003- הדף היומי בזוהר הסולם – וישב – ז-ט (שיעור השקפה)

003- הדף היומי בזוהר הסולם – וישב – ז-ט (שיעור השקפה)

 שיעור שמע:

bmp3 (1)

הדף היומי בזוהר הסולם – וישב – ז-ט מאמר:"אלה תולדות יעקב"

הזוהר הקדוש דף היומי שיעור למתחילים, אנחנו לומדים היום בפרשת וישב בע"ה מאמר:"אלה תולדות יעקב" ע"מ: ז', ח', ט'. אנחנו מתחילים את המאמר באות כ"א בע"מ- ו'. במאמר הזה שהוא רק התחלתו, נסיים אותו רק מחר, במאמר הזה אנחנו רואים שני נושאים:

נושא אחד- "אלה תולדות יעקב" , נושא שני- "שברא את העולם במידת הדין" והדין יש לו איזה שהוא תפקיד בעולם לצדיקים. אלה שני הנושאים.

בנושא הראשון- "אלה תולדות יעקב יוסף", אנחנו רואים שני פרושים שעל כל אחד מהפרושים האלה יש לנו כל מיני תובנות משנה. הנושא השני- אנחנו רואים תובנה מאוד חשובה בחיים, עליה יש לנו שתי שאלות כשבשאלה הראשונה יש לנו הנחת יסוד מאוד חשובה שהיא איזשהו ערך גדול לחיים. אז בואו נראה את זה מסודר.

אז, הנושא הראשון- "אלה תולדות יעקב יוסף" שואל: למה כתוב אלה תולדות יעקב יוסף כשלא כתוב על אף אחד מהבנים כך? התשובה הראשונה מכיוון שזאת מדרגת הולדה, מדרגת חכמה, היות וזאת מדרגת חכמה יש חשיבות גדולה למדרגה הזאת של יוסף שהיא מדרגת חכמה לכן כתוב: אלה תולדות יעקב- יוסף. מה זה אומר? מה ההבנה הפנימית של זה? שכאשר אדם לא מגיע למדרגת הצדיק הזה שנקרא יוסף, הוא לא יכול להוליד. הולדה זה אומר שאדם יכול להפיק מתוך נשמתו עצמו הבנות חדשות. יכול להיות שיש הבנות לאדם: הבנות נלמדות, הבנות שאולות, הבנות של הקש אבל לא הבנות שנובעות מהנפש שלו. אנחנו לומדים שכל אדם צריך לכתוב תורה, דהיינו שכל אדם צריך להוליד הבנות מתוכו. אומר: אם יש לו את מדרגת היסוד, מדרגת הצדיק אז יכול להוליד הבנות מתוכו. אלה תולדות יעקב- יוסף זה אומר שיעקב הוליד ממדרגת יוסף. שמדרגת יוסף הי א המדרגה שנותנת תולדות ולא כל שאר הבנים אלא דוקא המדרגה הזאת של יוסף. זה הפרוש הראשון של "אלה תולדות יעקב יוסף".

