכתוב, על פי שניים עדים או שלושה עדים יומת המת. זהו ס"מ, כי היה צריך לומר, יומת החי, ולמה אמר, המת, אלא לרמוז על ס"מ, שהוא מת מעיקָרו. ואי אפשר להמיתו בעֵד אחד, בדין של חושך, אלא בב' עדים, שהם הדין של חושך והדין של המסך דחיריק. וכמ"ש, וישָׂאוהו במוט בשניים, בב' עדים. שכתוב, לא יוּמת על פי עד אחד, הדין של חושך בלבד, מטעם, שלא יהיה לו חלק באל אחד. כי הדינים של חושך שבמלכות הם קדושים מאוד, והם ד' של אחד, והם נחוצים לייחוד של אותיות א"ח של אחד עם ד' של אחד. וע"כ אין מורידים אותם למלחמה עם ס"מ, אלא שמחכים לעד השני, הדין של המסך דחיריק.

ומה שכתוב, או שלושה עדים, הוא משום שבמסך דחיריק יש ב' מיני דינים דמנעולא למעלה מחזה ודמפתחא למטה. ולפיכך הם שלושה דינים: חושך, מנעולא, מפתחא. ועיקרם מספיק בשני עדים, חושך ומפתחא. אלא תחילה צריך לצאת המנעולא שהיא בחינת ויתור עצמי מוחלט על האגו, לא לקבל שום הארה ואח"כ נגנזה. ולפיכך מחשיבים רק ב' עדים, אע"פ שע"פ סדר הפעולות יצאו ג' עדים. וע"כ כתוב, ע"פ שניים עדים או שלושה. רמז, שמספיק שניים, אבל יש ג' עדים, שלפני עדותם אינו מתבטל מהמלכות. ​​ אל תעשה עניין מעצמך, כמו לא להיות קיים. בחושך אי אפשר לקבל, ובנעולא דוחים בכח לא לקבל.

יח) כי יָקום עד חמס, ודרשו שופטים היטב. מצווה זו לדרוש ולחקור העדים בשבע חקירות, מקודם שדנים אותו בעונש מוות. בשבע חקירות, הם שבע כנגד שבעה אלה, עֵינֵי ה' הֵמָה משוטטים בכל הארץ, חג"ת נהי"מ. ​​ כדי להמית את המת, את ס"מ הרשע נדרשת חקירה, לראות את פרטי העדות.

כדי להמית את ס"מ הרשע, יש להביא שני עדים בנפש, שכל ולב.

ועשיתם לו כאשר זָמַם

יט) מצווה שלאחר זו, לעשות לעד זומם, כמ"ש, ועשיתם לו כאשר זָמַם לעשות לאחיו. ב' עדי שקר, ס"מ ונחש, אם יבואו להעיד עדות שקר על ישראל, שטעו בין ו' לז', בין ז"א, חג"ת נה"י, למלכות, ז', שחטאו והרחיקו בחטאם ו', ז"א, מז', מלכות, שהם אותיות זו. וזהו, עַם זוּ יָצַרתי לי תהילתי יסַפֵרו. רומז על העם, שמיחד ז' עם ו  ​​​​ 

כ) ולא תתיחד ו' עם ז', אלא בשריפת חמץ, לשרוף הקליפות, הנאחזות בין ו' לז', בין ז"א למלכות. ואע"פ שמהתורה מותר לאכול עד סוף שש, גזרו חכמים, אוכלים כל ארבע, ותולים כל חמש, ושורפים בתחילת שש. ולמדו חכמי המשנה מהעדות של שעות החמץ, ששורפים מהתורה לאחר שש, בשעה שבע, אל העדות של בדיקות העדות שעל אותו שהרג את הנפש, שצריכים ג"כ שבע חקירות. והכל מפורש במשנה. ויקוים בס"מ ונחש, כמ"ש, כי בדבר אשר זָדוּ עליהם, בדבר שחשבו המצרים לדון את ישראל, בו נדונו הם. וזהו, ועשיתם לו כאשר זָמַם.

סנהדרין גדולה סנהדרין קטנה [סנהדרי גדולה סנהדרי קטנה]

כא) מצווה שלאחר זו, לקבל ב"ד הגדול עליהם, בינה, שמצד החסד נקראת אלקים, בינה, ב"ד הגדול. כי גדול הוא חסד בית דין הוא שמאל, וגדול אומר שכלול בימין שהוא חסד. גדול בדיניו שמאל, וגדול בזכיותיו ימין. כשהשמאל דבינה כלולה בימין, חסד, נקראים שניהם גדול. כמ"ש במצווה, שׂוֹם תָּשׂים עליך מלך. שׂוֹם למעלה בבינה, תָּשׂים למטה במלכות. כך צריך לקבל עליו ב"ד הגדול שמצד הבינה, אע"פ שקיבל עליו ב"ד הקטן שמצד המלכות. ב"ד הקטן, ב"ד של שלושה, שמצד שכינה התחתונה, מלכות. ב"ד הגדול מאלו, סנהדרין גדולה של ע"ב (72), שבעים סנהדרין וב' סופרים.

כב) אמר רבי שמעון למשה, שבעים היו סנהדרין גדולה, ואתה הגדול על כולם, כמ"ש, והיה כל דבר הגדול יביאו אליך וכל הדבר הקטון ישפטו הם. אלו הם סנהדרין גדולה וסנהדרין קטנה, שעליהם נאמר, הדבר הגדול הדבר הקטן. סנהדרין גדולה הם מצד שכינה עליונה, בינה. סנהדרין קטנה הם מצד שכינה התחתונה, מלכות.

כג) משה שושבין של המלך, ז"א. אהרון שושבין של המלכה. ועימהם ע"ב סנהדרין, ע' סנהדרין, שעליהם משה ואהרון, שהם כמניין חסד, שבגי' ע"ב. ומכאן הם נקראים סנהדרין גדולה. כי חסד נקרא גדול. סנהדרין קטנה, הם מצד שמאל, מלכות הנבנית משמאל, שעליה כתוב, את המאור הקטן לממשלת הלילה. ​​ ישנה בחינה של יחד עליון, הכלל לקשר עם הבורא, זו בחינה של סנהדרין גדולה. סנהדרין קטנה היא לקיום.

כד) משום זה, ת"ת, שנקרא, את המאור הגדול לממשלת היום, הוא כמ"ש, יומם יצווה ה' חסדו. וכיוון שהוא חסד, ע"כ נקרא המאור הגדול לגילוי. את המאור הקטן לממשלת הלילה, כמ"ש, ובלילה שירוֹ עימי. שיר שמאל של לויים, יסוד שבמלכות, כמ"ש, בן ישי חי על האדמה, אשר ח"י יסוד, האדמה מלכות. הוא תיקן עשר מיני שירה בתהילים. והוא צדיק שבשמאל, יסוד שבמלכות. ושמאל, את המאור הקטן, השכינה שנלקחה משמאל. כי השכינה נבנתה מקו שמאל דבינה במצב הא'. וכן היא תמיד מבחינת שמאל.

ברוך ה' לעולם אמן ואמן