הדף היומי בזוהר הסולם – וישלח – עג-עה (שיעור השקפה)

הדף היומי בזוהר הסולם – וישלח – עג-עה (שיעור השקפה)

<

 שיעור שמע:

bmp3 (1)

ואלה המלכים

הזוהר הקדוש דף היומי שיעור למתחילים אנחנו לומדים היום בע"ה את המשך המאמר ואלה המלכים בע"מ: אג', אד', א'ה בפרשת וישלח. אנחנו נלמד היום את ע"ב, ע"ג, ע"ד, אנחנו נפסיק במאמר יעקב ישראל וישורון למרות שאנחנו דף אחד מוקדם יותר, אבל אנחנו נשלים אותו בע"ה לא בפעם הבאה, בפעם אחריו.

המאמר היום משלים לנו את הידיעה על המלכים והוא מתעסק בעניין של כוכבים ומזלות. בהבנה של כוכבים ומזלות שהם מושגים שאנחנו מכירים ביום יום, דהיינו במציאות של העולם, מעביר לנו הזוהר הקדוש או בעל הסולם את ההבנה לחכמת הקבלה. אז אנחנו ניתן הגדרות לכוכב ולמזל, לכוכבים ולמזלות ונראה גם את התכונות שלהם. ביחס הזה נראה גם את צורת התיקון הנצרכת הן מצד הכוכבים והן מצד המזלות, לאחר מכן נקשר את זה לעניין המלכים, מדוע מלכי ישראל שולט רק אחרי מלכי אדום? ובתוך עם ישראל, מדוע שאול מולך לפני דוד? ובסוף נסכם את כל עניין המלכים שמלכו בארץ אדום שמלכו לפני מלכי ישראל אבל בצורה של פרוד ולא של אחדות. את זאת נקשר כמובן לתחילת המאמר שבו למדנו שבני עשיו לא נמנו בזמן יצחק אלא רק בני יעקב. והרעיון המרכזי שהוביל שהאב, הוא הכלל, שהוא יצחק והפרטים שהם בני יעקב הם באו לגלות את הכלל והכלל הוא אמונה. כשהכלל מת, דהיינו נפטר מן העולם, מת כלפי התחתון ואז מגלים את הפרטים, משמע שהפרטים באים למלוך או לתת כל אחד את מקומו מצידו עצמו ולא מצד העליון, לא מצד הכלל, לכן אצל עשיו אנחנו נגלה את כח הפירוד ואצל עם ישראל את כח האחדות, את כח הכלל. ועל דרך זה אנחנו רוצים להסביר, לפי  הכלל הזה אנחנו רוצים להסביר את עניין של מלכי אדום ומלכי עשיו ומלכי ישראל. מלכי ישראל באים מצד האחדות, מצד המזל ומלכי עשיו באים מצד הכוכבים שלא יכולים להאיר מצד הטבע האמיתי שלהם, דהיינו הם לא יודעים להתגלות באחדות.

אז מה זה כוכב ומה זה מזל?

