005- דף היומי בזוהר הסולם – וארא – יג-טו למתקדמים

005- דף היומי בזוהר הסולם – וארא – יג-טו למתקדמים

וָ

שיעור שמע:

הורדה- כחול

שאלות לחזרה ושינון בזהר וארא עה-עו
1. מהי תכונת הרוח ובאיזה צד הוא עומד?
2. מה תכונת העפר ובאיזה צד הוא עומד?
3. מה מיוחד בצד הרוח שהוא המזרח? ומדוע המזרח הוא חם ולח?
4. הסבר מדוע עפר הוא קר ויבש?
5. אילו ג' מיני כינויים יש אל ה-ד' בחינות?
6. אילו ב' דינים יש ואילו ב' בחינות בדרך השפעה? כיצד הם משתלבים זב"ז שיוצאים מהם ד' זוגות?
7. כיצד מנצח הדרום את הצפון ומה התוצאה מכך?
8. מדוע נעשה ההפך בין המוחין והכלים?
"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

 

וָאֵרָא יג-טו

אַרְבַּע יֶסּוֹדוֹת אֵשׁ רוּחַ מַיִם וְעָפָר.

עָשִׂיָיתּ חִיבּוֹרִים, הוּא כֹּחַ הַבְּרִיאָה שׁבָּאדַם.

גוף האדם בנוי מארבע יסודות, ובהתאם ארבע תכונות נפשיות. הניגוד בין התכונות מחייב לזווגם ולחברם כראוי. צד הבורא שבאדם מסוגל לשאת הפכים ולהביא לשילובם.

בניגוד לטבע הרגיל של פרטיות ונפרדות איתו נולד האדם, עליו לבנות את רצונותיו ולתקנם ע"י מיזוג נכון של מידותיו. עיקר התיקון הוא הכללת הרצון לקבל משמאל, בחסד והשפעת הימין, מבלי לבטל את השמאל. שלמות וניצחון איננה תבוסת אחד הצדדים, אלא שילובם הנכון, דהיינו שלום המקיים גם שֹכֶל וגם רגש ומביא להארת שניהם. התוצאה היא קניית טבע חדש.

קו אמצעי הוא המזרח, היודע לחבר את התכונות המשותפות הטובות לימין ושמאל. המים והאש יכולים להתנגד זה לזה, ובמקום לקחת מהאש את הצד השורף, לוקח קו אמצעי תכונת "חם" בלי היובש, ומהמים במקום את תכונת הקרירות שבהם, לוקח את תכונת "לח" וכך יכול למזגם. אומר הזוהר אדם שחולם על סיר מים על האש – סימן הוא לשלום, מפני שהסיר מחבר מים ואש. וכך למעשה האדם במצב של חיכוך פנימי, בין שמאל לימין, בין דין לחסד, בין רצון לקבל לרצון להשפיע, ועליו להביא את כל תכונותיו לשלום בקו אמצעי.

בניגוד למחשבה הרווחת, הבנה שכלית בלבד, אך אינה מועילה ללא התפשטות ללב.

 

תגיות: נשיאת הפכים, תיקון המידות, תכונות הנפש

 

הרוח העומד בצד מזרח. המזרח חם ולח. וכן הרוח הוא חם ולח. ומשום זה הוא אוחז בב' הצדדים, כי האש הוא חם ויבש, והמים קרים ולחים. נמצא הרוח, שהוא חם ולח, שהצד החם שבו אוחז באש, והצד הקר שבו אוחז במים. וע"כ עשה שלום ביניהם וביטל את המחלוקת של אש ומים.

מ) עפר הוא קר ויבש, וע"כ מקבל עליו את כולם, את האש והמים והרוח. וכולם עושים בו את עבודתם ומקבל מכולם, כדי להוציא בכוחם מזונות לעולם. כי העפר נאחז במערב, שהוא קר ויבש. קר שבעפר נאחז בצפון, הקר והלח, כי הקר נאחז בקר, וע"כ הצפון נאחז מצד זה במערב. הדרום שהוא חם ויבש, נאחז היבש שלו ביבש שבמערב שבצד האחר שבמערב. ונאחז המערב בב' הצדדים.

מא) וכן נאחז הדרום במזרח, כי החום שבדרום נאחז בחום שבמזרח. וכן נאחז המזרח בצפון, כי הלח שלו נאחז בלח שבצפון. עתה נמצא:

דרומית מזרחית, שקשורים זה בזה על ידי החום שבשניהם.

מזרחית צפונית, ע"י הלח שבשניהם. צפונית מערבית, הקר שבשניהם.

