032- דף היומי בזוהר הסולם – שמות – קג-קה למתקדמים

032- דף היומי בזוהר הסולם – שמות – קג-קה למתקדמים

שיעור שמע:

bmp3 (1)

שאלות לחזרה ושינון שמות קג-קה
1. מהי החלוקה לימין ושמאל של כל הבחינות המביא בשכ"ד ומה הקשר ביניהן?
2. מהיכן למדנו שלילה הוא דין? אגב כך מה מתקנה?
3. הסבר את הפסוק "יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירו עימי"?
4. איזו מדרגה היא "שיר"? מדוע יש בה שמחה אבל יכולה להיות בה גם תאווה, ירידה לקליפות?
5. אם שירה היא קו שמאל, מדוע אין השירה מיוחסת לשמעון שהוא קו שמאל אלא ללוי שהוא קו אמצעי?
6. מדוע השכינה אומרת לז"א "מי יתנך כאח לי" והרי למדנו שהם כבעל ואשה? ועוד שאומרת לו "אמצאך בחוץת אשקך" מדוע במצב זה לא יבוזו לה?
7. למה נקראו השרים של מטה לוים?
8. כיצד ממעשה גירושה של יוכבד ע"י אמרם והתערבותה של מרים לומדים אנו שהגאולה מצד משה היתה לשמונים שנה?
"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

שְׁמוֹת קג-קה

שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה

שִׁיר נְשָׁמָה אָמִּיתִּי מֶכוּסֵה, וּמֶעוֹרָב בֶּחָסַדִים.

שירה אמיתית היא ביטוי של חיבור הפנימיות עם העליון, מעין מנגינה מוסתרת, בלי מילים שהם הגילוי. ורק לאחר ש"דבק" החסדים מחבר את האני לעליון בקשר רציף, ניתן להגיע לקדושה, ולצרף את המילים, שהרי מילה היא חיתוך של הברות.

אמנם שירה היא קו שמאל, היא בחינת תאווה ובה סכנה לאחיזת הטומאה, אך כאשר מקבלת דרגת נשמה באמונה, בהרמוניה של השפעה בקדושה – הופכת לשירה אמיתית היוצאת מצד שמאל של קו אמצעי, היא תפיק שמחה ועונג שיחזקו את האמונה. ההבחנה היא למה מכוונת השירה, האם חלילה לפרטיות או כפי שראוי לאהבת חברים כמ"ש: חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִנִי.

יֵשׁ שְׂכַר גָּדוֹל בָּעֶזְרָה לָמִּסְכֵן.

כאשר בנפש האדם ישנה תכונה רחוקה מקדושה, ובאים ועוזרים לתכונה זו להצטרף לקדושה, אפילו לזמן מה, הכוח הזה גורם להמשכה וחיזוק כל הכוחות האחרים. אפילו תכונה כמו תאוות אכילה, כאשר מתגברים ומצרפים אותה לסעודת מצווה, או שבת – יש כאן סגולה שכל המדרגות והתכונות האחרות שבדרך מקבלים הארה.

הָרוֹצֶה לְהַשִּׂיג חָכְמָה מִסֵּפֶר חָיַיב לָעַזוֹב עַצְמוֹ וֶלִפעוֹל בֶחָסַדִים.

כל ניסיון לימוד לפרטיות, לרצון לקבל, יחסמו את ההבנה – אין התפשטות חוכמה בלי חסדים, שהם הדבק המחבר ומביא להתפשטות הפרטים. החסד הוא התפשטות מהעצמי וניסיון להבנת החוכמה הנשגבה ללא עירוב העצמי.

אין תגובות

להגיב