כוכב- נותן לנו הגדרה ואומר שכוכבים מתיחסים למדרגות שלמעלה והמזלות למדרגות שלמטה. לאחר מכן אומר לנו שמזל זה קיבוץ כוכבים המקושרים זה בזה ומהלך אחד משותף לכולם. מה זה אומר? יש כוכבים, יש פרטים, יש הארות פרטיות ולא רק אור אחד גדול כמו השמש, או כמו הלבנה, אלא כוכבים שזה פרטים, רק השאלה אם יש דבר שמקשר ביניהם, בין הפרטים? או אין דבר שמקשר ביניהם. אם זה מזל אז יש מהלך אחד משותף לכולם שמקשר ביניהם, אם זה כוכב שעומד לבדו אז הם אינם מקושרים זה בזה וכל אחד פונה לדרכו. המנעולא שדיברנו עליה בשיעור הקודם היא זו ששולטת. במה שולט צמצום א'? בכוכבים. יש צד חיובי וצד שלילי במנעולא. מצד הדבר החיובי, הטוב שבה היא אמונה, שאמונה לא כוללת פרטים בתוכה, היא הודאי, ככה אני מאמין. כשיש פרטים אז הפרט שעומד בפני עצמו הוא ספק. אם אני יכול לקשר את הפרטים לתמונה אחת שלמה אז זה כמו שאני מביא את הספק הזה לודאי. אבל מה אם אני לוקח..אז זה נקרא מזל, שאני יכול לקשר את הפרטים לכלל. אבל אם אני לא יכול לעשות את זה? אז מה עושה המנעולא? אומרת: זה ודאי , אני לא צריכה הוכחה, לא צריכה פרטים, אני מאמין שיש בורא וזה הכל. שואל: כן אבל אתה יכול להסביר לי את זה? מה זה להסביר? להגיד לי את הפרטים כיצד הם מקושרים לכלל? התשובה היא לא, אני לא יכול, אני מאמין וזהו. אם מראה לי שאני מתחיל להתעסק בשכל ולא הולך למעלה מהדעת, לא יכול להבין את הדבר. לכן מה אומרת המנעולא? היא אומרת שזה נעתק מהשגה כמו עתיק, נעתק מהשגה, רדל"א- ראש דלא אתידע, מקבל את זה באמונה למעלה מהדעת. אז אני לא צריך פרטים. כאשר הכוכבים שולט בהם המנעולא אז אני צריך לקבל אותם בלי פרטים. איך אני יקבל אותם? ככלל אחד, באמונה למעלה מהדעת. יש כח מעליהם ששולט עליהם ששלח אותם אולי כפרטים אבל אני לא מתיחס אליהם כפרטים אלא ככח, אלא כח שנמצא מעליהם. זה נקרא חסדים מכוסים- לא מגלה את החכמה הפרטית של כל אחד ואחד. ברגע שאני בא לגלות את החכמה הפרטית של כל אחד ואחד אז אני נופל בטומאה שזה נקרא המלכים שמסתכלים באיצטגנינות, שמסתכלים בכוכבים ורואים את הכח של הכוכבים, שהכוכבים זה הכוחות שנמצאים, ששולטים מצד הנפרדות שלהם בעולם ואני לא מקשר אותם לבורא, אני לא אומר: יש פה בורא והם לא מעניינים אותי, אלא מתיחסים לכוחות כמו בטבע, הכח… ואז יש לי הרבה אלילים חס ושלום ככה מסתכלים עשיו, ככה מסתכלים עוד מלכים אבל הם לא יכולים לשלוט, כי בסופו של דבר הם נשברים. זה אסטרולוגוס הגדול שהיה בזמנו, גם פרעה היה אסטרולוגוס גדול. והגויים הם מתיחסים מצד כוחות הטבע, כמו הכח של האור שבא מלמעלה שמגלה כוחות גדולים בפרטים. מה התפקיד של האדם? התפקיד של האדם הוא לאמר: אני רוצה לקשר בין הפרטים הללו. אז מה אני יעשה? קודם כל אני יאמין שיש משהו למעלה מהפרטים, איך אני יקבל את זה? במנעולא, למעלה מהדעת. אז כוכבים זה טוב או לא טוב? לכל אדם יש לכאורה כוכב, אין עשב שגדל שאין לו כוכב מלמעלה שאומר לו גדל. זאת אומרת שיש הרבה פרטים שמיוצגים דרך הכוכבים. מה עושה האדם? יש כח מלמעלה. כאשר הפרטים האלה מגיעים עד לאדם אז הוא צריך כח מצד האדם לחבר ביניהם, אז מה עושים עם ישראל? הם אומרים: אני מוכן לקבל את הפרטים, אני לא מבטל את הפרטים, לא  מבטל את הכוכבים אבל אני מקבל אותם כך שאני צריך לחבר את כולם, את כל הכוחות לדבר אחד. למה? איך? מזל, אבל מה יועיל לי המזל? מה המזל הכי גדול של האדם? אהבה. למעלה אני מבטל את הפרטים בבחינת אמונה, למטה אני מחבר את הפרטים בבחינת אהבה, יש פרטים אני מחבר אותם באהבה, יש אותי ואת ראובן אנחנו מתחברים באהבה. למעלה אין אני וראובן יש דבר אחד, יש את הכלל זה מצד הקדושה. מה עושים בטומאה? מה עושים מלכי עשיו? הם למעלה רוצים לראות את הפרטים אבל אין להם את הכח של האמונה אומרים אני לא מאמין, כל אחד ישלוט. יהיה את הכח של האהבה והכח של השמחה והכח של הים והכח של היופי וכן הלאה..יהיו הרבה אלילים. אומר זה מגיע לריקנות. איך זה מופיע בחיי היום יום? שלא רואים את הכח של הבורא שמעל כל הכוחות הפרטיים, שרואים כל כך הרבה כוחות, שאני לא יודע לחבר אותם לאהבה אז אני צריך להאמין שהכל בא מלמעלה. אומר אבל מה, איך בא מלמעלה?  לא יודע איך, הכל בא מלמעלה. ככה היהודי מתנהג. אבל זה לא מספיק אם יש לי את הכח לחבר אותם באהבה, דהיינו מצידי שאני יכול להשתמש בכוחות לאהוב את השם אז זה דבר גדול. אם אני רק מאמין, זה לא מספיק. זה טוב, אבל זה לא מספיק. אז אם כך כל מלכי אדום, כל מלכי עשיו, מצד העשוי כמו שהוא בא מלמעלה, מלמעלה באים הרבה כוחות וההרגשה של האדם היא כל הכוחות האלה שבאים מלמעלה שאני ישלוט אם הכוחות האלה, אני ישיג את הכוחות ואני ישלוט. ואז אדם רוצה שליטה מצד המוח, מצד הגוף רוצה תענוגות פרטיים. מלכי ישראל באים אחרי מלכי עשיו, אחרי שרואה את הכוחות הללו. אז יש לו שתי צורות התיחסות:

