הדף היומי בזוהר הסולם – וישלח – סא-סג (שיעור השקפה)

הדף היומי בזוהר הסולם – וישלח – סא-סג (שיעור השקפה)

שיעור שמע:

bmp3 (1)

הזוהר הקדוש פרשת וישלח  דף היומי שיעור למתחילים אנחנו לומדים היום בע"ה ע"מ: ס"א, ס"ב, ס"ג.

אנחנו לומדים פה שני דברים עיקריים שהם קשורים אחד לשני.

  • הדבר הראשון–  עניין של ראובן ,שכתוב ששכב עם בלהה :" וישכב עם בלהה" לראות מה המובן,
  • ודבר שני על חשיבות לימוד התורה לעולם הבא.

בעניין הראשון אנחנו נבין את מה שהיה ונראה שני פרושים על עניין זה. וניתן את ההשקפה בעניין. אז מה שכתוב על ראובן נותן לנו לפני כן הסבר קצר זאת אומרת הסבר מושגי. אומר:" ויהי בשכון ישראל בארץ ההיא…" מה זה בארץ ההיא? בארץ זה השכינה, וישראל היה שוכן איתה, עם השכינה. מה עשה ראובן? "וילך ראובן וישכב את בלהה" אז ה"וישכב עם בלהה" הוא גרם לכך שיהיה נתק בין יעקב לבין השכינה הקדושה. איך הוא עשה את זה ומה הוא עשה? תכף נראה. מי הייתה בלהה? פילגש אביו. "וישמע ישראל- ויהיו בני יעקב שנים עשר" מה הקשר בין הפסוק הראשון לשני שיהיו שנים עשר? כדי להגיד שראובן לא פגם, הוא לא באמת שכב איתה. שואל, עד כדי כך, הזוהר היעלה בדעתך שראובן ישכב עם בלהה? הרי לא יתכן כזה דבר. אז אנחנו רואים פה את הנושא שמדובר ואת השאלה וגם את התשובה: לא שכב איתה. עכשיו אנחנו רוצים הסבר: אז מה זה הפסוק הזה? מה זה וישכב עם בלהה? אז הוא נותן פה שני הסברים: הסבר אחד שהזיז את המיטה ממקומה והשכינה הייתה על המיטה, לכן הוא גרם לכך שלא יהיה זיווג בין יעקב לשכינה הקדושה, ודבר שני שהוא זילזל בשכינה, פירוש שני שהוא זילזל בשכינה ושכב על המיטה. ולא יתכן שישכב על המיטה וככה יזלזל במיטה. מה שכתוב מיד לאחר מכן :" וישמע ישראל- ויהיו בני יעקב שנים עשר", כדי להגיד הוא לא חטא, כי אם הוא היה חוטא הוא היה יוצא מסדר השבטים. ויותר מזה הוא גם היה בכור ודיבר עליו כבכור ופחות מזה, אבל גם חשוב, הוא היה חלק מהשבטים. אם הוא היה פוגם היה צריך להוציא אותו מהשבטים. אז מה ראינו? ראינו את המקרה של ראובן, הוא לא חטא, ראינו שני פרושים, שכב על המיטה או שינה את המיטה הוציא את השכינה הקדושה ולכן גרם לכך שלא יהיה זווג בין יעקב לשכינה הקדושה וזה היה חטאו, כי הוא לא שכב איתה וכעובדה הוא נספר בשבטים אחר כך.

