008- הדף היומי בזוהר הסולם – בשלח – כב-כד למתקדמים

008- הדף היומי בזוהר הסולם – בשלח – כב-כד למתקדמים

שיעור שמע:

bmp3 (1)

שאלות לחזרה ושינון זהר בשלח כב-כד
1. מהו שכתוב "ויתפלל יונה אל ה' אלוקיו ממעי הדגה" בנפש האדם?
2. מדוע כתוב וימן ה' את הדג ליונה ולא את יונה לדג? הרי הדג אכל את יונה.
3. מה היתה השמחה שהיתה ליונה במעי הדגה? ומה קרה מבחינה נפשית כשמת הדג?
4. תאר דרך אות פ"ז את חזרתו של יונה בתשובה וספר כיצד מהלך זה יכול לקרות לך?
5. מהו דבר אל בני ויסעו? הרי על הים היו שורים כבר.
6. מה ההבדל בין הרם את מטך ונטה את ידך?
7. מדוע לפעמים נקרא מטה הזה מטה אלוקים ולפעמים מטה מש5D7?
8. איך נעשה יבשה בתוך הים הרי היו שם תהומות.

בְּשַׁלַּח כב-כד

אֵין אֶפְשָׁרוּת לִבְרֹחַ מֶהָתַפְקִיד בַּחַיִּים, יְשֵׁנָה שְׁלֵמוּת שֵׁישׁ לְהַשִּׂיג.

מצודה פרוסה על כל החיים, וגם ניסיון בריחה לירכתי האניה, לדכאון שבתוך האני לא יועילו. ה' ברחמ%T7ו חובל, ורב עם האדם לעוררו לתשובה, לטובתו הוא. התשובה מגיעה כשאדם נאלץ לפגוש את המשמעות בחייו.

פב) וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה, מַה תִּצְעַק אֵלָי  דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ. רבי יהודה פתח: וַיְמַן יְהוָה דָּג גָּדוֹל, לִבְלֹעַ אֶת יוֹנָה, ויתפלל יונה אל ה' אלקיו ממעי הדגה. מה כתוב למעלה וַיְמַן ה' דג גדול? וימן, כמו שכתוב וַיְמַן לָהֶם הַמֶּלֶךְ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, מִפַּת-בַּג הַמֶּלֶךְ. פירושו נתינת מנה.דג הוא סוד דאגה, ובים (בחינת המלכות) זהו חומר גלם שעדיין לא תוקן. וַיְמַן ה' דג גדול – ה' זימן לו דאגה גדולה הנצרכת לו לתיקון בזמן זה, זו הצעקה שעם ישראל נצרך בדאגה והמצוקה לפני ים סוף. בזמן הנכון השם ברחמיו מזַמֵּן לאדם דאגה גדולה ועיקרית, כדי שלא ילך לאיבוד ודאגות אחרות שוליות יואכלו אותו. ואז מתעורר לדבר האמיתי, לחיפוש המשמעות לחיים.

פג) היה צריך לומר, וַיְמַן ה' את יונה לדג. שהוא המנה, ששלח ה' לדג. אלא ודאי שדג הזה היה מנה ליונה, לשמור אותו מכל שאר דגי הים, ויהיה גנוז בו. וכיוון שהביאו ה' בתוכו, ראה יונה במעיו, את הרוחב של מקום מעיו, שהוא כמו היכל גדול, ושתי עיניו של אותו הדג היו מאירות כשמש, ואבן טובה הייתה במעיו, שהאירה לו, והיה רואה כל מה שיש בים ובתהומות (רואה את כל החסרונות). יונה מלשון הונאה, אך כאשר היא נובעת מהאמת – בן אמיתי, יכולה היא לעורר את האדם לזעוק להשם.

פד) א"כ, מהו שכתוב:  קראתי מִצָרָה לי, ש%9Sא נראה מזה, שהיה לו שם כל הרווחה הזאת? אלא ודאי, שאחר שהדג הזה הראה לו כל מה שבים ובתהומות, מת. שלא יכול לסובלו שלושה ימים. ואז נעשה צר ליונה. פתאום מתחוור לו שזו שעת כושר להתרכז בעיקר.

פה) אמר רבי אלעזר: כיוון שראה יונה את כל הרווחה ההיא, היה שמח (שמגיעים לאחדות). אמר הקב"ה: ומה אתה צריך יותר, וכי לכך הבאתי אותך כאן. מה עשה הקב"ה? הרג את דג ההוא. וכל שאר דגי הים היו מסבבים סביב הדג. זה נשך אותו מצד ההוא, וזה נשך אותו מצד ההוא. אז ראה יונה את עצמו בצרה, מיד, וַיִּתְפַּלֵּל יוֹנָה, אֶל-יְהוָה אֱלֹהָיו, מִמְּעֵי, הַדָּגָה.

פו) מתחילה קרא לו הכתוב דג ועתה קורא לו דגה. מטעם שכבר מת כמ"ש: והדגה אשר ביְאוֹר מתה. ואז כתוב: קָרָאתִי מִצָּרָה לִי אֶל-יְהוָה וַיַּעֲנֵנִי. ולא כתוב:  הייתי בצרה או ישבתי בצרה. אלא, קראתי מתוך הצרה, שהֵצֵרו לי דגי הים. וכתוב: מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי. שמת, ולא כתוב מבטן חי, או מבטן דג, אלא ודאי שהיה מת. וע"כ נקרא שְאול. דג הוא בחינת דאגה להשפיע, ודגה היא בחינת דאגה לקבל.