צורה אחת- אני מאמין שיש כח למעלה מעל כל הכוחות האלה, לא יודע להסביר, לא יודע איך, גם אני לא יכול להוכיח את זה אבל זה האמונה ואז היא מבטלת את כל הפרטים. זה בחינת בנימין, דהיינו הכח של המלכות שדוחה את כל האור בבחינת אור חוזר ומאמינה: הוא למעלה בחשיבות, לא אני, אני לא צריכה את עצמי, אבל כשאני בא להשתמש בעצמי שלי ואני רוצה לראות את הפרטים אני צריך לחבר אותם לאהבה, ללב לדוד המלך. לכן היה שליטה קודם כל של שאול המלך ואחר כך של דוד המלך. דוד המלך מלך לעולם. האהבה היא השולטת. חייב את המשיח בן יוסף הזה שבא מצד בנימין שהוא יהיה חלק וכלל אחד עם משיח בן דוד שהם יהיו דבר אחד. זה נכון שהוא הראשון ששולט והוא צריך למות אבל אחר כך הוא צריך להתאחד עם משיח בן דוד.

אז אם כך אנחנו רואים אחרי שגמרנו ללמוד את יעקב ובאנו ללמוד על עשיו, אנחנו רואים שהמלכים ששולטים בו, זה כוחות של פרוד, לא מטעם זה שרוצה את הפרטים אלא מטעם שנותן כח לכל אחד בנפרד. ואנחנו אומרים יש כח לכל אחד בנפרד צריך לחבר אותם לאהבה. איך נעשה את זה? ע"י זה קודם שנאמין שיש כח אחד מעל כל הכוחות הללו שזה אמונה. זה שאול המלך ואז חייב להרוג את אגג, חייב להרוג את עמלק שיוצר ספק, חייב להלחם בעמלק. אם נלחמים בו באמונה אז יכול להתגלות אחר כך כח האהבה. אם לא נלחמים באמונה לא יכול להתגלות כח האהבה, אז צריך לבוא דוד המלך. ודוד המלך צריך לחבר את כולם באהבה שזה לוקח יותר זמן כי פה צריכה להיות הפנמה, זה לוקח לאט, לאט וזה במשך שיתא אלפי שני. בעזרת השם יגיע משיח צדקנו דוד המלך ויחבר את כולם באהבה אחת שלמה.

