015- הדף היומי בזוהר הסולם – בשלח – מג-מה למתקדמים

015- הדף היומי בזוהר הסולם – בשלח – מג-מה למתקדמים

שיעור שמע:

bmp3 (1)

שאלות לחזרה ושינון בשלח מג-מה
1. מהיכן יוצאות השליחויות של הקב”ה ומדוע?
2. מה הכוונה שה’ ית’ נתן בידי המטרוניתא את הבית שלו שיהיה שלה? ומהו שכל מי שרוצה לדבר ידבר דרכה?
3. הסבר מהו “בזאת יבוא אהרון אל הקודש”.
4. מה הטעם שהלך הענן מאחריהם לשמור עליהם? מפני מי שומר ומי הם המקטרגים?
5. מתי ואיך תהיה המלחמה בכל השליחים שבאים כנגד אמונה בה’ ואהבתו?
6. מהו ויסע? מהיכן להיכן? כיצד זה מראה את התהליך בעבודת ה’?

בְּשַׁלַּח מג-מה

וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים

אֶת הַתּעָנוּג יֵשׁ לִמְשׁוֹך מִמֶּרְחָק (רָחוֹק מֶהַאֵגוֹ) !

אין למשוך אור מההרגשה העצמית שרוצה לבלוע הכל. הרגש האהבה, בחינת השבת, היא גם תוצאה של העבודה הנפשית הקודמת, וגם מהווה נקודת הפתיחה לפעולות בהמשך.

האני אמיתי של האדם, תורם את הכוח להמשך העבודה, והוא תכלית הכל, גם סיבה וגם תוצאה. לכן על האדם לשים את כל מאווייו ורצונותיו לקיום ושכלול, שזו הנקודה שמזינה את האני האמיתי באנרגיית אהבה חיובית. את האני המזויף, השפחה יש  לשלוח למדבר, לפעול למעלה מהדעת, מפני שזה בניגוד להרגשת הגוף. דווקא כאן יש להתאמץ, שהיגיעה הנכונה מגבירה את חשיבות האמת הנפשית, ומכך שוב צוברים כוח נוסף.

הצורה לפנות אל המלך היא רק דרך אמונה, אחרת בכלל לא מקשיבים לך. שומע תפילת כל פה – פה של אדם, דהיינו בברית ורצון להשפיע נחת רוח להשם. אֵין לְחַפֵּשׂ קֶשֶׁר זֶה, אֶלָּא לִמְצוֹא בָּאֱמוּנָה !

 

הפרטיות של האדם היא בחינת קו שמאל, בה הוא מרגיש שיכול לקבל את האור. ברגע שלוקח אדם החלטה אמונית להתרחק מהתפיסה הזו, שהאני הגאוותני שלו הוא החשוב והוא צריך לקבל הכל – יוכל לקבל בצורה מדודה דרך קו אמצעי – מסך דחיריק הנק’ מרחוק. כמה מרחוק? עד הקצה. שהרי הרצון לקבל הוא בהיפוך צורה לגמרי מהמשפיע יתברך, לכן יש לפנות רחוק עד להשוואת צורה. את כל הרצונות, את כל הנרות יש להפנות אל מול פני המנורה – לעבר רצון מרכזי אחד, דהיינו לאמונה ואהבת השם.

קנ) זה השער לה’ צדיקים יבואו בו. כל שליחות, שהמלך, ז”א, רוצה, יוצאת מבית המטרוניתא, המלכות. וכל שליחות הבאה מלמטה מן המלך, ז”א, נכנסת תחילה אל המטרוניתא, ומשם אל המלך. נמצא, שהמטרוניתא היא שליח של כל, הן ממטה למעלה והן ממעלה למטה. וע”כ היא שליח כל. שכתוב: וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים, הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, וַיֵּלֶךְ, מֵאַחֲרֵיהֶם; וַיִּסַּע עַמּוּד הֶעָנָן, מִפְּנֵיהֶם, וַיַּעֲמֹד, מֵאַחֲרֵיהֶם. כלומר, ישראל של מעלה, ז”א. מלאך האלקים, המלכות. וכתוב: וַיהוָה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן, לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ, וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ, לְהָאִיר לָהֶם–לָלֶכֶת, יוֹמָם וָלָיְלָה. יומם ולילה, פירושו ז”א ומלכות. הרי שהמלכות הלכה לפני ישראל כמ”ש: וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים, הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. כאן מלאך השם הוא בחינת השכינה הקדושה.

