הדף היומי בזוהר חדש הסולם – פרשת בראשית רכג-רכה| מתקדמים | שיעור...

הדף היומי בזוהר חדש הסולם – פרשת בראשית רכג-רכה| מתקדמים | שיעור 75

בראשית זוהר חדש רכ - רכב שעור 74

נעשֶׂה אדם

את השבת המסמלת את התכלית, שהכל כבר מוכן יש לקבל כברית שלא מפרים.

תשי כשגמרו המלאכות כולם, בירך אותם הקב"ה, והכין אותם בעולם, וציווה כל אחד, שלא ישנה הכנתו מאותו העניין שעשה אותו, ושכל אחד יוציא תולדתו הראויה לו מכאן ולעולם. כמ"ש, אשר ברא אלקים לעשות. לעשות, כלומר שכל דבר יוליד ויוציא כמוהו. ועוד, רבי יהודה אמר לעשות, סובב על גוף השדים, שלא נגמרה מלאכתם עד שקידש השבת.

תשיא רבי יוסי בן נחמן אמר כיוון שנכנס השבת, כל הדברים שנבראו במעשה בראשית, שבתו ושקטו, כל אחד לפי בריאתו. אותם האומנים שהיו מוציאים התולדות שלהם בכל יום מששת ימי בראשית, שקטו ונחו ביום השבת, וראו, כי כולם שלמים וכל תולדותם עימהם בקיום ובמעשה. כל הכוחות נחו בשבת, שראו שהכל שלם. ונראה שהבורא השאיר בין השמשות מספר בריות שלא השלימם, אלו דברים שמצד הנבראים הם שותפים לבריאה.

תשיב זה שכתוב אלה תולדות השמיים והארץ בְּהִבָּראם. אמר רב נחמן כאדם המשבח ואומר, אלו הם הדברים שאין כמוהם. בהבראם, פירושו, בה׳ בְּרָאם. בהבראם, פירושו, בדמותם ובשלמותם ממש. בתע"ס למדנו באות ה היא המלכות שעלתה לבינה

תשיג ורב נחמן אמר, אל תקרא בְּהִבָּראם, אלא באברהם במידת החסד, שקיבל תורתו ובריתו אשר שׂם בו. ואלמלא אברהם שקיבל תורתו ובריתו של הקב"ה, לא התקיימו שמיים וארץ, כמ"ש, אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמיים וארץ לא שמתי. יש והברית משמשת לשבועה, כפי שהשביע אברהם את ישמעאל ואמר שים נא ידך תחת ירכי, שזו התחייבות בברית. הברית היא מידת החסד, כלומר שאדם יכול לעזוב את הרצון לקבל בעל מנת לקבל ולבוא לקשר עם הבורא יתברך. ​​ 

תשיד ואל תתמה על זה כתוב, הרים הגבוהים ליעלים, סלעים מחסה לשפנים. אם ההרים הגבוהים נבראו בעולם ליעלים, והסלעים נבראו לשפנים, אין לתמוה, שייברא העולם בשביל אברהם, שקיים כל התורה וכל מה שהצטווה מהקב"ה. ועוד, בהבראם, בה"ת של השם הוי"ה בראם. כמ"ש, כי שמי בקִרבו.

תשטו עוד אמר רבי יצחק בשם רבי יהודה לא התייחד שמו של הקב"ה בכל הנבראים זולת באלה שכתוב, ביום עשות ה׳ אלקים ארץ ושמיים שהם נצחיים ולכן גם משה לקח אותם כעדים נאמנים, היי שלא משתנים לעולם. שלא נזכרו חיות ובהמות, ולא שום נברא, מאותם שהם נפסדים וכָלים, אלא על אותם שהם קיימים לעולם הזכיר שמותיו, שהם שמיים וארץ.

תשטז רב אמר ביום עשות ה׳ אלקים שמיים וארץ. יום שנחמדו לפני הקב"ה בריאת שמיים וארץ, יום השבת, שכתוב בו, ויכוּלוּ, שהוא לשון חמדה. וראה השבת, שהיא מנוחה וקדושה, הכין אותו לדורות.