עד כאן היום תודה רבה.

m.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

ואלה המלכים-   זוהר בעל הסולם

לו) כשעשה הקב"ה את העולם, וחלק את הארץ לשבעה גבולות, מחולקים כנגד שבעים השרים, הממונים על אומות העולם, שהם חצוניות, חג"ת נהי"ם, שכל אחת כלולה מעשר, והם ע'. והקב"ה חִלֵק אותם ע' ממונים לשבעים אומות, כל אחד ואחד כראוי לו, כמ"ש, בְּהַנְחֵל עליון גוים בהפרידו בני אדם יַצֵּב גבולות עמים למספר בני ישראל.

רלז) ומכל השרים הממונים, שנמסרו לכל האומות, אין בזוי לפני הקב"ה כממונה של עשו. משום שהצד של עשו הוא צד הטומאה. וצד הטומאה הוא בזיון לפני הקב"ה. ומאלו המדרגות הקטנות שלאחר הרֵחַיים, ומן הריקנות שבמדות האדומות, בא שרו של עשו. שכתוב, על גחונך תלך. ארור אתה מכל הבהמה.
רֵחַיים ורכב, נצח והוד, המכונים שְחָקים שטוחנות מ"ן לצדיקים. נצח מכונה רכב והוד רֵחַיים. ומכונים כן, משום שיש בהוד הדין הקשה, שמשם נתקן מסך המנעול. וע"כ הכל נטחן עליו, ומשם הצדיקים מעלים מ"ן. ונודע שהדין אינו פועל למעלה ממקום מציאותו, אלא רק למטה ממקום מציאותו. ולפיכך המדרגות שהם אחר הרֵחַיים, הוד דז"א, נפעלות מן הדין הקשה שברֵחַיים, ואינן יכולות לקבל גדלות. והן בקטנות. גם נודע, שהמדרגות הנמשכות מקו שמאל, בשעה שמאיר ממעלה למטה, הן בריקנות מכל אור, משום שהנוקבא נבחנת אז לים קפוא. ואלו ב' החסרונות נמצאים בשרו של עשו.
שׂרו של עשו בא מהבחינות הקטנות הנוהגות במדרגות שלאחר הרֵחַיים, מפאת הדין הקשה שנמצא שם. וע"כ הוא קטן. ועוד הוא בא מקו שמאל, בעת שמאיר ממעלה למטה, חכמה בלי חסדים, שאז כל המדרגות הנמשכות משם הן בריקנות. וב' דברים אומר הכתוב עליו:
א) הנה קטן נתתיך בגוים.
ב) בזוי אתה מאד, להיותו נמשך מקו שמאל, שקו השמאל נמשך מבינה, שנבחנת לגוון אדום. ולהיותו בריקנות נבחן לבזוי. והוא ג"כ בחינת הנחש הקדמוני, שנאמר עליו, על גחונך תלך ועפר תאכל. כי להיותו מאחר הרֵחַיים, נקצצו לו הרגלים, מכח הדין הקשה אשר שם, ונתקלל על גחונך תלך. ולהיותו משמאל הוא בריקנות, ונתקלל ועפר תאכל כל ימי חייך. ונאמר אצל עשו, בזוי אתה מאד, בדומה לנחש שנתקלל, ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה.
המאמר מבאר, למה מלכו מלכי אדום לפני שמלך מלך לבני ישראל. ונודע, שהקטן נתתקן תחילה ואחר כך הגדול. ולפי"ז היה צריך שיעקב יתתקן תחילה ואחר כך עשו. כי כתוב, ויקרא את עשו בנו הגדול. ויעקב הוא הקטן. והזהר מבאר, שמבחינת השורשים נבחן עשו לקטן ויעקב גדול ממנו. וע"כ כתוב, הנה קטן נתתיך בגוים.