מערבית דרומית, ע"י היובש שבשניהם. וכולם כלולים זה בזה, שמשתלשלים אחד בחברו הנה מובאים כאן ג' מיני כינויים אל ד' הבחינות חו"ג תו"מ, שהם ג' קווים, הנמשכים מג' נקודות חולם שורוק חיריק, ומלכות המקבלת אותם:

א. דרום, צפון, מזרח, ומערב,

ב. אש, מים, רוח, ועפר,

ג. חם ויבש, קר ולח, חם ולח, קר ויבש. וצריכים להבין פירושם וההפרש שביניהם.

הדרום נחשב לחסד, מים. והצפון לגבורה, אש. והמזרח לת"ת, רוח. והמערב לעפר, מלכות. אש הוא גבורה ודינים. מים הוא חסד. רוח ממוזג מחסד ודין. עפר מלכות. ומוסיף, שבכל אחת מאש רוח מים עפר יש שתי בחינות:

האחת, תורה על מידת הדין שבה,

השנייה, תורה על דרך השפעה שלה.

ונודע, שיש ב' בחינות דינים:

א. דינין דנוקבא, הבאים מחמת המסך שבמלכות, המכונים חום.

 

ב. דינין דדכורא, הבאים מחמת המשכת הארת החכמה משמאל ממעלה למטה, שמקפיאים האורות ואינם נמשכים למטה, המכונים קר, כמ"ש, מבטן מ"י יצא הקרח. וכן ב' בחי' בדרך ההשפעה:

א. ממטה למעלה, שהוא בחי' שפע של ו"ק חסר ג"ר, ונקרא יבש, שאינו נמשך למטה.

ב. מלמעלה למטה, שהוא בחי' שפע של ג"ר, הנקרא לח, נוזלים הנמשכים ממעלה למטה.

כי האש, בה תוקף החום, דינים דנוקבא הבאים מחמת המסך. ויובש שלו תקיף, שהשפע שבו, שהולך ממטה למעלה ואינו נשפע למטה, וכמו יבש הוא כלפי מטה. והמים הם קר ולח. כי הדינים שבהם אינם אלא דינים דדכורא, המכונים קרח וקיפאון. אבל כשמתוקנים הם מאירים מלמעלה למטה כמו נוזלים. וזה נקרא לח. והרוח חם ולח, כי יש בו דינים דנוקבא, המכונים חום, ומכל מקום, השפע שלו הוא בחינת ג"ר, ונשפע ממעלה למטה, המכונה לח, כלומר נוזלים. והעפר קר ויבש, שיש בו דינין דדכורא, המכונה קר. ואינו מאיר אלא ממטה למעלה, ואינו נוזל כלום למטה, המכונה יבש, שהוא הארת ו"ק. הרי שמבאר מבחינת הדין ומבחינת השפע, שבד' בחינות אש מים רוח ועפר.

מי גרם להתחלקות הדינים והשפע בין ארבע הבחינות בשיעורים הללו? ד' הבחינות, דרום צפון מזרח מערב, או הפנימיות שלהם, אש מים רוח ועפר, נמשכות מג' הנקודות: חולם שורוק חיריק ומלכות המקבלתם. וד' הבחינות היוצאות בבינה, שכל מוחין דזו"ן דאצילות ובי"ע יוצאים משם. תחילה צריכים להמתיק המלכות בבינה, ומעלים המלכות למקום בינה, ואז יוצאים שם הו"ק, קטנות. כי אז נבקעת המדרגה לב' חצאים, אשר כתר וחכמה נשאר במדרגה, והמלכות שעלתה תחתיהם מסיימת את המדרגה, ובינה וזו"ן של המדרגה נופלים לחוץ המדרגה, למדרגה שמתחתיה.

וזה החולם, כלים דפנים, צד ימין, שיש לה ב' כלים כתר וחכמה וב' אורות רוח ונפש, וחסרה ג"ר, מחמת החיסרון של ג' כלים בינה וזו"ן, שנפלו מן המדרגה. ובעת ההיא היא נבחנת לאש, שהיא חם, כלומר דינים דנוקבא, הנמשכים מן המסך דמלכות שבקע המדרגה. וגם נבחנת ליבש, כלומר שהאורות נמשכים בה ממטה למעלה, שכלפי מטה נחשבת ליבש. ונתבאר למה האש, הנמשך מחולם, הוא חם ויבש ודרום.

