008- הדף היומי בזוהר הסולם – וישב – כב-כד (שיעור השקפה)

008- הדף היומי בזוהר הסולם – וישב – כב-כד (שיעור השקפה)

שיעור שמע:

זוהר פרשת וישב ע"מ::כ"ב-כ"ד המשך מאמר::"הנה ישכיל עבדי"

הזוהר הקדוש דף היומי שיעור למתחילים, שיעור השקפה, אנחנו לומדים בפרשת וישב עמודים:כ"ב, כ"ג, כ"ד, אנחנו בהמשך המאמר: "הנה ישכיל עבדי".

כאשר האדם, כך למדנו בשיעור הקודם, כאשר האדם רוצה להגיע להשיג את השכינה הקדושה, אז אומר אברהם אבינו לעבדו שילך ויחפש אישה דהיינו גוף לבני-לנשמה שנקראת יצחק. ולא יקח מבנות הכנעני שזה רצונות שהם גופות של עמים עובדי עבודה זרה, אלא יקח כזה רצון שיכול לבטא את הנשמה שהוא רצון מטעם התכלית של האדם. וצריך לחפש מהו אותו רצון תכליתי שאותו צריך לקיים. הולך אליעזר לארץ הקדושה ארץ מולדתו שהם ישראל, זה נקרא מולדתו. מהארץ הקדושה, דהיינו מצד ישראל מהארץ הקדושה. אומר: אלה ישראל מהארץ הקדושה, הם אלה שיקומו לתחיה ראשונים הם צריכים גם להוביל את העולם, הם קמים לתחיה כי הם לוקחים את הרצון הגדול לתקן אותו והם קמים ראשונים. לעת ערב, באלף השישי למדנו, מתגלים המדרגות של העבד, מתגלים באלף השישי אותם דינים שצריך לתקן. העבד בא ורוצה לתקן אותם. בערב הוא לצאת השואבות, הם אלה שיוצאים הראשונים, אלה השואבות שבזמן שקמים לתחיית המתים אז הם קמות ראשונות לתחיית המתים כי השואבות הם אלו שדבקים ומקבלים את השפע מקו אמצעי, הם נקראים שואבות והם אלה שיחיו מתחילה לכל השאר שנמשכים מ- ב' הקוים האחרים והם נמשכים מקו אמצעי. קו אמצעי זה בחינת תורה, שואבות המים הם אלה ששואבות ויכולות להשפיע את מי התורה, הם קמים ראשונים לתחיה. כך הצדיקים הם ראשונים שמעוררים את עצמם להסתכל בסודות התורה ולהשפיע את סודות התורה לעולם כדי שגם העולם יקום לתחיה. אין מדובר על תחיה גופנית אלא מדובר על תחיה של הרצון הרוחני של האדם שצריך להתעורר ולכן גם אצל האדם עצמו, מהו הראשון שקם אצלו לתחיה? מהי הנקודה הפנימית הראשונה שקמה אצלו לתחיה? הוא רצון פנימי של אותן שואבות מים, לכן מציעים לאדם- יש לך מקום דינים? שמה תחפש. אתה שולח את הילד שלך לחפש איפה הרצון שהוא יקים אותך לתחיה? תחפש במקום הדינים, תסתכל, יש שם במקום הדינים משהו בך שיכול להיות משואבות המים? זה למדנו בשיעור הקודם איך בודק אותה, את אותו רצון תכליתי ואומר שהתכלית שתהיה לה : העיקר שיהיה זווג שלם בין זכר לנקבה כך שיש שאיפה גדולה או השתוקקות גדולה של הזכר לנקבה והשתוקקות גדולה של הנקבה אל הזכר. והזווג השלם הזה הוא יכול להוליד את התקווה הגדולה והגאולה השלמה. אבל אם יהיה צורה אחרת, שתהיה שממה מצד לב האדם לבורא יתברך, כמו שכתוב:" כאשר שממו עליך" ואם השממה הזאת תהיה בלב האדם וירגיש שלא נמצא בקשר עם הבורא יתברך אז זה מתבטא בכך ש "נשחת מאיש מראהו ותוארו מבני אדם" דהיינו שאדם במקום לראות את רעהו כמשהו שמחובר איתו, הוא רואה את רעהו באופן בזוי ולא יכול לקיים את ואהבת לרעך כמוך, במצב הזה אלם של אותם אומות העולם והמלאכים הם צועקים לאותו אדם, לאותו צדיק: אלים צעקו חוצה, מלאכי שלום, אותם המלאכים , אותם כוחות שצריכים לעשות שלום בעולם, בוכים. מדוע? מכיוון שנמצאים בגלות. המושג של הגלות הזאת מתבטא בשתי צורות. צורה ראשונה שאומר שכאשר השכינה הקדושה לא נמצאת במקומה אז האור מסתלק גם מזעיר אנפין, גם מהזכר ולא ניתן לנקבה. פירוש שני- שאין את היחד. ומכיון שאין את היחד ממילא הברכות לא שורות ויש גלות. לומד את זה מהפסוק הוא שלמדנו גם בבראשית:" זכר ונקבה בראם ויברך אותם" דהיינו יברך אותם רק בצד של היחד, כשיש את היחד הזה. בשתי המקרים הנקבה צריכה להיות מתוקנת, ובנקבה יש את הסוג של הבעיה כי הזכר, דהיינו צד הנשמה היא שלמה, בחיבור שלה עם הגוף יכולה להיות בעיה, דווקא מצד הרצון לקבל מצד הבריאה יכול להיות בעיה. איפה הבעיה הגדולה? הבעיה הגדולה שהלב לא רוצה, לא מעוניין לקבל את האור ורוצה לחיות עם הצד של