087- הדף היומי בזוהר הסולם – ויחי – רנט-רסא – למתקדמים

087- הדף היומי בזוהר הסולם – ויחי – רנט-רסא – למתקדמים

שיעור  שמע:

MP3-הורד

שאלות חזרה ויחי רנט-רסא
1. ממה אנו למדים שיעקב לא מת ומה פירושו שאינו מת?
2. מהו ההבדל בין מדורים עליונים למדורים תחתונים והיכן שורות הנשמות?
3. היכן הם חצרות ה'?
4. במה מדמה את יעקב לשמש, ואיזו הבנה מוליד דימוי זה?
5. מהו השם "למואל"?

וַיְחִי רנט-רסא

וַיִּגְוַע וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו

הַשֵּׁם יִתְבָּרַך יוֹרֵד לַעֲזוֹר לְאָדָם שׁרוֹצֶה בְּדֶרֶך הַשֵּׁם

 מסכת תענית ה: אמר רבי יוחנן: יעקב אבינו לא מת. כשמסתלקת השמש, ממשיכה היא להאיר ללבנה, ולא מתבטל אורה. בערב אין אור השמש מסתלק מן העולם, אלא נותן אורו אח"כ בלבנה, כך יעקב כשהסתלק, נאסף אל הלבנה –  דהיינו העלה ביקוש לעולמות העליונים ועשה בם פירות, שגרם זיווג להולדת נשמות, הנקראות פירות. ואין לך דור בעולם, שאין בו הפירות של יעקב

בבחינת יעקב בנפשו של כל יהודי, ישנו הכוח להולדת נשמות חדשות. כוח זה נצחי, ופירות רוחניים אלו אינם מתים. לשם כך יש להסכים לקבל חוויות רק מקו אמצעי, דהיינו שנהנה רק מהאמת. לכן ראוי לחפש את הנקודה הנפשית הזו, בה יש לפעול ולפרש כל דבר מעבר לזמן ומקום ולזכות בנצחיות.

וכך יכול לזכות להבטחה: אַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב, נְאֻם יְהוָה כִּי אִתְּךָ, אָנִי – שנשלם גם למטה, שה' יורד למטה לעזור לאדם שרוצה בדרך השם.

וַיֶּאֱסֹף רַגְלָיו אֶל הַמִּטָּה. משום שישב במקום החיים, שהיה מרכבה לז"א, עה"ח. וע"כ כשרצה יעקב להסתלק מן העולם, הוריד רגליו אל המיטה, הנוקבא. ונאסף והסתלק מן העולם, שעלה למ"ן ונכלל בזיווג דזו"ן כמ"ש: ויגווע וייאסף אל עמיו. ולא כתוב בו מיתה. כי עלה ונכלל בחיים העליונים.

כתוב: נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה, נַפְשִׁי  לְחַצְרוֹת יְהוָה. למה לא נכסף לבית ה', אלא לחצרות ה'? יש מדורים תחתונים בבי"ע, ויש מדורים עליונים באצילות. בעליונים, אין הנשמות שורות. כי הנשמות שורות בבי"ע. המדורים אלו הם בתים הפנימיים שבאצילות, ובתים חיצוניים שבבי"ע. החיצוניים שבבי"ע נקראים חצרות ה', משום שנמצאים באהבה ותשוקה אל הנוקבא. ולפיכך אמר דוד, נכספה לחצרות ה'. כי אין אחיזה לנשמות יותר מבבי"ע, הנקראים חצרות ה'. אלא בשעה שבי"ע עולים לאצילות, עולים עימהם גם נשמות הצדיקים. כשהנשמה עולה, מתעוררים כל צבאות בי"ע ועולים אל הנוקבא, כי הנוקבא מתאחדת ע"י עלייתם אליה, בתשוקה שלמה לז"א, ונקשרת בו

יעקב לא מת. וע"כ לא נאמר בו מוות, אלא, ויגווע וייאסף אל עמיו. ויאסוף רגליו אל המיטה, הנוקבא, כמו שנאסף השמש, יעקב, אל הלבנה, הנוקבא, שהשמש לא מת אלא נאסף מן העולם והולך אל הלבנה. כמו בערב אין אור השמש מסתלק מן העולם, אלא נותן אורו אח"כ בלבנה, כך יעקב כשהסתלק, עלה למ"ן לזו"ן, והאיר בנוקבא דז"א, ואורו לא מתבטל, וע"כ נבחן שלא מת.