ועתה נבאר נקודת השורוק. ע"י מ"ן נמשכת הארת ע"ב ס"ג דא"ק, שבהם שולטת המלכות דצ"א, העומדת במקומה אחר סיום ז"א. והארה זו מורידה גם המלכות המסיימת, שעלתה למקום בינה, ומחזירתה למלכות. ואז אותם בינה וזו"ן, שנפלו מן המדרגה מחמת עלייתה, חוזרים להמדרגה כמקודם. וכיוון שכבר נמצאו ה' כלים כח"ב זו"ן במדרגה, מתלבשים בהם ה' אורות נרנח"י, וחוזרת המדרגה לבחי' ג"ר.

אמנם נקודת החולם נשארה כמו שהייתה לפני ירידת המלכות למקומה, ולא נשתנתה מחמת המשכת הג"ר. וכל המשכה חדשה הזו, קבלו הבינה וזו"ן, שחזרו אל המדרגה אחר נפילתם. אלא שנעשו לב' קווים בתוך המדרגה. כי נקודת החולם, שבה כתר וחכמה, נעשתה לקו ימין. ונקודת השורוק, שבה בינה וזו"ן, שחזרו לבחינת ג"ר, ע"י ירידת המלכות למקומה, נעשתה לקו שמאל.

בנקודת השורוק יש שני המשכות:

א. שמשמש להגדיל את החסדים, שמקבל מן החולם. ואז יש שלום גדול ביניהם.

ב. שממשיך אור החכמה ממעלה למטה, אז נעשה מחלוקת ביניהם. כי נקודת השורוק רוצה לבטל את נקודת החולם. וכן להיפך, נקודת החולם רוצה אז לבטל את נקודת השורק. ואז ניקפאים האורות שבשורוק.

ואלו ב' מיני המשכות שבנקודת השורוק, הן במדרגות אברהם, הקריבה למצרים והירידה למצרים.

וצפון, נקודת השורוק, הוא מים שטיבעם קר ולח. נאמר על ההמשכה דמין הא', שאז הוא לח, שנמשך ממעלה למטה כמו נוזלים. ואז הוא קר, שורש לדינים דדכורא, שאם ימשיך ההמשכה של מין הב', תתגבר קרירות ויקפאו המים. אבל כל עוד שהוא בהמשכה של מין הא', אינם נקפאים אלא נוזלים. והם רק קרים, שהוא שורש לקיפאון. והנה נתבאר למה המים הנמשכים מנקודת השורוק הם קר ולח.

ולמה שינה כאן הזוהר משאר המקומות, שדרום אש וצפון מים? מפני שהדרום נמשך מחולם, אש, כלומר חם ויבש. והצפון נמשך משורוק, מים, קר ולח. והכתוב, שדרום חסד, מים, וצפון דין, אש, יתבאר לפנינו.

השורוק, אחר שהשלימה ההמשכה של מין הא', ממשיכה ההמשכה של מין הב', המביאה אותה למחלוקת עם החולם, שאז נקפאים בה האורות, ונסתמת. ואז ז"א עולה למ"ן לבינה, שיש בו מסך דבחי"א, המכונה מסך דחיריק. אשר מסך זה ממעט את נקודת השורוק מג"ר לו"ק, שעי"ז נכנע נקודת השורוק, תחת נקודת החולם, ונעשה שלום ביניהם, שמקיים הארת שניהם, אלא שהימין, דרום, יאיר ממעלה למטה, והשמאל, צפון, יאיר ממטה למעלה בלבד.

ונמצא שנתחלפו המוחין. כי המים שהיו בצפון קר ולח, באו עתה לדרום, שמושפעים שם מלמעלה למטה. והאש שהייתה בדרום, באה לצפון, משום המסך דחיריק, שמיעט אותו מג"ר לו"ק, ויש בו דינים דמסך, ואין המוחין שבו נוזלים ממעלה למטה. וע"כ הוא חם, מחמת הדינים דנוקבא שבמסך דחיריק. והוא יבש, שאינו משפיע עוד מלמעלה למטה, אלא ממטה למעלה בלבד. הרי שמחמת הכרעת קו האמצעי, נתחלפו המוחין. האש, שהייתה בדרום, באה לצפון. והמים, שהיו בצפון, באו לדרום.

ההתחלפות הזה היא רק בפנימיות, במוחין, שנקראים אש ומים. אמנם החיצוניות, שהם הכלים, הנקראים דרום צפון, אינם משתנים כלום, ונשארים כמו שהיו ממקום יציאתם, מטרם הכרעת קו אמצעי, שהדרום היה ונשאר חם ויבש, והצפון היה ונשאר קר ולח. ומחמת זה נעשה הופכיות בין המוחין והכלים. כי הכלי של הימין, דרום, תמיד חם ויבש. משא"כ המוחין שבו, שלאחר הכרעת הקו האמצעי, הם קר ולח. והכלי של השמאל, צפון, תמיד קר ולח. אבל המוחין שבו, לאחר הכרעת קו ימין, הם חם ויבש.