מה ההסבר? מה ההשקפה שבזה? שלאדם השכינה הקדושה היא בחינת האהבה, היחד, האהבה של בחינת הכלל, והאהבה הזו, ברגע שהסתלקו לאה ורחל שהיו שרויים בה, דהיינו בחינת יראה ואהבה שיש באדם, אז יש את האהבה שביראה והאהבה שבאהבה והם הסתלקו מהאדם. כאשר הם מסתלקים מהאדם, אז איפה נמצאת האהבה הזאת? רק בפילגש, רק הפילגש שם נמצאת האהבה ויעקב צריך להפיק אותה משם. בא ראובן, שראובן זה בחינת אותו אחד שלא קראו לו בשם, לא היה לו שם, איך קראו לו? בן, ראובן. למה לא קרא לו בשם? מכיוון שהיה שם בלבול. מצד אחד מחשבתו הייתה ברחל, ויצא מישהו אחר. אז לא היה לו… זה לא הבן שהוא רצה, כי זה היה לכאורה בטעות אבל זה בן שלו אז זה בן, בן כללי. מי זה? אומר אני עוד לא יודע מי זה, כי זה הבכור. מי זה? מצד הכוונה זה יוסף, מצד המעשה זה ראובן. אז מי יהיה באמת הבכור בסוף? יוסף. וראובן רק לעת עתה בכור. אז מבחינה פנימית אדם צריך לדעת שכאשר אותו רצון של אותה גאווה גדולה שבאה מקין והתגלגל בראובן, שראו זה בן, בן של אדם הראשון, שנקרא קין, שהוא צריך לבוא לעשות תיקון. הוא זה שמפר, כי השמאל מפר, את הזיווג, את היחד הזה, את האהבה, את השכינה הקדושה. למה? ואיך הוא עושה את זה? או ששוכב על המיטה דהיינו מזלזל, מזלזל ביחד, כי הבחינות הפרטיות שלו הן יותר חשובות אז הזלזול הזה ביחד, או ששוכב על המיטה או שמזיז אותה ממקומה החשוב, כי הייתה במקום חשוב אז הוא גרם לכך שלא יהיה זווג ולא יהיה הארה ולא יהיה משמעות לאהבה ולא יהיה תענוג באהבה, זה מה שהוא גורם ראובן. אבל זה לא חטא לגמרי כי הוא לא הלך ועבד עבודה זרה חס ושלום, הוא לא לקח את השכינה הקדושה הזאת לעצמו, הוא פשוט לא החשיב אותה. חוסר ההחשבה לא הוציא אותו עדיין מהשבטים, מההרמוניה של עם ישראל, אבל בכל זאת בהמשך יקחו לו את הבכורה. זה הנושא הראשון.

הנושא השני הוא קצת קשור לנושא הראשון והוא עניין של לימוד תורה.

מדוע צריך לימוד תורה לשם העולם הבא?

