008- הדף היומי בזוהר הסולם – בא – כב-כד למתקדמים
שיעור שמע:
שאלות לחזרה ושינון זהר בא כב-כד
1. מהם שאלותיו של רבי יוסי באות ע"ד וכיצד הוא משיב עליהן באות ע"ה?
2. כיצד מתוארת הס"א במצרים באות ע"ו שכנגדה צריך להישמר על ידי טבילת אגודת אזוב בדם ומשם שמים על המשקוף ועל שתי המזוזות?
3. מדוע שמים הדם על המשקוף ועל שתי המזוזות עפ"י רבי יוסי?
4. במה לא מסכים רבי יהודה ורבי יוסי ובמה מוסיף על דבריו למה נעשה בדם?
5. במה חולק רבי יוסי באות פ' על רבי חזקיה?
6. מה תפקיד המזוזה עפ"י רבי אבא באות פ"א?
"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams
בֹּא כב-כד
הוֹי לְמִי שׁמִתְּעָלֶם מֶהָמַעשֶׂה וְחוֹשֶׁב: הָעִיקָּר שֶׁאֲנִי טוֹב בְּלֵב.
ראשית התיקון הוא ע"י מעשה בחוץ, שהרי כל תפיסת האדם היא מהחוץ לפנים, מהפרטים לכלל. ישנם הסוברים בטעות שמספיק לפעול רק בפנימיות, אך אומר הזוהר שמי שאומר שֶּׁנַּעֲשָׂה מֵעֵלָיו הַמַּעֲשֶׂה למעלה, מבלי שיעשה המעשה למטה, טוב לו שתיפח רוחו וטוב לו שלא נברא.
שוק הוא המקום הנפשי בו עושה האדם מעשה ומרגיש שמקבל מייד תמורה, כמו תשלום וקבלת סחורה. שווקים שהם בחינת רשות הרבים, מקומות מסוכנים, משמעם שאדם עובד בכדי להזין את הרצון לקבל.
האדם נשמר כאשר מתרכז בפנימיותו, רואה הוא את שם האמונה (ש-ד-י) ולא את עצמו, ואז יודע שמבחוץ הכל הם שליחי השם, ולא יוכלו להזיק לו. ברור לו שכל הפרטים הנראים בחוץ, עוברים דרך מסננת של תובנה הגיונית, שהם שייכים לכלל, לקב"ה שהוא טוב ומטיב.
זהו הפילטר שעל האדם לשים בפתח, לפני שיכנסו בו רעיוניות רוחניים מזויפים, שאינם קשורים לברית האמונית עם השם יתברך.
שִׂים מְזוּזָה עַל לִבְּךָ-כָּל מַה שֶּׁבָּא מִבַּחוּץ, עוֹבֵר דֶּרֶך הִיגָיוֹן אֶמוּנִי.
עד) אמר רבי יוסי: וְעָבַר יְהוָה, לִנְגֹּף אֶת-מִצְרַיִם, וְרָאָה אֶת-הַדָּם עַל-הַמַּשְׁקוֹף, וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת; וּפָסַח יְהוָה עַל-הַפֶּתַח, וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית, לָבֹא אֶל-בָּתֵּיכֶם לִנְגֹּף. הרי הכל גלוי לפני הקב"ה, ולמה היה צרי%T7 שיגלה הדם על המשקוף ועל שתי המזוזות? ואם תאמר שהוא מטעם מצוות נתינת הדם, אז למה ניתן מחוץ לפתח, ולמה גם על המשקוף?
עה) ומשיב, למדנו שכתוב: וירא ה' וינאָץ וכתוב: וכתוב וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ. ההשגחה אינה נראית למעלה, אלא כשנראה ממנו מעשה למטה וטרם שנעשה מעשה למטה אין משגיחים להעניש, חוץ מהרהור עבודה זרה, שמענישים בלי מעשה. ומשנעשה מעשה, שכתוב: השמרו לכם פן יפתה לבבכם (כלומר העונש שהרהור הלב התפתה לעברה), מתעוררת ההשגחה שלמעלה. ומשום זה הכל, בין לטוב ובין לרע תלוי במעשה. עם הסייג – פרט לעבודה זרה, עליה נענשים גם בהרהור.
