הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת חוקת | שיעור 3 השקפה | עמודים ז-ט

פרה אדומה

גַּאַוְתָן לֹא יָכוֹל לְהַקְשִׁיב.

הגאוותן מבקש להבין בשכל, במקום לפעול באמונה, אין התחלה ליהדות בלי ויתור על הגאווה, כלומר רכישת יראה וטהרה.

כל הרעיון של פרה אדומה הוא טהרה, היינו סור מרע, ויתור על הגאווה. פרה אדומה היא חוקה שלא ניתן להבין בשכל, כפי שלא ניתן להבין שרק ויתור על הגאווה יכול להביא לחיבור. הפרה באה לטהר הטמא, הוא הפרט המנותק מהכלל, בניגוד לקדושה המאפשרת קבלת אור חוכמה, כלומר שפע. פרה אדומה היא בחינת מסך המונע מהאור להגיע להשתוקקות פרטית, ע"י שריפת הרצון הפרטי והפיכתו לאפר, ויתור על האגו צריך להיות מוחלט.

גם הוויתור על האור הוא דין, בחינת דין רפה, אך מאפשר להיתכלל ולגדול ביחד.

כיוון שעושים מעשה של שריפת הפרה, למטה, וכל הדין הזה נעשה בפרה הזו, ומשליכים עליה עץ ארז ואזוב ושני תולעת, אז נחלש הכוח של צד הטומאה בהורדת הגאווה. כשהפרט בא בגאווה, אין אפשרות שיבוא לקדושה, ובכל מקום ששורים, הם נשברים ונחלשים, ובורחים משם, כי כוח שלהם נראה להם נשבר ומדוכא, כמו שנעשה בשריפת הפרה, ואז אינם שורים באדם, והוא נטהר. תפקיד הפרה האדומה לשבור את הרגשת הפרט שהוא יכול לעשות בכוחות עצמו. רק כאשר מרגיש ומבין שיש כוח גדול ממנו, יוכל לבוא לקדושה, לוותר ולבוא למקום של היחד. טומאה וטהרה הן כלל עליון של התורה