003- הדף היומי בזוהר הסולם – בשלח – ז-ט למתקדמים

003- הדף היומי בזוהר הסולם – בשלח – ז-ט למתקדמים

שיעור שמע:
bmp3 (1)

שאלות
לחזרה ושינון בשלח ז-ט
1. מדוע כשיצאו ממצרים נשבר רוחם של ישראל בקרבם? -היכן אתה רואה זאת בעבודת הנפש שלך?
2. כיצד רפא הקב”ה את שבירת רוחו של עם ישראל ביציאת מצרים?
3. מדוע שלח פרעה עצמו את העם? הרי לכאורה הוא צריך ורוצה שישראל יעבדו את הקליפה.
4. מדוע אין לסמוך על פרעה הרשע על אף שהוא עצמו קם להרוג ולהשחיט את שריו ועבדיו שהציעו לא לשלוח את עם ישראל?
5. הסבר המשל “מדרך הכלב, כשמכים אותו באבן, הוא בא ונושך את חברו”.
“הסולם”- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulam

בְּשַׁלַּח ז – ט

מִי שֶׁלּא מֶפָרְסֶם וּמְשַׁבַּח אֶת דֶּרֶך הָאֱמֶת, מַרְגִּישׁ מָוֶות בְּדַרְכּוֹ.

כדי להפעים את הנפש ולעורר אותה לדבר האמיתי צריך לעשות: א’ פרסומת אישית ושבח לדבר. ב’ – יגיעה, מוכנות לשלם עבור הדבר, שכך הוא הופך ליקר עבורך. ג’ – כשמגיע האור/התענוג, חובה לוותר עליו כסיבה לפעולה. לא פועלים את האמת מהסיבה שזה מרגיש לי טוב, פּוֹעֲלִים אֶת הָאֱמֶת מִפְּנֵי שׁזוֹ הָאֱמֶת!

הַיְּהוּדִי לֹא מְחָפֶּשׂ אֱמֶת שִׂכְלִית אֶלָּא אֱמֶת אֶמּוּנִית, לא נשען על הוכחות מדעיות אלא על דעת חכמים, שהיא מעל טעם ודעת אישית שלו.

מוות הוא איבוד החיוּת ובאופן כלל זה ניתוק מנותן החיים. היצר הרע, הרצון לקבל, הגוף כל הזמן מדבר לשון הרע על האמונה, לכן אומר התנא “לֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה”. לעומת השתקת הגוף, כאשר אדם רוצה לתחזק את הצד הרוחני, עליו להפעיל שכנוע פנימי, לפרסם ולספר בכדי להגביר את הכוח החיובי.

כשאדם יוצא מיצר הרע (ממצרים), הוא מרגיש כאילו הוא מאבד את כל מה שיש לו, מאחר וכל תפיסתו גשמית, הפרטיות, וכאן באה ההרגשה שהרוח שבו נשברת, זהו המוות הגשמי. מבחינת התפיסה הגשמית, הוויתור עליה קשה כמוות. ולמרות שכל המלאכים שהם כוחות הנפש, משבחים את האדם על הצעד האמיץ ללכת למדבר הנפשי לרכוש אמונה – עדיין קשה ביותר.

 

כה) כשיצאו ישראל ממצרים, רוחם היה נשבר בקרבם, והיו שומעים התשבחות של המלאכים, ולא יכלו לשמוח. ובשעה שכל מחנות המלאכים והמרכבות יצאו עם השכינה, כולם הרימו קולם בתשבחות ושירים לפני הקב”ה, והעיר הקב”ה רוחם של ישראל והיו שומעים התשבחות של המלאכים, ועמד רוחם בתוכם, שלא פרח מהם.

כו) אדם אחר שעזב את עבודתו, אז יודע ומרגיש שבירת עצמותיו ושבירת רוחו, כך ישראל, כשיצאו ממצרים, אז טעמו טעם המוות, והקב”ה ריפא אותם כמ”ש: וה’ הולך לפניהם יומם. וכל הדרכים היו מעלים ריחות של רפואה, ובאו לגופם ונרפאו. ומקול של התשבחות שהיו שומעים, היו שמחים ונחים ברוחם.