רלח) במדרגות התחתונות שמחזה ולמטה דזו"ן, ששם החסדים מתגלים בחכמה, יש מדרגות על מדרגות. וכולן משונות זו מזו. וכל המדרגות הן פרודות. וגם מקושרות אלו באלו. באופן, שהמלכיות מכל המדרגות נפרדות זו מזו, וגם מלכות מתקשרת במלכות. משום שהסדר הוא, זה נכנס וזה עולה. ונמצאים מאוחדים בקשר אחד.
אור החסדים נכנס ע"י מסך דחירק שבקו אמצעי. ואז אור החכמה שבשמאל עולה ומאיר ממטה למעלה. וע"כ מאוחדים כל שלשת הקוין בקשר אחד של הקו האמצעי. כי לולא אור החסדים שבקו ימין, לא האירה החכמה שבשמאל. ולולא הקו האמצעי, לא היו מתלבשים הימין והשמאל זב"ז. ונמצאים שלשתם מקושרים זב"ז.

רלט) הקשר מסך דחירק, יש לו קומה, קומת קו אמצעי. ושלשה קשרים יש באותה הקומה. כי קו אמצעי כולל בתוכו כל שלשת הקוים. ובכל קשר יש עטרה אחת, ג"ר, כמ”ש, בעטרה שעטרה לו אמו. ובכל עטרה כח שליטה אחת של מסך המנעול, הוא המלכות דצ"א, המשמש בג"ר דכל מדרגה.

רמ) ונתמנה כח השליטה של המנעול בעיטור שלמעלה, בג"ר המדרגה, ששם נקבע מקומו. וגם נתמנה לרדת למטה, לו"ק המדרגה, עד שנקשרו בו הכוכבים והמזלות. וכל אחד ואחד, כל כח שליטה שיש בכל אחת מג' העטרות, יש בו ככב אחד ומזל אחד. וכל הככבים מתיחסים למדרגות שלמעלה, וכל המזלות למדרגות של מטה. ועל כן כל מדרגה ומדרגה מתעטרת במקומות כראוי לכל אחת.
מזל – קיבוץ ככבים המקושרים זה בזה, ומהלך אחד משותף לכולם.
כֹכבים – מורה, שאינם מקושרים זה בזה, וכל אחד פונה לדרכו. הקשר של הספירות הוא, שאין החכמה מאירה בלי חסדים שבימין, ואין החכמה מקבלת החסדים שבימין, זולת על ידי הכרעת הקו האמצעי. ונמצאים שלשתם צריכים זה לזה ומקושרים זה בזה. ולפי"ז כל סבת הקשר הוא, משום אור החכמה, שאינו יכול להאיר בלי חסדים. וע"כ נוהג זה רק בו"ק של כל מדרגה, ששם מאיר המפתח, עטרת יסוד. והי' יוצאת מאויר, ונתגלה שם אור החכמה.
מה שאין כן בג"ר של כל מדרגה, ששם שולט כח המנעול, מלכות דצ"א, ואין הא' יוצאת מאויר שלהן, והחסדים מכוסים ונעלמים מחכמה. אם כן אין שום סבה לקו האמצעי, שיצטרך לקשר הספירות זו בזו. ולפיכך הן נבחנות לפרודות. ומטעם זה הספירות שבו"ק המדרגה, שהן מקושרות זו בזו, מכונות מזל, שהככבים שבו מקושרים זה בזה. והספירות שבג"ר המדרגה מכונות כוכבים, שנפרדות זו מזו, כמו כוכבים נפרדים.
כמ"ש, ופניהם וכנפיהם פרודות מלמעלה, כי מחוברות למטה בו"ק, ופרודות מלמעלה בג"ר. ותבין שאין הפירוש, שאין תיקון קוים בג"ר, כי אין משהו בו"ק, שלא יהיה מקובל מג"ר. אלא המדובר הוא בענין השליטה בלבד. כלומר, שאין שום שליטה לכח הקישור אשר שם, ודומה כמו שאינו. וע"כ נקראות ככבים.
כח השליטה של המנעול הוא בג"ר של המדרגה, אבל הארתו מתפשטת ויורדת בו"ק של המדרגה. וזה אמרו, שכח השליטה של המנעול נתמנה בג"ר המדרגה, והיינו עיקר מציאותו. שמבחינת הארתו יורד ומאיר למטה בו"ק המדרגה. כי נכללו בו ג"ר המכונות ככבים, וו"ק המכונות מזלות. אלא מציאותו בככבים והארתו במזלות.
כלומר, שלאו דוקא כח השליטה שבשמאל נוהג בו כוכב ומזל. אלא אפילו כח השליטה שבימין שכולו חסדים, מ"מ נוהג גם בו כוכב ומזל. שמבחינת כוכב אין בו התכללות חכמה, ומבחינת מזל יש בו התכללות מחכמה. שכוכבים מתיחסים לג"ר המדרגה, והמזלות מתיחסים לו"ק של המדרגה.
ע"כ יש ב' מינים של ג"ר:
א) מבחינת חסדים, המקובלים מג"ר המדרגה, שהוא אויר טהור.
ב) מבחינת חכמה, המקובלות מו"ק של המדרגה.
והרי יש ב' מיני עיטור. וכל מדרגה מתעטרת לפי בחינתה הראויה לה.