לאחר הכרעת קו האמצעי, שכבר נתחלפו המוחין, אש הוא בשמאל לצד צפון. כי לאחר הכרעת קו האמצעי, האש, בה תוקף החום, דינים דנוקבא שנקראים חום. והיובש שלו תקיף, שאינו משפיע כלום למטה אלא ממטה למעלה בלבד. והיפוכו הוא הצפון, כי הכלי שנקרא צפון אינו משתנה כלום מחמת ההכרעה דקו אמצעי, ונשאר קר ולח כמקודם, ונמצא שהוא בהיפוך מן המוחין המלובשים בו, כי המוחין נשתנו מחמת הכרעת קו אמצעי שהמים באו בדרום והאש בצפון, שהוא חם ויבש. אבל הצפון שהוא הכלי, עודו נשאר בבחינת מים כמקודם ההכרעה, שהם קר ולח. הרי שהצפון הוא בהיפוך מהמוחין המלובשים בו, שהם האש. מים לימין והוא לצד דרום, שהכלי הוא חם ויבש, והמוחין הם מים, שהם קר ולח.

והם ג"כ הפוכים זה לזה. הצפון, קר ולח, נתלבש בו אש, חם ויבש. וכן לצד דרום. דרום הוא חם ויבש, כי הכלי אינו משתנה, נתלבשו בו מים, קרים ולחים. שבאו מצפון לדרום מסיבת התהפכותם המוחין נשלמים רק ע"י הכלי, שהיה להם מקודם הכרעת קו האמצעי. ושהמים מדרום חוזרים לצפון, הוא משום שהכלי, הדרום, אינו יכול להשלים הג"ר שבמוחין של המים, עד שבאים בחזרה אל הכלי שלהם, הצפון. ומצפון נמשכים מים כי בצפון מקבלים שלמותם.

וכן במוחין של האש שבכלי דצפון. האש יוצאת מצפון ובאה בתוקפו של הדרום, כדי להשתלם שם, כי הדינים דנוקבא אין להם גילוי בכלי של הדרום, משום שהמסך נמצא שם למטה מהכלים של כתר וחכמה, הכלים של הימין ודרום. ואין עוביות המסך יכול לפגום משהו למעלה ממקומו. ויצא תוקף החום לעולם מן הדרום, שבהיותם באים מדרום, אין בהם שום פגם, כי הקב"ה, קו אמצעי, שעה שישאילו זה מזה, ששואל משלמות הדרום ונותן לצפון, ושואל משלמות של צפון ונותן לדרום.

אכן, רוח ומזרח וכן עפר ומערב, אין שום הפכיות בהם בין אור לכלי, משום שבאים שניהם אחר הכרעת קו אמצעי. וע"כ אין התהפכות המוחין נוהג בהם, ואין סיבה שתהיה הישתנות בין אור לכלי. ולפיכך, רוח ומזרח שניהם חם ולח, כי להיותו קו אמצעי, הוא נושא למסך דחיריק, שבו דינין דנוקבא הנקראים חם. ויש בו הארת ג"ר, שמושפעים ממעלה למטה, הנקרא לח, משום שהשלים הג"ר בימין ושמאל דבינה, ששלושה יוצאים מאחד, ואחד זוכה בשלושה.

ועפר ומערב, שניהם הם קר ויבש. משום שמלכות, הנקראת עפר ומערב, נבנית מקו שמאל דבינה, מבחינת הכלי שבו, הנקרא צפון, קר. ומשום שהיא נקבה, שיש בה דינים דנוקבא, היא צריכה לקבל מיתוק מהכלי

שבימין דבינה, הנקרא דרום, יבש. וכאן בעפר ומערב אין הפרש בין מוחין לכלי, כי שניהם מקבלים מדרום וצפון, שהם כלים.

והוא מטעם, שהמלכות היא רק כלי, והאור שבה אינו של עצמה אלא מז"א. אבל ברוח ומזרח יש הפרש בין מוחין לכלי, כי המוחין שבו, הנקרא רוח, מקבל מימין ושמאל, הנקראים אש ומים, שהם מוחין. והכלי שבו, הנקרא מזרח, מקבל מימין ושמאל של הכלים, הנקראים צפון ודרום, שהם כלים.

 

 

 

 

אין תגובות

להגיב