והתשובה היא מכיוון שכשאתה עולה לעולם הבא יש שם חוקים, חוקים מסויימים, חוקים של הנשמה. וכשאתה נמצא בעולם הזה אז החוקים הם של הגוף. מה הקשר בין גוף לנשמה? מה האמצעי בין גוף לנשמה? התשובה היא שהאמצעי בין גוף לנשמה זה שאתה תדע שהנשמה היא יכולה להקנות ע"י פעולות הגוף. דהיינו כשאתה עושה פעולה בגוף ואתה מכוון בנשמה אז אתה ממיר את כח הגוף לכח הנשמה. זה כמו ב"צ'יינג'" אדם צריך בעולם הזה כל הזמן להחליף את הכח. קח כח גשמי, קח כח של הגוף, קח כח של האני הפרטי ותהפוך אותו לכח של הכלל. למה? אתה הולך לעולם הבא שמה הכסף שמשלמים איתו, כסף שעושים  שופינג שם עושים רק עם כסף של מידות השפעה. רק עם כסף של יחד, של אהבה, אתה צריך לדעת איך קונים את הדברים הללו, התורה מלמדת אותך, כך אומר שמי שלא לומד תורה, לא יכול להיות בעולם הבא ולזכות בה, בעולם הבא, באותם דברים שצריך לזכות. אתה פה צריך לעשות את ה:" צ'יינג' ", אתה הולך לחוץ לארץ עם כסף שלא מתאים אין לך מה לקנות. ושמה אין יותר המרה, עם מה שבאת זה מה שעשית. אומר אבל שמה היו לי המון, המון, המון…. מעשים טובים, אומר: כן אבל מה קרה בלב? הלב השתנה או לא השתנה? אם לא השתנה, מה זה עוזר לי שעשית המון מעשים טובים? בא בן אדם לחוץ לארץ שמשלמים בכסף  x ואומר: תראה, אני היה לי 100y  ועשיתי את זה  300y  אני בן אדם חכם, אומר לו: כן אבל אני לא מקבל y אני מקבל רק x , לא מקבל שקלים אני מקבל רק דולרים, תביא לי דולרים . אומר: אני אתן לך הרבה כסף בשביל…300 שקל אני יתן לך בשביל דולר אחד, תן לי מיץ… תן לי מיים…אומר: אין, אני לא אתן לך כלום פה רק בדולרים משלמים. אומר: אתה יכול להחליף? אומר: פה לא מחליפים. איפה מחליפים? בעולם הזה מחליפים. לך לעולם הזה תחליף. אומר לו : לא נותנים לי ללכת לשם, הגבול סגור, אין מה לשתות, אין מה לאכול. בא האדם עם רכוש עצום של מעשים, של עולם הזה, של פעולות, של מדעים שלמד פה, של תעודות אקדמאיות , פרופסור, דוקטור, לא עוזר לו כלום, תעודה לא עוזרת. מה עוזר? רק אם המרת, עשית היפוך בין התפיסה הפרטית לתפיסה של הכלל. במה זה דומה לנושא הראשון? שבנושא הראשון דיברנו על כך שראובן זלזל בכלל, זלזל בשכינה הקדושה שהיא בחינת הכלל, כך גם האדם בפעולותיו בעולם כדי לתקן את חטא של ראובן, הוא צריך לפעול כדי להחשיב את הכלל. ולכן צריך לעשות את ההמרה הזאת. אם הוא לא ממיר משמע שהערך היותר גבוה שלו זה הערך  הפרטי, הוא עוד יותר מזה, הוא אומר: אני ילמד תורה שיהיה לי יותר כח להרויח יותר כסף פה, שאני יהיה יותר מרוכז, שבעולם הזה יהיה לי יותר טוב. בעצם לוקח את הדולרים, לא רק שהוא לא מחליף את השקלים לדולרים בזמן, לוקח את הדולרים שכבר יש לו מחליף אותם לשקלים. יגיע לעולם האמת גם זה לא יהיה לו, לכן אדם צריך לשנות את הכיוון, לשנות את הפאזה. אלה שיעסקו בתורה, הגוף שלהם יתקיים והתורה תגן עליהם בתחיית המתים. כך גם בכל מעשה ומעשה, אם אין לאדם את הכוחות הנפש אז זה לא יעזור לו כמה מעשים שהוא יעשה. זה לא יעזור לו אם הוא יהיה במצב לכאורה שמח או עצוב, זה לא משנה אם יהיה לו וילה גדולה או וילה קטנה, הוא יכול לסבול. למה? כי מעבר למעשה, איפה שמחלקים את השכר האמיתי בנפש האדם, שם פועלים על פי חוקי הנפש, תקנה כוחות נפשיים- יהיה לך, לא תקנה כוחות נפשיים- ברגעי המשבר האלה, ברגע שקצת אין לך את הדבר הגשמי אז עלולים לעשות דברים נפשעים ביותר. אבל אם יש לאדם את הכח הזה הפנימי, אז הוא יכול להתגבר אפילו כשאין מצבים נוחים. לכן זה הכסף העיקרי שיש לקנות לאדם.  דהיינו מהיום אנחנו חייבים לפתוח צ'יינג'(change) (לעשות שינוי) בלב, בנפש האדם. מה המכשיר של הצ'יינג' אצלנו? המסך. בא האור, צריך להחליף את הכלי דעיגולים שהוא הפרטיות של האדם לכלים דקו, לכלי דאור חוזר ובהם אפשר לקבל את התענוג.  למדנו היום שני נושאים:

נושא אחד- על ראובן עם בלהה.