בשעה שנאסף יעקב, האירה הלבנה, ותשוקת שמש העליון, ז"א, התעוררה אליה. משום כשעולה השמש, יעקב, התעורר שמש אחר, ז"א, ומתדבקים ז"א בנוקבא, והלבנה, הנוקבא, האירה מז"א.

אמר רבי שמעון: למדנו העליון, עולם הזכר, בינה, נקשר בתחתון, עולם הנקבה, הנוקבא דז"א. והתחתון נקשר בעליון. ע"י עליית יעקב למ"ן בעת פטירתו, נתקשרו הבינה ונוקבא, שזו"ן עלו לאו"א, ואז נעשה זיווג הגדול להוליד נשמות. ע"י הסתלכות יעקב שהעלה מ"ן, גרם לחיים ע"י זיווג להולדת נשמות.

ב' עולמות הם כמ"ש: מן העולם ועד העולם, בינה ונוקבא. ואע"פ שהן ב' נקבות. אחד, בינה, מתתקן בזכר, הנחשבת בגדלותה כזכר. ואחד בנוקבא, הנוקבא דז"א. זה נקרא שבע, בינה. וזה נקרא בת שבע, הנוקבא. זו אם וזו אם.

אֵם הבנים, בינה כמ"ש: צְאֶנָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן, בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בָּעֲטָרָה, שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ, וּבְיוֹם, שִׂמְחַת לִבּוֹ. במלך שלמה, במלך שכל השלום שלו, ז"א, שאימו, בינה, אם הבנים. אֵם שלמה, הנוקבא כמ"ש: בת שבע אֵם שלמה, הנוקבא, כי כאן לא כתוב המלך שלמה.

וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה, מֵחָכְמַת כָּל בְּנֵי קֶדֶם, וּמִכֹּל חָכְמַת מִצְרָיִם. חכמת שלמה היא אֵם שלמה, הנוקבא כמ"ש: דִּבְרֵי, לְמוּאֵל מֶלֶךְ  מַשָּׂא, אֲשֶׁר יִסְּרַתּוּ אִמּוֹ. דברי למוּאל מלך הם דברים שנאמרו אֶל אֵל, מלך, שכתוב בו, ואֵל זועם בכל יום, וכן, ואֵל שדי, הנוקבא.

למוּאל פירושו, אֶל אֵל. למואל מלך, בת שבע, הנוקבא. מַשָּׂא אֲשֶׁר יִסְּרַתּוּ אִמּוֹ, כשנגלה עליו בגבעון בחלום הלילה.

יעקב נאסף אל הלבנה, הנוקבא, שעלה למ"ן לזו"ן בעת פטירתו. ועשה בה פירות, שגרם זיווג זו"ן בגדלות להולדת נשמות, הנקראות פירות דזו"ן. ואין לך דור בעולם, שאין בו הפירות של יעקב, כלומר, הנשמות הגדולות, הנולדות מזיווג זו"ן דגדלות, שגרם יעקב בעלותו למ"ן, משום שהוא עורר התעוררות עליון, לזיווג זו"ן כמ"ש: ויאסוף רגליו אל המיטה, שהוא ודאי מיטתו של יעקב, הנוקבא.

אשרי חלקו של יעקב, שנשלם למעלה ולמטה כמ"ש: אַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב, נְאֻם יְהוָה כִּי אִתְּךָ, אָנִי. כי איתי אתה, לא נאמר, אלא, כי איתך אני. שנשלם גם למטה להשראת השכינה.

אין תגובות

להגיב