פז) כיוון שהתפלל תפילתו, קיבל אותו הקב"ה, והחיה לאותו הדג, והוציאו ליבשה לעיני כל, כמ"ש:   וַיֹּאמֶר יְהוָה, לַדָּג; וַיָּקֵא אֶת יוֹנָה, אֶל הַיַּבָּשָׁה. וראו כולם מעשה הקב"ה. הקיא אותו מהדאגה חזרה לתשובה וחיפוש מילוי התפקיד בחיים.

פח) וַיִּתְפַּלֵּל יוֹנָה, אֶל יְהוָה אֱלֹהָיו מִמְּעֵי  הַדָּגָה. התפלל למקום שהיה קשור בו, למידת המלכות. שכתוב: יְהוָה אֱלֹהָיו. ולא כתוב:  ויתפלל אל ה' ולא יותר, אלא יְהוָה אֱלֹהָיו. רומז למידה שהיה קשור בה. אף כאן, וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, מַה-תִּצְעַק אֵלָי. אלי, הוא בדיוק, למידתי, שהיא ת"ת. שבה היה משה קשור. אלא במזלא תלוי הדבר כמ"ש: כי קריעת ים סוף נמשכה ממזלא, היא הדיקנא קדישא.

פט) דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִסָּעוּ. שיסעו מלהרבות דברים. כי אין זמן לתפילה עתה. לאיזה מקום ציווה אותם שיסעו, הרי על הים היו שורים? אלא סובב למעלה, שכתוב:  מה תצעק אליי, שפירושו לת"ת, והרי כולם עמדו במקום הזה, בת"ת, שכל ישראל היו קשורים בת"ת. וע"כ אמר, וייסעו. שישראל ייסעו מכאן, מת"ת, ויבואו להתקשר במזלא, שהיא הדיקנא. שאין עתה הזמן לת"ת, אלא במזלא תלוי הדב%Q8. אומר להם כעת אין הדבר ברמה של ההבנה שלך, אל תצעק, כעת העזרה תבוא מלמעלה מעבר להשגה שלך, זוהי בחינת השלמות, השבת.

 

הָרֵם אֶת מַטְּךָ

 צ) וְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְּךָ, וּנְטֵה אֶת-יָדְךָ עַל הַיָּם וּבְקָעֵהוּ. מטך, שבו רשום השם הקדוש, ונטה ידך בצד השם הקדוש, וכיוון שיראו המים את השם הקדוש, יברחו ממנו. וע"כ, ונטה את ידך לצד אחד של המטה, כי הצדדים האחרים של המטה, יהיו נחוצים לך לדברים אחרים, דהיינו להכאת הסלע. המטה הוא מה שמטה אותך מדרך השקר, ומראה לך את דרך האמת. מים הם בחינת תענוג, וכאשר תענוג בא להרוג את האדם, המטה יפנה %T7ותו הצידה. אין אפשרות לעבור לגמר תיקון, לחצות את ים סוף ללא ויתור על התענוג הגדול. ואז כשלוקחים לאדם את התענוג, היא בחינת קָפְאוּ תְהֹמֹת, בְּלֶב-יָם, עדיין יש בו רצון לתענוג. בתוך הים הגדול ישנו תענוג שאינו פוסק. עצום זה יש לייבש, שזהו רצון שאין לאדם כוח להתמודד איתו מעצמו, זו הבחינה של וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה, בְּתוֹךְ הַיָּם. זו תנועה נפשית של גמר תיקון, משיח – תנועה עצומה של וויתור עצמי מוחלט מעל טעם ודעת על כל הדגים – הדאגות הקטנות, ולבוא לדבר הנצחי החדש, לשלמות, לשבת.

צא) אמר רבי אלעזר: לפעמים נקרא מטה הזה מטה האלקים, ולפעמים נקרא מטה משה. וכולו אחד, בין שתאמר מטהו של הקב"ה בין שתאמר מטהו של משה. ומטה הזה הוא לעורר צד הגבורה. וע"כ כתוב:  נְטֵה את ידך, שפירושו יד שמאל, שהוא בצד הגבורה.

צב) אמר רבי שמעון: אוי לאלו שאינם רואים ואינם מסתכלים בתורה, והתורה קוראה לפניהם בכל יום ואינם משגיחים. מצד הגבורה מתעוררים מים בעולם, ויוצאים מים. ועתה רצה הקב"ה לייבש המים, למה כתוב:  ונטה את ידך, שהוא יד שמאל, גבורה?

צג) אלא, הרם את מטך, הוא לייבש המים. ונטה את ידך, הוא להשיב המים, לעורר צד הגבורה ולהשיב המים על המצרים. וע"כ הם שני דברים כאן, שכתוב:  הרם את מטך, ונטה את ידך על הים ובְקָעֵהו. זה לייבש המים, וזה להשיב המים על המצרים.

צד) איך נעשה יבשה בתוך הים, הרי היו שם תהומות? אלא הקב"ה עשה נס בתוך נס, כמ"ש: קָפְאוּ תְהֹמֹת, בְּלֶב-יָם. והיו הולכים ביבשה תוך הים כמ"ש: ויבואו בני ישראל בתוך הים ביבשה.

תגיות:

אין תגובות

להגיב