הדף היומי בזוהר הסולם – וישלח – מט-נא (שיעור השקפה)

הדף היומי בזוהר הסולם – וישלח – מט-נא (שיעור השקפה)

<

שיעור שמע:

MP3-הורד (1)

הסירו את אלוהי הנכר

קנז) הסירו את אלהי הנכר, אלו הן נשים אחרות, שלקחו בשבי, שהיו מביאים עמהם כל עֲדָיֵיהם. ועל זה כתוב, ויתנו אל יעקב את כל אלהי הנכר, שהם הנשים, וכל עֲדָיֵיהם, וכל אלהי זהב וכסף. ויטמון אותם יעקב, את הכסף והזהב, כדי שלא יהנו מצד עבודה זרה כלום.

קנח) יעקב אדם שלם היה בכל, והיה מתדבק בהקב"ה. כתוב, ונקומה ונעלה בית אל. מיד כתוב, ויתנו אל יעקב. מכאן, שאדם צריך לשבח את הקב"ה, ולהודות לו על הנסים ועל הטוב שעשה עמו. כמ"ש, ויהי עמדי בדרך אשר הלכתי.

קנט) בתחילה כתוב, ונקומה ונעלה בית אל. בלשון רבים, שהכליל בניו עמו. ואחר כך כתוב, ואעשה שם מזבח. בלשון יחיד, ולא כתוב ונעשה. שהוציא אותם מכלל זה. משום שעל עצמו בלבד היה הדבר. יעקב ודאי התקין תפלת ערבית, שהיא תקון הנוקבא. והוא עשה את המזבח, שהוא תקון הנוקבא. ועליו היה הדבר, ולא על בניו. ומשום שהוא עבר כל אלו הצרות מיום שברח מפני אחיו, שכתוב, ויהי עמדי בדרך אשר הלכתי, אבל הם באו אחר כך לעולם, אחר שכבר נפטר מצרות אלו. לפיכך לא הכניסם עמו בתקון המזבח, אלא אמר, ואעשה שם מזבח.

קס) מכאן נשמע, שמי שנעשה לו הנס, הוא צריך להודות. מי שאכל לחם על השלחן, הוא צריך לברך. ולא אחר, שלא אכל מאומה. כי על כן אמר יעקב, ואעשה שם מזבח. ולא אמר, ונעשה.
ויבן שם מזבח

קסא) ויבן שם מזבח. שתקן את המדרגה. מזבח לה', היינו לתקן את המדרגה התחתונה, הנוקבא, לחבר אותה עם המדרגה העליונה, ז"א. ויבן שם מזבח, הנוקבא, להוי"ה, ז"א. ויקרא למקום, אל בית אל. השם הזה שנתן לנוקבא, הוא כשם של העליונה, בינה, משום שכאשר האירה הנוקבא מז"א, נעשתה אז הבת, הנוקבא, כאמה, בינה. וע"כ קרא אותה יעקב בשם אל, שהוא שם אמא.

קסב) כי שם נגלו אליו האלקים. מלאכים. כי אמר נגלו ולא נגלה. כי שבעים מלאכים נמצאים תמיד עם השכינה. ושבעים כסאות הם סביב השכינה. וע"כ כשיש גילוי המלאכים, יש גילוי השכינה. ועל כן כתוב, כי שם נגלו אליו האלקים, במקום זה הנגלה, בנוקבא. כי כתוב, והנה ה' נצב עליו, על הסולם, שהוא הנוקבא. שמקודם לכן כתוב, והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו. הרי שגילוי המלאכים בא עם גילוי השכינה. ולפיכך קרא יעקב שם המזבח, אל בית אל, על גילוי השכינה, ותלה זה בגילוי המלאכים.
ויעל מעליו אלקים

קסג) ויעל מעליו אלקים. ביחד עם האבות יעקב נעשה מרכבה קדושה לה', לז"א. העומד להאיר אל הלבנה, הנוקבא. והוא מרכבה בלבדו, משום שהוא כולל בעצמו את האבות, שהם חסד דגבורה, כי ת"ת כולל חו"ג.

קסד) כי מי גדול. כמה חביבים ישראל לפני הקב"ה, שאין לך אומה ולשון בכל אומות העולם עובדי ע"ז, שיהיו להם אלהים שיקבלו תפלתם, כמו שעתיד הקב"ה לקבל תפלתם ובקשתם של ישראל בכל שעה שצריכים לקבלת התפלה, שהם מתפללים רק בשביל המדרגה שלהם, שהיא השכינה. כלומר בכל שעה שתפלתם היא לתקון השכינה.

קסה) יעקב, הקב"ה קראו ישראל. כלומר, השכינה. כמ"ש, ויקרא אל משה, שכתוב ויקרא עם א' זעירא, שהיא השכינה.

קסו) השם ישראל נשלם בכל כראוי, ואז נתעלה במדרגתו ונשלם בשם הזה, ועל כן, ויקרא את שמו ישראל.
יעקב – ישראל

קסז) יעקב הבחיר שבאבות והוא כולל כל הצדדים, ימין ושמאל. וע"כ קרא שמו ישראל, כמ"ש, לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך. וכתוב, ויקרא את שמו ישראל. ולמה חזר הקב"ה וקרא אותו יעקב הרבה פעמים? והכל קוראים אותו יעקב, כמו בתחילה. ומהו, ולא יקרא שמך עוד יעקב?

קסח) כגבור יצא, כאיש מלחמות. אבל למה כגבור, כאיש? גבור ואיש היה צריך לומר.

קסט) הוי"ה בכל מקום הוא רחמים. הוי"ה הוא שמו של הקב"ה, כמ"ש, אני הוי"ה הוא שמי. ולפעמים נקרא שמו אלקים, שהוא דין. אלא בשעה שמתרבים צדיקים בעולם, שמו הוי"ה, הרחמים. ובשעה שרשעים מתרבים בעולם, שמו אלקים. כך, בזמן שיעקב לא היה בין שונאים, ולא היה בחוץ לארץ, קוראים לו ישראל. וכשהיה בין שונאים או בחוץ לארץ, קוראים לו יעקב.

קע) אבל כתוב, וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען. שלא היה בחוץ לארץ, ומ"מ כתוב השם יעקב.

קעא) כמו שהקב"ה לפעמים נקרא הוי"ה ולפעמים נקרא אלקים, לפי המדרגה, כן לפעמים נקרא ישראל ולפעמים נקרא יעקב. כשיש לו מדרגות ג"ר וראש, נקרא ישראל. וכשהוא ו"ק בלי ראש, נקרא יעקב. ומה שנאמר, לא יקרא שמך עוד יעקב – שלא ישאר בשם יעקב, אלא שיהיו לו ב' שמות, יעקב וישראל, לפי המדרגה.

 

 

אין תגובות

להגיב