נושא שני- לימוד תורה כדי לזכות בחוקי העולם הבא.

הם קשורים זה לזה בכך שחוקי העולם הבא הם חוקי השכינה, איך להשיג את האהבה וראובן שזלזל באהבה, זלזל בשכינה הקדושה , שזה היה התרוץ לגבי זה שלא שכב איתה לכן זלזל בשכינה, זה מה שצריך עכשיו לתקן ודווקא להכשיר את השכינה הקדושה. לכן כל אחד ,כמסקנה מהשיעור, ילמד יותר תורה אבל מתוך כוונה להגדיל את הכלל ולעשות את ההמרה הזאת מהפרטיות שלו לאהבת הכלל.

עד כאן היום תודה רבה.

מאמר זוהר- בעל הסולם  "וילך ראובן – ויהיו בני יעקב שנים עשר"

רד) הכי יעלה על דעתך, שראובן הלך ושכב עם בלהה. אלא כל זמן שלאה ורחל היו חיות, השכינה שרתה עליהם. ועתה שמתו, לא נפרדה השכינה מן הבית. ושרתה בבית משכנה של בלהה.
ואע"פ שהשכינה היתה צריכה לקבל הבית, להתחבר עם יעקב כראוי, אחר מיתת רחל, איך נאמר שהשכינה שרתה במשכנה של בלהה? אם לא היה יעקב בזווג דכר ונוקבא, לא היתה השכינה שורה בגלוי בבית. ולפיכך עמדה השכינה במשכנה של בלהה, שהיה שם בזווג דכר ונוקבא.

רה) בא ראובן, ואחר שראה שבלהה ירשה מקום אמו, הלך ובלבל המטה, שלקח מטתו של יעקב משם. ומשום שהשכינה היתה עליה, כתוב בו, וישכב את בלהה, שישן על אותה המטה, ולא חרד לכבוד השכינה. וע"כ אומר עליו הכתוב כאילו שכב עמה. ומשום זה שלא חטא, לא נגרע ראובן מחשבון י"ב השבטים. וע"כ מיד בא הכתוב ועשה חשבון, שאמר ויהיו בני יעקב שנים עשר. ומשום זה כתוב מיד, בכור יעקב ראובן, שעשהו הכתוב ראש לכל השבטים.

רו) כי ישרים דרכי ה'. כל דרכיו של הקב"ה כולם ישרים, ודרכיו אמת. ובני העולם אינם יודעים ואינם משגיחים על מה הם עומדים. ועל כן, צדיקים ילכו בם, משום שיודעים דרכיו של הקב"ה ועוסקים בתורה, שכל מי שעוסק בתורה, הוא יודע והולך בדרכי התורה, ואינו סר לימין ולשמאל.

רז) ופושעים יכשלו בם. אלו הם הרשעים, שאינם עוסקים בתורה, ואינם מסתכלים בדרכיו של הקב"ה, ואינם יודעים לאן הדרכים הולכים. ומשום שאינם יודעים להסתכל, ואינם עוסקים בתורה, הם נכשלים בדרכי התורה, בעולם הזה ובעולם הבא.

רח) כל אדם העוסק בתורה, כשנפטר מן העולם הזה, נשמתו עולה באורחות ושבילים של התורה. ואלו האורחות והשבילים של התורה הם ידועים, ואותם היודעים דרכי התורה בעולם הזה, הולכים בהם בעולם ההוא אחר שיפטרו מהעולם הזה.

רט) ואם אינם עוסקים בתורה בעולם הזה, ואינם יודעים האורחות והשבילים של התורה, כשיצאו מהעולם הזה, לא ידעו ללכת באלו האורחות והשבילים והם נכשלים בהם. ואז ילך בדרכים אחרים, שאינם דרכי התורה, ויתעוררו עליו הרבה דינים, והוא נענש בהם.