עו) אמר רבי יוסי: כל שוָקֵי מצרים היו מלאים אלילים, ובכל בית ובית היו נמצאים מיני מכש5D7ים, שמתקשרים בכשפיהם בכתרים התחתונים שלמטה, ומעוררים רוח הטומאה ביניהם (כמו סיאנס מדיטציה והתקשרויות אחרות).
עז) וּלקחתם אגודת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף. שואל למה אגודת אזוב? ומשיב, כדי לבער רוח הטומאה מביניהם, ולהראות על בתיהם, באלו ג' המקומות את האמונה השלמה, אחד מכאן ואחד מכאן על ב' המזוזות, הרומזות על ב' קוים ימין ושמאל. ואחד ביניהם, על המשקוף, הרומז על קו האמצעי. ומשום זה ופסח ה' על הפתח ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגוף, משום שרואה את השם (ש-ד-י) הקדוש רשום על הפתח, שהוא ג' הקוים. שם זה מהווה את השמירה מהס"א, היות והאמונה של ג' האבות, ובזכות הצדקה של אברהם שמצילה ממוות. קו אמצעי מגן מפני מלאך זה.
עח) אמר רבי יהודה: אם רומזים על ג' הקוים, למה נעשה זה בדם. שצבע ג' הקוים לבן ואדום, והכולל ירוק. שני דמים היו, אחד של הפסח, ואחד ש59C המילה, שמלו את עצמם. והדם של המילה הוא רחמים, אע"פ שהוא אדום. והדם של הפסח הוא דין, ולפיכך לא תלוי כאן בצבעים (אלא בכוונה, שהרי לבן לא מדבר כאן על צבע אלא על רעיון של חסד דם המילה). לכאורה נראה שדם הוא אדום ומורה על דין? התשובה היא בכתוב בְּדָמַיִךְ חֲיִי.
עט) אומר רבי יהודה: אינו כן. למדתי, שהחזיר הקב"ה את דם ההוא לרחמים, כאלו היה הלבן שבין הצבעים. כמ"ש: וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ, מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ; וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי, וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי. ואף על פי שהיה אדום, הוחזר לרחמים, כי כתוב בדמיך חיי. וע"כ לא תלוי הדבר בצבעים. ומשום זה רשם על הפתח בג' צדדים, אחד כאן ואחד כאן ואחד בינהם, שרומזים על ג' קוים.
פ) שני דמים נראו, דם פסח ודם מילה, שהם כנגד שני כתרים, ספירות, שנראו למעלה באותה שעה, שהם ב' הקוים חסד וגבורה. הם כנגד כתר אחד, הכלול בב' צדדים הנסתרים, ברחמים ובדין. כי קו האמצעי, ת"ת, כלול בעצמו מב' הקוים. כנגדו ב' הדמים, דם מילה, – הרחמים שבת"ת. ודם פסח, הדין שבת"ת.
פא) אמר רבי אבא: בכמה מקומות רחם הקב"ה על בניו: עשה אדם בית (דהיינו בנה את פנימיותו, לב), והקב"ה אמר לו: כתוב שמי ושים לפתחך (מהפנים לחוץ). ואתה תשב בתוך הבית, ואני אשב לחוץ אצל פתחך לשמור אותך. וכאן בפסח, אמר, רשום על הפתח סוד האמונה שלי, ג' הקוים על ב' המזוזות ועל המשקוף. ואתה תשב תוך ביתך, ואני אשמור אותך מבחוץ. שכתוב: וְאַתֶּם, לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח-בֵּיתוֹ–עַד-בֹּקֶר. וכתוב: וראה את הדם על המשקוף… ולא יתן המשחית לבוא אל בתיכם לנגוף. הרי ששמר אותם הקב"ה מבחוץ.
תגיות: מעשה חיצוני, כוונה פנימית, מזוזה