כז) ופרעה וכל האנשים שלו היו הולכים אחרי ישראל, ללוות אותם עד שיצאו מארץ מצרים. וכן כל השרים העליונים, הממונים עליהם ועל שאר העמים, ליוו את השכינה וישראל כולם, עד שחנו באֵתָם בקצה המדבר. כמ”ש:  וַיְהִי, בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם, וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, כִּי קָרוֹב הוּא:  כִּי אָמַר אֱלֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה. כי קרוב הוא, פירושו, כי קרוב היא, אותה השבועה שישביע אבימלך את האבות, בשביל טוב ההוא שעשו הפלישתים אל האבות. כמ”ש: כחסד אשר עשיתי עימךָ, תעשה עימָדי ועם הארץ, אשר גַרתָה בה.

כשהגוף מגיע לייאוש, הוא לכאורה מוכן להתחזק ולהאמין, כמו חילוני לפני ניתוח שקורא תהילים. ואז שלכאורה מתחיל הוא להשתחרר, בא הגוף ומזכיר לו כמה טוב היה בגשמיות, איזה “חיים” היו בחילוניות.

ג’ מיתות היו

 כח) וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה, הוּא וְכָל-עֲבָדָיו וְכָל-מִצְרַיִם, וַתְּהִי צְעָקָה גְדֹלָה, בְּמִצְרָיִם:  כִּי-אֵין בַּיִת, אֲשֶׁר אֵין-שָׁם מֵת. נקמה העליונה, שעשה הקב”ה במצרים. ג’ מיתות היו:

א.   שעשו הבכורים במצרים, שהרגו כל אלו שמצאו,

ב.   שהרג הקב”ה בחצות לילה,

ג.    כשראה פרעה את המוות בביתו ובבניו ובעבדיו, קם וזירז עצמו, והרג את השרים והמושלים, וכל שיעצו לו למאן לשלוח את העם, עד שהתורה העידה עליו, שהוא קם בלילה ממש, בדיני הנוקבא הנקראת לילה. כמו שהלילה, הנוקבא, הרג בכורות ועשה נקמות. כך קם פרעה בארץ מצרים, והרג ועשה נקמות בשליטיו ושריו ופקידיו ובכל מיני השרים. כמ”ש: ויקם פרעה לילה, שקם להרוג ולהשחית. הרג פרעה את כל אלו שהנחו אותו ללכת בדרך טומאה. אדם בייאוש כבר מוכן בעצמו להרוג את כל המחשבות והרעיונות המסיטים אותו מדרך האמת. בעומדו לפני שוקת שבורה מתחיל הוא רק לזמן מה, להילחם במחסומים שבחיים.

פרעה שבנפש הוא כלב, שלכאורה בזמן משבר מוכן להשפיע, או כשמוכן לך רק מפני שכיף לו או נותנים לו כבוד, אז כאמור זה זמני ובהזדמנות ראשונה יחזור לסורו. לכן אין לנו מה לסמוך על השכל, על התפיסה המדעית, על התפיסה הגשמית שהם יוציאו אותנו ממצרים. רק בדרך אמונה ניתן לצאת ממצרים.

כט) מדרך הכלב, כשמכים אותו באבן, הוא בא ונושך את חברו. כך עשה פרעה. אח”כ היה הולך בשווקים, והיה מכריז: קומו צאו מתוך עמי, אתם הרגתם לכל בני העיר, אתם הרגתם המושלים והשרים וכל בני ביתי. כמ”ש: ויקרא למשה ואהרון לילה. כיוון שעל ידכם היה הכול. וברכתם גם אותי, שלא תהרגו אותי. ואח”כ הוא בעצמו ליווה אותם והוציאם מארץ. כמ”ש: ויהי בשלח פרעה.

תגיות: מוות, חיוּת, כלב

s

אין תגובות

להגיב