השלילה, עם הגאווה העצמית, כמו נמרוד הרשע, כמו עשיו שיורש את בגדי נמרוד בשונה מהצד של יעקב, והצד של יוסף. את אותה הבחנה של התיקון הנרצה כדי שלא תהיה גלות אנחנו רואים ביוסף שהיה בן יעקב ודווקא "אלה תולדות יעקב יוסף" הוא בא להראות שיוסף צריך להמשיך דרכו של יעקב אבל הוא לא היה… והוא נער את בני בלהה. מה ההבדל בשבטים בין בני לאה ורחל לבין בני בלהה וזלפה? לאה ורחל הם צד הפנים בני בלהה וזלפה הם בני השפחות שזה צד האחוריים. אנחנו למדנו בשבירת הכלים או בשבירת רצון האדם שתי צורות: כלים דפנים וכלים דאחוריים. כלים דפנים זה התכונות היפות והטובות של האדם, הם צריכים להיות מתוקנים ראשונים. מהם התכונות שנראות כלא טובות? כל סערות הנפש, כל הצד של לכאורה התכונות השליליות אבל גם הם צריכים להיות מתוקנות, שהם יתוקנו אז יהיה תיקון הרבה יותר גדול. יוסף הוא בא לתקן את הבחינות האלה של צד האחוריים, זה התפקיד שלו בשונה מיעקב שבא לתקן את צד הפנים. כי יעקב מתקן את הצד של מדרגת נשמה אבל כשרוצים להגיע למדרגת ישראל, דהיינו לשלמות, צריך לתקן גם את האחוריים, זה היה התפקיד של יוסף אבל הוא מוציא דיבתם רעה, במקום לבוא ולחבר את הפרטים הוא מוציא דיבתם רעה על הפרטים. מדוע? הרי הוא צדיק, אבל צדיק לעשות את תפקידו. צריך לראות את הפרטים כחלק מכלל. אז כל אחד מאיתנו כאשר רואה את הפרטים, אבל הפרטים הוא רואה אותם כאילו הם אוכלים אבר מן החי והרי זה אסור. מוציא דיבתם אל אביהם, אל אביו, אל אבינו שבשמים אבל גם רואה פרטים ואומר זה לא טוב, בא אומר לקב"ה: זה וזה וזה לא טוב הרי זה אסור שיקרה ככה, אז התפקיד שלך לחבר אותם לטוב, תסתכל על צד הטוב שבהם ותחבר אותם לטוב תראה אותם כחומר גלם לטוב, זה התפקיד שלך כצדיק. פרוש שני שהוציא דיבתם זה שראה ששמים עיניהם בבנות הארץ. מי זה בנות הארץ? אותם רצונות של הארציות, אם היינו ממשילים את זה למה שקורה פה אלה רצונות גשמיים שבהם רוצה לקבל את האור, בהם יש לו שאיפה לאושר השלם. כאשר מסתכל בצורה כזאת על אחיו, על הפרטים שאותם הוא צריך לחבר אז זה לא מסתדר עם החלום שלו, עם התפקיד שלו שרואה רק בחלומו. בחלומו הוא רואה גם את האלומות מצד הגוף שנקראים גוף אילם וגם את הכוכבים שזה נקרא בחינת הג"ר, הוא רואה את כולם משתחוים לו אבל הוא לא עושה את תפקידו זה רק החלום. רואה אותם כפרטים נפרדים ולכן צריך לעבור איזשהו תיקון שהוא נקרא עונש שהעונש הוא תיקון אומר הבעל שם טוב, הוא צריך להביא אותם לידי קיום של יחד. זה קורה דרך מצרים דרך אשת פוטיפר, דרך הבית כלא שישב בו וצריך לצאת מבית הכלא ולבוא להיות משנה למלך שאז מצרף את כולם וכולם משתחוים לו ואחר כך רק עצמותיו עולות כי הוא תיקן, יוסף, את בחינת האחורים אבל רק מבחינה חיצונית ובא משה רבנו שהוא פנימיות יעקב ומתקן אותם מבחינה פנימית ומוריד להם תורה עליונה מלמעלה שיכולה לבוא לידי ביטוי במדבר ואחר כך יהושוע מכניס אותם לארץ עד שיבוא משיח צדקנו ויחבר את כולם בבית המקדש השלישי שהוא קו אמצעי שהוא נקודת הזווג שנותנת את האור השלם. אז יש סדר. הסדר הזה מתבטא לכאורה בסיפורי התורה אבל אנחנו צריכים לעבור כל אחד באופן אישי את הנקודה הזאתי. והנקודה העיקרית שאנחנו לומדים היום שאל תחפש, אל תחפש את הפרטים ככאלה שבאים להפריד חפש אותם ככאלה שבאים ויכולים לחבר ואם  כך תסתכל עליהם ולא תוציא דיבתם רעה זה יצטרך לא לבוא בצורה רעה, זה יכול לבוא בצורה טובה. כי אם יש אפילו קבוצה כמו עם ישראל כלפי אומות העולם או מחזיקי פנימיות התורה כלפי חיצוניות התורה שאפילו שהם מתנגדים לפנימיות התורה, צריך לראות את זה כפרטים, לא רק להוציא דיבתם אלא לראות איך אפשר שכל אלה פרטים שבאים לצורך הכלל, שהם חומר גלם שבו צריך להשתמש כדי להביא לכלל אחד ואז לא נצטרך לאמר שהצדיק אבד אלא דווקא צדיק וצדק מתחברים ובזווג השלם הזה תהיינה בע"ה כל הברכות ויבנה בית המקדש במהרה בימינו. עד כאן היום, תודה רבה .

אין תגובות

להגיב