הפרוש השני- "אלה תולדות יעקב יוסף" אומר שליוסף היה דיוקנו של יעקב ולא לאף אחד מהאחים. מה זה דיוקנו של יעקב? שיעקב היה קו אמצעי בין אברהם ויצחק והוא קו אמצעי של נצח והוד דהיינו של כל הבנים האחרים, הוא הקו האמצעי שמאחד את כולם כי צדיק גם נקרא:"כל", הוא גם קיבל את כותונת הפסים, זאת ההבנה. על ההבנה הזאת יש הרחבה. ההרחבה היא להסביר לנו מה זה נקרא שיוסף בן שבע עשרה ואיך זה קשור לכך שיעקב, "אלה תולדות יעקב יוסף" אז הוא היה בדיוקנו של יעקב, למה זה נותן לי הסבר על- אלה תולדות יעקב? אז בא ומפרש לנו בעל הסולם בהרחבה שהמושג שיוסף בן שבע עשרה כשהוא נלקח מיעקב ולאחר מכן יעקב חי עוד  שבע עשרה שנה ו"אלה" נקראים החיים שלו במצרים, שירד למצרים ראה את יוסף, חיה נפשו שוב, שהחיים  באים ממדרגת יוסף ולכן –"אלה תולדות יעקב יוסף". אומר: איך? איך זה קשור שבע עשרה? אומר: המספר שבע עשרה מתחלק ל-עשר ו-שבע. שבע זה מדרגת חכמה ועשר זה מדרגת חסדים. כאשר הוא כלול מחסדים וחכמה זאת אומרת שיש לו מדרגה שלמה וזה מראה על שלמותו של יעקב. כי הולדה אם המדרגה הזאת של השלמות באה דרך יוסף אז זה מראה על שלמות ולכן תולדות יעקב זה יוסף כי יוסף מצביע  על השלמות שלו. קצת רואים את זה בסיפור המקראי שיוסף, כל זמן שלא היה יוסף שהיה בן שבע עשרה ובן  שבע עשרה הוא נלקח לו , מה נלקח לו כשאומרים לו שהוא בן שבע עשרה? לא משהו כרונולוגי, נלקחה לו השלמות הזאתי שתכף נסביר אותה. אז אם נלקחה לו השלמות הזו ואחר כך כל הזמן הזה שהוא התאבל לא הייתה לו השלמות הזאת, זה מראה שיוסף נותן לו את השלמות ולכן חי עוד שבע עשרה שנה. ובדיוק שספרו לו על יוסף שהוא חי אז שבה רוחו, שבו לו חייו. עכשיו אנחנו רוצים קצת  להרחיב את המושג, את ההבנה למה  שבע עשרה זה שלמות אומר : חכמה באופן הטבעי שלה, הטבעי שלה מצד הטבע חכמה זה אור שבא ממעלה למטה, אבל אם הוא יבוא ישירות מלמעלה למטה דהיינו: אני מתחשק לי והבורא יתן לי אור. אומר: הצורה הזאתי היא צורה שיוצרת כאוס בעולם, יוצרת אנוכיות, מנתקת אותנו מהבורא, לכן מה הדרך?

שכשבאה חכמה אני דוקא יוכל לדחות את התגובה הראשונית שלי, יוכל לדחות את האנוכיות. הדחייה הזאת אומרת: מדרגה של שבע ולא עשר כי היא לא שלמות, אני לא יכול להשתמש איתה בשלמות כי אני דוחה אותה, היא לא באה לי… היא לא ניתנת  מלמעלה למטה שמלמעלה למטה, להשיב על הלב זה השלמות ואין את השלמות לכן זה שבע. שבע זה שלמות של המלכות בעולם הזה, זה שלמות אבל לא שלמות שיכולה להיות במאה אחוז לכן היא ממטה למעלה. לעומת זאת החסדים הם העשר מתוך ה- שבע עשרה למה? כי חסדים מתפשטים ממעלה למטה וההתפשטות ממעלה למטה יש בה שלמות. השילוב של שניהם יחד של שבע עשרה זה גימטריה- טוב וזה גם מרמז לנו, בהמשך נלמד על משה רבנו בפרשת שמות שהוא נקרא:"ותרא כי טוב" מה זה טוב? זה מדרגת יוסף אבל בפנימיות –"ותצפינהו" שהוא בחינת הדעת שהוא פנימיות יעקב שהוא נקרא הטוב, אבל זה נדבר בהמשך. אם כך, מה הפרוש השני ל-"אלה תולדות יעקב"? ונזכיר אגב כך את הפרוש הראשון, הפרוש הראשון שזה מדרגת הולדה, שזה מדרגה גבוהה מאוד זה בזכות יוסף. הפרוש השני שזה מדרגה של שלמות וזה מתראה ביוסף שהוא בחינת שבע עשרה ו- שבע עשרה זה שלמות של שילוב של חכמה וחסדים. עד כאן למדנו שתי הבנות עם הרחבה אחת בנושא של- "אלה תולדות יעקב יוסף".