רי) ומי שעוסק בתורה, בשכבך תשמור עליך והקיצות היא תשיחך. בשכבך, בקבר, התורה תשמור עליך מן הדין של העולם ההוא. והקיצות, כאשר הקב"ה יעורר רוחות ונשמות להחיות המתים, אז, היא תשיחך. היא תהיה מליצה טובה על הגוף, כדי שאלו הגופים, שעסקו בתורה יקומו כראוי. ואלו הם שיקומו מתחילה לחיי עולם, כמ"ש, ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם. ואלו הם לחיי עולם, משום שעסקו בחיי עולם, שהוא התורה.

ריא) כל אלו שעסקו בתורה, הגוף שלהם יתקיים והתורה תגן עליו. משום שבאותה שעה, יעורר הקב"ה רוח אחת, שכלולה מארבע רוחות, שהם חו"ב תו"מ. ואותה הרוח, הכלולה מארבע רוחות, מזדמנת לכל אלו שעסקו בתורה, להחיותם ברוח הזו, כדי שיתקיימו לעולם.

ריב) במתים שהחיה יחזקאל. מארבע רוחות בואי הרוח. למה לא נתקיימו. והרי כולם מתו כבתחילה, ולא הועיל להם הרוח הזו, הכלולה מד' הרוחות, שיתקיימו לעולם? באותה שעה שהחיה הקב"ה המתים על ידי יחזקאל, אותה הרוח, אע"פ שהיתה כלולה מארבע רוחות, מלכתחילה לא ירדה להחיותם שיתקיימו לעולם, אלא להראות שעתיד הקב"ה להחיות מתים באותו הדרך, ולהחיותם ברוח הנכללת באופן הזה, מד' רוחות. ואע"פ שהעצמות חזרו בשעה ההיא למה שהיו, הקב"ה רצה רק להראות לכל העולם, שהוא עתיד להחיות המתים, אשר עתיד הקב"ה להחיותם אז, בקיום שלם בעולם, כראוי. ואלו העוסקים בתורה בעולם הזה, התורה עומדת להם אז, ונעשית מליצה טובה לפני הקב"ה.

ריג) כל אלו המלות שבתורה וכל התורה ההיא, השכל שבה, שעסק בה האדם בעולם הזה, אלו המלות ואותה התורה, עומדת תמיד לפני הקב"ה, ואומרת לפניו, ומרימה קולות ואינה משתכֶכֶת. ולעת ההיא בתחיית המתים, היא תשיח ותאמר, כפי שנתדבק בה האדם ועסק בה בעולם הזה. ועל כן הם יקומו בקיום שלם לחיי עולם. שכתוב, כי ישרים דרכי ה', וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם.

ריד) אשר ישכבון את הנשים. הכי יעלה על דעתך על כהני ה', שיעשו מעשה זה? והתורה מפרשת החטא שלהם, שנענשו, על שהיה הקרבן קל בעיניהם נענשו. שמשמע שהיו צדיקים, שמדקדקים עמהם מאד. וכאן אומר, את אשר ישכבון את הנשים הצובאות, שעשו עבירה חמורה כל כך.

רטו) אלא חס ושלום, שהיו עושים עבירה זו, ומכל שכן במקום הקדוש ההוא, שלא יקומו ישראל ויהרגו אותם? אלא משום שהיו מעכבים את הנשים מלהכנס למקדש, והיו מוחים בידיהן, שלא להכנס להתפלל תפלה, מטרם שהקרבנות נעשו. כי משום שהן לא הביאו הקרבנות, לקחת חלק מהם, על כן היו מעכבים אותן. ומשום זה שהנשים בקשו להכנס אל המקדש, והם עכבו אותן, על כן כתוב, את אשר ישכבון את הנשים, שעכבו אותן מלהכנס לבית המקדש.

