028- דף היומי בזוהר הסולם – שמות – צא-צג למתקדמים

028- דף היומי בזוהר הסולם – שמות – צא-צג למתקדמים

שיעור  שמע:

bmp3 (1)

שְׁמוֹת צא-צג

עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ

המלך מסובב הסיבות נותן ממשלה לגויים למען שכלול ישראל שישמרו את אמונתם.

רבי יצחק פתח: עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ. עד שהמלך, זהו הקב”ה  כמ”ש, כה אמר ה’ מלך ישראל. וכתוב, ויהי בישורון מלך. במסיבו, בין כנפי הכרובים, שעל ארון העדות. נרדי נתן ריחו, שגרמו שיסתלק הקב”ה מביניהם. ונתן ריחו, פירושו ריחם הרע. ריח טוב זה ז”א, רוחניות המבוססת על אמונה בג’ האבות, בחינת ההדס, זהו הריח שמקשר לנשמה.

בעוד שהקב”ה היה נותן התורה לישראל. שכתוב: וַיְהִי-שָׁם עִם-יְהוָה, אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה לֶחֶם לֹא אָכַל, וּמַיִם לֹא שָׁתָה, בעוד שהיה כותב התורה לישראל, עזבו את ריחם הטוב (אותה רוחניות שכבר זכו לקנות במעמד ההר) ואמרו, אלה אלוהיך ישראל. נתן, פירושו, עזב.

עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ. בעוד שהיה הקב”ה יורד על הר סיני, לתת תורה לישראל. נרדי נתן ריחו, נתן ריחו הטוב, שכתוב, שאמרו נעשה ונשמע.

שנתן ריח גן עדן במעמד הר סיני טרם החטא.

יִשְׂרָאֵל מוּל שְׁאָר אוּמּוֹת הָעוֹלָם.

צָרוּת בָּאוֹת לְאָדָם, בִּכְדִי לַהֲבִיאוֹ לֶצָייר אֶת נַפְשׁוֹ בֶּצוּרַת הַשְׁפָּעָה.

סנהדרין קד: אמר רבי יוחנן כל המיצר לישראל נעשה ראש. הגויים הם שליחים שגורמים ויוצרים לישראל צורה שבאה כדין, ולעיתים של רחמים כאשר הולכים ישראל בדרך תורה, בחינת אדם הכובש את יצרו, והכל בכדי להביאם בדרך אמונית לצורה של השפעה. ואם חלילה אינם רוכשים צורת השפעה, יביא להם מלך כהמן. אדם השולט  על תכונת ישר-אל שבתוכו, הוא שולט על כל עולמו. לכן תפקיד האדם להיות יצרן, לצייר צורת בדמיון שיביאו אותו לרכישת אמונה. להפוך את כל הצורות שבעל מנת לקבל, להשפעה.

 

לכל אומה יש שר למעלה, וכשהקב”ה נותן ממשלה לזה, משפיל לזה. וכשנתן ממשלה לשר ההוא של מצרים, אין לו הממשלה אלא בשביל ישראל  כמ”ש: היו צָרֶיהָ לראש.

ישראל הם כנגד כל שאר אומות העולם. מה שאר העמים הם שִבעים, אף ישראל הם שבעים  כמ”ש, כל הנפש לבית יעקב הבאים מצריימה שבעים. ומי שמושל על ישראל, הוא כאילו מושל על כל העולם. שהם הכלל.

מכאן נשמע שישראל הם שבעים. שכתוב, ובני ישראל, פרו, וישרצו, וירבו, ויעצמו, במאוד, מאוד. הרי כאן שבע מדרגות, וכל מדרגה כוללת

עשרה, הרי שבעים. כתוב אחר זה, ויקם מלך חדש על מצרים. שמחמת שליטתו על ישראל, שהם כנגד שבעים אומות, נבחן כמלך חדש.

שאל רב הונא: למה נשתעבדו ישראל בכל האומות? אלא כדי שיתעלה על ידם העולם. כי הם כנגד כל העולם. וכתוב, ביום ההוא יהיה ה’ אחד ושמו אחד. ומה הקב”ה הוא אחד, אף ישראל הם אחד, שכתוב, גוי אחד בארץ. מה שמו של הקב”ה הוא אחד ונתפרשׁ בשבעים שמות, אף ישראל אחד ונתפרשו בשבעים.

תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ

תַּחַת שָׁלוֹשׁ רָגְזָה אֶרֶץ… תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ. אין לך אומה שפלה ונקלה ונִבְזֶה לפני הקב”ה, כמו המצרים. ונתן להם הקב”ה ממשלה בשביל ישראל. וְשִׁפְחָה, כִּי תִירַשׁ גְּבִרְתָּהּ, זו הגר, שהולידה את ישמעאל. ישמעאל, שעשה כמה רעות לישראל, ומשל בהם, ועינה אותם בכל מיני עינויים, וגזר עליהם כמה שְׂמָדות, ועד היום הם משתלטים עליהם, ואינם מניחים אותם לעמוד בדתם. ואין לך גלות קשה לישראל, כמו גלות ישמעאל (מפני שהוא דומה לישראל, והגלות אצלו קשה בגלל הקרבה, שבטעות אפשר לחשוב שהם בסדר, וחושבים שהם בני המלך).

רבי יהושע היה עולה לירושלים, ובדרך ראה ערבי אחד, שהיה הולך בדרך ובנו עימו. פגעו ביהודי אחד. אמר הערבי לבנו, יהודי מגואל זה שמאס בו אדונו. לַכְלֵך אותו וּרְקק בזקנו שבע פעמים, שהוא מזרע עליונים, מאברהם יצחק ויעקב. ואני יודע ששבעים אומות משועבדים בהם. הלך בנו ואחז בזקנו של היהודי. אמר רבי יהושע עליונים עליונים, דהיינו שהתפלל בזכות אבות, גוזר אני על העליונים, על הערבי ובנו, שמחזיקים עצמם עליונים על היהודים, שירדו למטה. עד לא גמר רבי יהושע דבריו, נבלעו במקומם בתוך האדמה. הזוהר מדבר רק מצד נשמת האדם, הכל בגוף אחד, וכאן מלמד שיש לקבור באדמה את בחינת הרצונות הערביים הכופרים הללו שבנפש, כפי שמשה קבר את הרצון המצרי בחול.

עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם

עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים. עד שיפוח היום, נאמר על גלות ישראל, שהם יהיו משועבדים בגלות עד שיגמר יום ההיא של ממשלת האומות. למדנו, אלף שנים ממשלת כל האומות ביחד על ישראל. ואין לך אומה שלא תשתעבד בהם. ויום אחד (גמר תיקון), הוא כנגד מה שכתוב: והיה יום אחד הוא יודע לה’.

עד שיפוח היום. קודם שיפוח יום ההוא של האומות. ונסו הצללים, הם הממשלות ששלטו עליהם. אלך לי אל הר המור, אמר הקב”ה, אלך לי לנַעֵר האומות מירושלים, שהוא הר המור, כמ”ש, בהר המוריה אשר בירושלים. ואל גבעת הלבונה, זהו בית המקדש אשר בציון, שכתוב בו, יפה נוף משוש כל הארץ הר ציון. כדי לנַעֵר משם את הרשעים  כמ”ש: לאחוז בכנפות הארץ, וְיִנָעֲרוּ רשעים ממנה, כמי שאוחז בשמלה לנער את הטינופת ממנה.

אמר רבי יוסי: עתיד הקב”ה להתגלות בירושלים של מטה ולטהר אותה מטינופת העמים, עד שלא נשלם יום ההוא של האומות. אין ממשלת האומות על ישראל, אלא יום אחד בלבד. והוא יומו של הקב”ה, שהוא אלף שנים (דהיינו שליטה על מדרגת החוכמה, וכאן נצרכת זהירות)  כמ”ש, נְתָנַנִי שוממה כל היום דווה. יום אחד לבד, ולא יותר.

אמר רבי יוסי: אם ישתעבדו יותר מאלף שנים, הוא אינו על פי גזרת המלך, אלא על שאינם רוצים (ישראל) לשוב בתשובה לפניו. וכתוב: וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וגו’, וְשַׁבְתָּ עַד יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ. וכתוב: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ, בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם, יְקַבֶּצְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָָ.

על האדם לעשות את התנועה הרוחנית מצידו.

תגיות: שליטת האומות על ישראל

אין תגובות

להגיב