עכשיו אנחנו רוצים ללמוד דבר נוסף, הנושא השני שלנו היום היה על כך שהעולם נברא בדין. כשאנחנו אומרים שהעולם נברא בדין אז יש לזה איזשהו ערך ודין זה מציאות של קושי. אומר: יש התנהלות, אנחנו לומדים  את העניין הזה שהבורא ברא את העולם בדין וקיים אותו ברחמים, אנחנו לומדים את זה על הצדיק. יש לזה עוד הרבה מובנים, אנחנו מתעסקים בצדיק כי אנחנו מתעסקים ביוסף, אגב האמירה שיוסף הוא צדיק, שהוא טוב, שהוא גורם למדרגת הולדה, אגב כך אנחנו מתעסקים גם במובן שהבורא ברא את הבריאה במידת הדין על בחינת יוסף , על בחינת הצדיק. על זה הוא בא ואומר לנו שהדין שורה על האדם הוא צדיק הוא משום אהבת הקב"ה אליו. מה זאת אומרת? הקב"ה נותן יסורים לצדיק כי הוא אוהב אותו? אומר:כן. מדוע? אומר: הוא משבר הגוף בשביל להשליט את הנשמה. דהיינו יש לאדם שתי תפיסות, הוא חלוק: יש לו תפיסה גופנית שאומרת-תן לי, אני רוצה להנות, אני רוצה בשבילי, אני המצב מעניין אותי. ויש תפיסה שהיא תפיסה צורנית-של צד ההתיחסות שלי, צד הקשר, הנשמה, ההתפשטות, הרציפות זה קובע אצלי. אומר: אבל הגוף בטבעו, לא אומר את זה פה  אבל הגוף בטבעו הוא עצם אצל האדם כי הוא נברא והנשמה היא רק התכללות כך שהגוף יותר חזק, אז אם מלמעלה לא יעזרו לנו לשבר את הגוף אז לא נוכל להשליט את הנשמה על הגוף ויש לנו תפקיד להשליט את הנשמה על הגוף לכן אומר שמשבר הגוף בשביל להשליט את הנשמה ואז מתקרב האדם אליו באהבה כראוי והנשמה שולטת באדם והתפיסה הגופנית נחלשת. משמע שלא צריך שהגוף יהיה חזק כדי שהנשמה תהייה חזקה, הפוך-צריך שהגוף יהיה חלש כדי שהנשמה תהיה חזקה. אבל לא מדובר על גוף גשמי, עד כדי כך אומר ואומר כלל הזוהר הקדוש:"ובעיא גופא חולשא ונפשא תקיפא" צריך האדם לגוף חלש ולנפש חזקה. שהקב"ה נותן צער לצדיק בעולם הזה בשביל לזכותו לעולם הבא. אז זה ההבנה והיא הנושא השני של השיעור. שהצדיק צריך לשבור את גופו כדי שהנשמה תשתלט על הגוף, הצורה הנשמתית וככה יתדבק בהשם. הבנו, על זה בא ושואל שתי שאלות:

שואל, אומר: יש חוק- שכינה לא שורה במקום של עצב. זה ההנחה שמבססת לנו את השאלה השניה. מה השאלה? אומר: אם אתה גורם לדין על הגוף נגיד לאדם אין פרנסה, חולה, משותק, לא נותנים לו כבוד וכן הלאה.. שוברים את התפיסות הגופניות שלו, אז הוא עצוב, אם הוא עצוב לא שורה הנשמה, לא שורה השכינה הקדושה, אם לא שורה השכינה הקדושה איך ידבק בהשם? בלי השכינה אי אפשר להדבק בהשם, כמו שאומר תיקוני הזוהר: שאתה הולך אל הקב"ה, אל תלך בלי השכינה, אתה צריך ללכת עם השכינה אל הקב"ה. אז זה שאלה ראשונה.