רטז) וישכב את בלהה. אלא שעכב אותה מלשמש עם אביו שמוש של מצוה. וזהו בלבול המטה. ונבחן, וכנגד השכינה עשה המעשה הזה. כי בכל מקום, שנמצא שמוש של מצוה, שורה השכינה על המקום ההוא ונמצאת שם. ומי שגורם לעכב שמוש של מצוה, גורם להסתלקות השכינה מן העולם. כמ"ש, כי עלית משכבי אביך. כמ"ש, וישכב את בלהה. ויהיו בני יעקב שנים עשר. שכולם היו במנין, ולא נגרע מזכותם מאומה.

ריז) מה הטעם, שמתחילה ישראל, ואחר כך, יעקב, שכתוב, וישמע ישראל ויהיו בני יעקב שנים עשר. ומשיב, אלא כשבא ראובן ובלבל את המטה, אמר, ומה זה, הרי י"ב שבטים היו לו לאבי לקיים בעולם ולא יותר, ועתה הוא רוצה עוד להוליד בנים, וכי פגומים אנחנו, שהוא רוצה להוליד אחרים במקומנו כבתחילה.
מיד בלבל המטה, ונעכב אותו השמוש. ונחשב, כאלו עשה בזיון כלפי השכינה, ששרתה על אותה המטה. וע"כ כתוב, וישמע ישראל. כי בשם הזה נתעלה תוך י"ב מדרגות שנתכסו, שהן י"ב נהרות אפרסמון טהור.
שֵם ישראל הוא למעלה מחזה דז"א, ששַם ד' ספירות חו"ב תו"מ, שבכל אחת ג' קוין, י"ב נהרי אפרסמון טהור. והם נתכסו. כי מחזה ולמעלה חסדים מכוסים. ויעקב היה רוצה להוליד עוד י"ב בנים מבחי' י"ב שבשם ישראל, שהם חסדים מכוסים. ונמצא, ראובן שבלבל יצועי אביו, פגם בבחינת י"ב שבשם ישראל, ולא כלום בי"ב דיעקב שכבר היו ונשלמו. וע"כ כתוב, וישמע ישראל. אבל בני יעקב היו י"ב שלמים.

ריח) ויחיו בני יעקב. אלו הם י"ב השבטים שהשכינה נתקנה בהם. הם אלו שהתורה חזרה ועשתה להם חשבון כבתחילה, כמקדם חטאו של ראובן. כולם קדושים, כולם ראויים אל השכינה להסתכל בקדושת רבונם. כי אלו עשה ראובן אותו מעשה, לא היה בא במספר השבטים.

ריט) ועם כל זה נענש ראובן, שנלקחה ממנו הבכורה וניתנה ליוסף. כמ"ש, ובני ראובן בכור ישראל, כי הוא הבכור. יהי שמו של האלקים מבורך מן העולם ועד העולם, שכל פעולותיו אמת, ודרכיו דין, וכל מה שהוא עושה הכל הוא בחכמה העליונה.

רכ) כמה גורם מעשה בני אדם, כי כל מה שאדם עושה, הכל נרשם ועומד לפני הקב"ה. כי יעקב, בשעה שבא אל לאה, כל אותו הלילה רצונו ולבו היו ברחל, כי חשב שהיא רחל. ומשמוש הזה, מטפה ראשונה ומאותו הרצון, נתעברה לאה. ובארוהו, אלו לא היה כך שלא היה יודע יעקב, שהיא לאה, אלא שכן היה יודע שהיא לאה, והיה מחשב ברחל, לא היה עולה ראובן בחשבון השבטים, כי היה בן תמורה. אלא בשוגג היה. ועל כן לא נתעלה בשם ידוע, אלא שמו סתם ראובן, שהוא ר"ת ראו-בן סתם, בלי שם.

רכא) ועם כל זה חזר המעשה למקומו. שכמו שהרצון הראשון נפעל ברחל, הרצון הזה חזר אליה, כי בכורתו חזרה ליוסף בכור רחל, למקום שהרצון היה שם, שהיא רחל. והכל בא למקומו, כי כל מעשיו של הקב"ה כולם אמת וצדק.

אין תגובות

להגיב