032- דף היומי בזוהר הסולם – שמות – צד-צו השקפה

032- דף היומי בזוהר הסולם – שמות – צד-צו השקפה

שיעור שמע:

bmp3 (1)

שְׁמוֹת צד-צו

וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ

נוֹלַדְתָּ כִיהוּדִי? תְּחוּיָב לְהִתְנַהֵג כִיהוּדִי!

שם האב הוא רעיון רוחני, ושם האם ממשי. אימו הכוונה מלכות הכלולה בבינה, רצון לקבל בהשפעה – זוֹ הָמֶּסוּגָלוּת שֶׁל עִם סְגּוּלָה. אור הזכר אינו מתפשט לגוף, ואילו באודם של אימא, היא התכללות מלכות בבינה, ניכרת ההבחנה בין יהודי לגוי. לכן מי שנולד לאם יהודיה, זהו רק סימן שיש בו הפוטנציאל להיות יהודי, דהיינו להתנהג כיהודי.

התורה שומרת על האדם, ויש להרהר דרך התורה, לחשוב ולפרש את המציאות דרך תלמוד עשר ספירות. חוקי העולמות העליונים, להם אנו מחויבים, הם למעשה פנימיות האדם, שנשמתו היא חלק אלוקה. ובלי להבין את פנימיותנו – לא נבין כלום בחיים, ובוודאי לא את תפקידנו.

ישנם מספר מקרים בתנ"ך בהם כתוב: "אמר בליבו", מלמד שמדובר במחשבות שמושתלות מלמעלה בפנימיות האדם. עם ישראל הוא כלל כלפי אומות העולם, והקב"ה הוא הכלל שעם ישראל פרט כלפיו. לכן עם ישראל מוּשגח ישירות ע"י הקב"ה, ממנו מושכים את כוח ההנהגה והאמונה, ולאומות העולם ישנם שרים ממונים.

החשש של המצרים היה שאם הממונה כל כך גדול – השם יתברך, הם עלולים להפסיד לעם ישראל. למעשה החשש של המצרים היה שאמונה של בני ישראל תשתלט עליהם, חששו "מכפיה דתית".

בחיצוניות יכול אדם להרגיש עשיר בצבירת גשמיות, ואילו בפנימיות היגיעה היא בתהליך ארוך ודורש התמדה. לכן הרגש הנקודה הפנימית בנפש, היא הענייה כל זמן תיקון. ההשגחה הפרטית היא על עם ישראל, הדין שומר, ולא בכדי עם ישראל הוא היחד ששורד במהלך כל זמן התיקון, ואילו אומות העולם תחת ההשגחה כללית בלבד, לכאורה הם עולים ולאחר זמן יורדים ונעלמים.

אין תגובות

להגיב