שאלה שניה, אומר: אנחנו רואים שיש צדיקים שלא הייתה להם שבירת הגוף ויש צדיקים שהיה להם. אומר: אם אתה אומר שזה כלל שצריך לשבור את גופו, למה היו צדיקים שלא שברו את גופם? מה בין אלה לאלה? משמע שזה לא חוק, זה לא חייב ,אז איך זה מתקיים? מה אני צריך להבין מכאן? זו השאלה השניה.

אם כך למדנו בנושא השני שלנו איזשהו ידיעה שצריך שבירת הגוף כדי להתדבק בהשם, כדי שהנשמה תשלוט על הגוף, על זה שאלנו שתי שאלות: שאלה ראשונה- הרי זה גורם צער שבירת הגוף, גורם עצב ויש לנו כלל שהשכינה לא שורה במקום עצב אז לכאורה זה לא מסתדר ששבירת הגוף עוזרת. ושאלה שניה- יש צדיקים שלא נשבר גופם ובכל זאת היו צדיקים, התקרבו להשם. על השאלות האלה אנחנו נענה בשיעור הבא.

אם כך למדנו, נסכם-שתי נושאים.

נושא הראשון –" אלה תולדות יעקב יוסף" על זה למדנו שני פרושים: פרוש ראשון -שזה מדרגת הולדה, פרוש שני- שזה מדרגה שלמה שהיא מצויינת במילה שבע עשרה כי הוא היה בדיוקנו, זה ההסבר על כך שהוא היה בדיוקנו של יעקב. שבע עשרה זה שלמות בגלל שיש  עשר שזה חסדים ושבע שזה חכמה יחד זה נקרא טוב שזה מדרגה שלמה. אלה שני הפרושים, שתי ההבנות לכך "אלה תולדות יעקב יוסף" אז יוסף מייצג את התולדות.

הבנה שניה אם כבר התעסקנו בצדיק אז לימד אותנו שהבורא ברא את הבריאה במידת הדין וזה משמש לצדיק כדי שישבר גופו כי רק בשבירת גופו אפשר שהנשמה תשלוט על הגוף ואם הנשמה שולטת על הגוף כך יכול להתדבק בהשם. על ההבנה הזאתי שהגוף צריך להשבר כדי שהנשמה תשלוט וכך יתדבק בהשם, על זה שאל שתי שאלות שאמרנו אותם כבר קודם, עוד פעם  בקצרה: איך יכול להיות? כי הרי יש עצב שנשבר הגוף והשכינה לא שורה במקום עצב והבנה שניה: היו כאלה צדיקים שלא היה להם שבירת הגוף. וכל הנושא הזה זה מה ההשגחה על בחינת הצדיק? ואם נסכם את ההבנה של ההשקפה בזה אנחנו כדי להתקשר להשם צריכים את מידת הצדיק ודרך מידת הצדיק אני רק יכול להתקשר להשם, ככה אני יכול להוליד את התולדות, את ההבנות שלי כדי להתקשר להשם ואיך ההנהגה על הצדיק? את זה אנחנו רוצים ללמוד כדי שלא נתבלבל ונחשוב- אולי לא צריך את הצדיק? אולי קשה לו? אולי לא טוב לו? על זה בא ללמד אותנו את ההנהגות על הצדיק, את דרכי ההשגחה על הצדיק כדי שנבין שאם אני רוצה להשיג את המדרגה הזאתי נבין גם מה זה אומר? איזה תנועות יש לצדיק? לא סיימנו ללמוד את התנועות של הצדיק, שאלנו שתי שאלות על ההשגחה על הצדיק, את זה נמשיך בע"ה בשיעור הבא.

עד כאן היום, תודה רבה.

.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

אין תגובות

להגיב