רמא) וכשהמדרגות נפרדות, בג"ר, נמצא בהן קשר המפסיק, שליטת המנעול, המפסקת הארת החכמה, עד שמתקשר במקום הראוי לו, עד שהארתו יורדת לו"ק. ובחינות מדרגות הטומאה, שהן בצד שמאל, כולן מתחלקות לכמה אורחות, שהם בחינות מפתח, ושבילים, שהם בחינות מנעול, מבחינות הגבורות האדומות, הנמשכות מבינה שהיא אדום. ומשום זה, נבחנות הגבורות שלמטה לאלף אלפים ורבוא רבבות.
אע"פ שהצד השמאלי נמשך ממקום ו"ק, ששם מקום שליטת המפתח, מ"מ גם הארת המנעול מתפשטת שמה, וע"כ צד הטומאה, הנמשך מצד שמאל, כלול בהכרח גם משליטת המנעול. ולפיכך מגיעה לו משם הקטנות.
שליטת המנעול במקום ג"ר מפסיקה הארת החכמה. הארתו מתפשטת גם לו"ק, אע"פ ששם מקום שליטת המפתח. מהמפתח מתפשטים אורחות, וממנעול מתפשטים שבילים. הארת המפתח, שיש בה הארת חכמה, תלויים בה אלף אלפים, כי אלפים הם בחכמה. והארת המנעול המשמשת בג"ר ובחסדים מכוסים, תלויים בה רבבות, כי רבבות נמשכות מג"ר ומבחינת החסדים. מכח הארת המנעול נמשכת הקטנות לעשו, ומכח הארת המפתח הוא מקבל הארת השמאל ממעלה למטה, שמזה מגיע לו הריקנות ונעשה בזוי מאד.

רמב) ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום. בארץ, בצד עשו שבמדרגה, שכתוב עשו הוא אדום. וכל אלו המלכים באים מצד רוח הטומאה.
לפני מלך מלך לבני ישראל. משום שאלו המדרגות העומדות בבתי שער למטה, המדרגות של עשו, הן קודמות להשתלם. ומשום זה אמר יעקב, יעבר נא אדני לפני עבדו, משום שמדרגותיו של עשו הן קודמות להכנס ולהשתלם. כי מתחלה מתתקנות המדרגות הנמוכות ואח"כ המדרגות הגבוהות. ומשום זה, לפני מלך מלך לבני ישראל. כי עד עתה עוד לא הגיע הזמן של מלכות שמים לשלוט ולהתאחד בבני ישראל. ומשום זה אמר, יעבר נא אדני לפני עבדו.

רמג) וכשיושלמו תחילה אלו המדרגות, תתעורר אחר כך מלכות שמים לשלוט על התחתונים. וכשהתחילה לשלוט, התחילה בקטן של כל השבטים, שהוא בנימין, שאול המלך שבא מבנימין. בבנימין התחילה המלכות להתעורר. ואחר כך באה המלכות במקומה, לדוד המלך, ונתקיימה בו, שלא תסור ממנו לעולם.

אין תגובות

להגיב