קנא) וכי כבוד הוא למלך, לז”א, שהמטרוניתא, המלכות, תלך ותעשה מלחמה, ותלך בשליחות? אלא בדומה למלך, שהזדווג במטרוניתא עליונה. ראה המלך היְקָר שלה, שהיא עולה על כל שאר המטרוניתות שבעולם. אמר, כולן נחשבות לפילגשים כלפי מטרוניתא הזו שלי. היא עולה על כולן. מה אעשה לה. אלא כל הבית (הלב) שלי יהיה בידיה. הוציא המלך כרוז, מעתה כל דברי המלך יהיו נמסרים ביד המטרוניתא. והפקיד המלך בידיה כל כלי זין שלו, כל בעלי המלחמה, כל אבני יְקָר של המלך, כל אוצרות המלך. אמר, מעתה, כל מי שיבקש לדבר עימי, לא יוכל לדבר עימי, עד שיודיע אל המטרוניתא.

קנב) כך הקב”ה מרוב החביבות והאהבה שלו בכנ”י, המלכות, הפקיד הכול ברשותה. אמר, הרי כל השאר, אינן נחשבות אצלה לכלום. אמר: שישים המה מְלָכות, אחת היא יונתי תמתי. מה אעשה לה, אלא, כל הבית שלי יהיה בידיה. הוציא המלך כרוז, מעתה כל דברי המלך יהיו נמסרים ביד המטרוניתא. הפקיד בידיה כל כלי זין שלו כמ”ש:  הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל  כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה; אִישׁ חַרְבּוֹ עַל-יְרֵכוֹ  מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת.

קנג) אמר המלך מכאן והלאה המלחמות שלי תימסרנה בידך, הכולי זין שלי ובעלי המלחמה יהיו בידך. מכאן ולהלאה את תהיי שומרת לי כמ”ש: שומר ישראל, שהוא ז”א, הנקרא ישראל. מכאן ולהלאה, מי שצריך לי לא יוכל לדבר עימי, עד שמודיע למטרוניתא כמ”ש:  בזאת יבוא אהרון אל הקודש. זאת היא המלכות. היא שליח המלך לכל. נמצא שהכול הוא בידיה, וזהו כבוד המטרוניתא כמ”ש:  וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, וַיֵּלֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶם.

קנד) וַיֵּלֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶם – שואל מה הטעם? ועונה, כדי שיימצא לפניהם, בעלי המלחמה, ויהיו נגלים לפניהם. כי מחנות אחרות היו באות מלמעלה לעשות מלחמה עם ישראל. וע”כ ילך מאחריהם, כדי לתת מקום לבעלי המלחמה, שמצד ישראל ללחום עימהם.

קנה) באותה שעה בא שר המושל הממונה על מצרים, ואסף שש מאות מרכבות מקטרגים, ועל כל מרכבה ומרכבה שש מאות שליטים ממונים מקטרגים כמ”ש: וייקח שש מאות רכב בחור וכל רכב מצרים. וכי שש מאות רכב בחור לא היו רכבי מצרים? ולמה כתוב:  וכל רכבי מצרים? אלא ס”מ היה משאיל לשר מצרים שש מאות מרכבות מקטרגים לעזור אותו. ע”כ כתוב:  וייקח שש מאות רכב בחור. שלא היו של מצרים.

קנו) מתי שילם הקב”ה לס”מ? במלחמת סיסרא, שעקר הקב”ה לכל אלו המרכבות ונמסרו ביד המטרוניתא כמ”ש:  נחל קישון גְרָפָם נחל קדומים. ולעת”ל יהיו נמסרים כולם כמ”ש: מי זה בא מאדום. וע”כ, וילך מאחריהם, פירושו, שעתידה השכינה באחרית הימים לעקור אותם מן העולם.

קנז) וַיִּסַּע עַמּוּד הֶעָנָן, מִפְּנֵיהֶם, וַיַּעֲמֹד, מֵאַחֲרֵיהֶם. ענן נראה תמיד עם השכינה, שהוא מלאך מיכאל. וזהו הענן שנכנס בו משה. כתוב: וה’ הולך לפניהם יומם בעמוד ענן. הרי שאינו מיכאל, שהיא בחינת השכינה. אלא עזרת הצדיק, שהוא יסוד דז”א. ופורש החסדים של הרשימה שלו, שהוא המסך. כי היסוד פורש החסדים על החכמה שבמלכות. ואז היא יכולה להאיר. וע”כ הולך ענן הזה יומם, שהוא זמן הארת החסדים, כמ”ש:  יומם יצווה ה’ חסדו. כי מצד החסד בא ענן הזה, והוא נקרא חסד. וענן אחר הולך בלילה, ונקרא עמוד אש. שהוא מצד המלכות.

קנח) רבי שמעון אמר: עמוד הענן יומם, זה אברהם, חסד. ועמוד אש לילה, זה יצחק, גבורה. ושניהם נמצאים בשכינה. עזרת הצדיק הוא, שע”י מדרגה ההוא הם נמצאים בשכינה.

תגיות: חיפוש, מציאה, מרחוק תביא לחמה

 

אין תגובות

להגיב