תשיז אין בכל שבת ושבת, שאין הקב"ה הולך לעשות מחול עם הצדיקים בגן עדן, וניזונים מזיו המראה המאירה. שהכלים מוכנים לקבלת האור כמ"ש, עד שיפוח היום, זהו יום השבת. אלך לי אל הר המור יראת הרוממות ואל גבעת הלְבוֹנה, זהו עוה"ב.

תשיח אמר רב הונא אין לתמוה ע"ז, וכמו שבעוה"ז נותן הקב"ה רוח קדוש לכל אחד ביום השבת, ומכתיר אותם בו, הרי הצדיקים, שישנם בעוה"ב, מכ"ש שיכתיר אותם בכתר ביום השבת.

תשיט אפילו הרשעים שבגיהינום מוכתרים ביום השבת, ושוקטים ונחים. אין רשע מישראל, שאין לו מע"ט, העוזרים לו לעוה"ב. ומתי הם עוזרים לו? ביום השבת, שיהיו כולם מוכתרים בכתר שבת.

תשכ אמר רבי יוסי הרשעים שחיללו שבת בפני כל, יש להם מעלה בכתר שבת, כי כתוב, ויהי ביום השישי לָקטו לחם מִשנֶה. ולכך, נידונים הרשעים ביום השישי מִשנֶה, כדי שירווח להם ביום השבת. והרי ישנם רשעים שהיו בעולם הזה ולא הספיקו לתקן, אלא סבור רבי יוסי שהם שומרים שבתות בעולם הבא בכפיה. רבי יהודה סובר שאין מנוחה לרשעים בגיהנום מפני שלא שמרו שבת. אלא שזו מחלוקת ורבי יוסי סובר שיש להם מנוחה ורב יהודה סובר שלא ועליהם לחזור בגלגול, או שרק חלקים מנשמתם מתגלגל לתיקון, ואלו ואלו דברי אלקים חיים, וכל אחד מהם מדבר ממדרגה שונה. הצדיקים יכולים לעשות תיקונים גם לרשעים שחטאו.

תשכא כי יום השבת נקרא שלם ואינו חסר. לפיכך אינו חסר מהטוב ומההנאה שבו, בין לצדיקים ובין לרשעים, ולהורות שלא לחינם אמרה תורה, ושמרתם את השבת, והזהירה על יום השבת, יותר מעל כל התורה כולה. וכל המקיים את השבת, כאילו מקיים את כל התורה. השבת היא התכלית ולכן צריך לשמור כל דבר שעושים, שיהווה התקדמות לתכלית.

תשכב אמר רבי יהודה אמר רב לא ישב הקב"ה על כיסא כבודו, עד שבאה השבת, והתעלה וישב על כיסאו. אמר רבי יוסי והלוא קודם שנברא העולם ישב היה הווה ויהיה? אם משמע לנו שעל כיסא כבודו ממש ישב, אינו כן.

תשכג אלא מטרם שנברא העולם, לא היה מי שיהלל להקב"ה ויכיר אותו. כיוון שברא עולמו, ברא המלאכים וחיות הקודש, השמיים וכל צבאם, וברא את האדם, וכולם מוכנים לשבח ליוצרם ולפאר אותו. ועדיין לא היו פאר ושבח לפניו, עד שנכנסה השבת, ושקטו כולם, ופצחו ברינה ובשבח, העליונים והתחתונים. ואז ישב על כיסא כבודו. כלומר, אז היה מי שיכיר את כבודו וישבח את כבודו. בתפיסת האדם את הקב"ה, התעלה הקב"ה בשבת. יש את קיום העולם ויש את השכלול כדי להגיע לתכלית. השבת מבטא את צד האדם, כמו רשב"י שנק שבת. יש להתעלות מהתפיסה שהקב"ה רק בא לקיים את העולם, אלא להתעלות לתפיסת השלמות של התכלית.

תשכד אמר רבי יהודה אין לך שבח והלל לפני הקב"ה, כמו שבחה של שבת, שהעליונים והתחתונים כולם משבחים לו כאחד, ואפילו יום השבת ממש משבח לו. כמ"ש, מזמור שיר ליום השבת. המקיים את השבת אומר למעשה שהקב"ה פועל עם תכלית ובא להטיב בהטבה שלמה.

 


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il

אין תגובות

להגיב